עוד על השאלה הפותחת את שיעור היסטוריה

איך נראית השאלה המרכזית שאיתה מומלץ לפתוח את השיעור? מהם המאפיינים שלה? מה נדרש מהמורה כדי לנסח אותה? האם זה כדאי? האם כלל התלמידים מסוגלים להתמודד עם שאלות כאלה? נציג בהמשך דוגמאות רבות של שאלות ונתמודד עם הקושיות.

קודם כל יש להבין שהשאלה הפותחת את השיעור חייבת להיות מקיפה, רחבה ומרכזית. בהקשר לדוגמה שניתנה קודם, השאלה הפותחת של השיעור ("האם הייתם מצטרפים לאחת המחתרות בארץ - או לאו- ואם כן, לאיזו מהן?") היא ממוקדת בלב הנושא ולא בפרטים מסוימים. למשל, לו היינו שואלים "מי היו הלוחמים של המחתרות?" או "מה היו נקודות המחלוקת בין המחתרות השונות", שאלות אלה מתייחסות להיבטים מסוימים של הנושא, אך לא מקיפים אותו.  

כשאנו מדברים על שאלה מרכזית הכוונה היא לשאלה שצובעת את נושא השיעור כולו או את כל יחידת הלימוד. זאת שאלה שמכתיבה את ההמשך ומתפקדת כציר, כעמוד-שדרה, כמוקד או כיסוד שמארגן מסביבו את התכנים השונים. למשל: האם נפוליון היה קדוש או חוטא? שאלה זאת (אשר מפלגת את כותבי הביוגרפיות של נפוליון לאורך הדורות) יכולה לשמש כציר מרכזי בלימוד מעשיו של האיש. דוגמה אחרת: "קסטנר – גיבור שהציל יהודים או משתף פעולה עם הנאצים?" גם במקרה הזה חקירת המעשים של האיש מוכתבת על-ידי שאלה שהיא יסוד מארגן המוביל לדיון המסכם. עד כאן לגבי האופי המרכזי של השאלה.

השאלה המרכזית כשאלה פתוחה. השאלה המרכזית צריכה להיות שאלה פתוחה שלה תשובות רבות ואף מורכבות, אך אין עליה תשובה אחת נכונה וחד-משמעית שכתובה בספר הלימוד. אם נשאל שאלות כגון: "מי היו המחתרות בארץ לפני קום המדינה?" או  "מה היו הסיבות לפרוץ המהפכה הצרפתית?" עלינו לדעת שאלה הן שאלות סגורות שיש להן תשובות, שבאופן יחסי, קל למצוא או לתת תשובות עליהן. לעומת זאת אם נשאל: "הברון אדמונד דה רוטשילד – נדבן או טייקון?", נביא לחדר הכיתה מחלוקת היסטוריוגרפית על סמך טקסטים של היסטוריונים שעל התלמידים להתמודד איתם. סיפור המסגרת יכול להיות מנוסח בערך כך: "בנק ישראל החליט להנפיק סדרה חדשה של שטרות כסף ועליה יהיו מודפסות דמויות חשובות שתרמו להתפתחות היישוב היהודי בארץ ישראל לפני שהקמת המדינה. בין הדמויות, אדמונד דה רוטשילד, המכונה "הנדיב הידוע". מה שנודע הדבר לציבור, התקבלו תגובות סותרות (ועוד מעט תדעו מדוע) שגרמו לבנק לשקול מחדש את מועמדותו של רוטשילד. הנושא מגיע אלינו לכיתה, לשיפוטנו". השאלה הזאת נושאת אופי פתוח. התלמידים מוזמנים להתמודד איתה באמצעות לימוד החומר שהמורה מביא לכיתה. במקרה הזה חיפוש מהיר באינטרנט מעלה את מאמר הביקורת של שולמית לסקוב "רוטשילד – בעד ונגד", בכתב-העת קתדרה 101 על ספרו של רן אהרונסון. עד כאן לגבי האופי הפתוח של השאלה.