למה לומדים היסטוריה והאם יש הבדל בין היסטוריה  לבין מורשת?

אתמול התקיים כנס השקה של המכון לחינוך היסטורי שבמכללת סמינר הקיבוצים. פרופ' אייל נוה עומד בראש המכון.

בין דברי החכמה הרבים שנשמעו במהלך הכנס, ברצוני להתמקד – על סמך זיכרוני-  בשני משפטים קצרים - שנאמרו על-יד פרופ' אמריטוס מירי אליאב פלדון – יו"ר החברה ההיסטורית הישראלית – בדברי הברכה שלה:

1. לימודי היסטורי מעניקים ידע על הניסיון האנושי בעבר. ידע זה משמש כקונטקסט רחב להתרחשויות בימינו. אנו מסוגלי להשוות והשוואה זו תורמת לחינוך הביקורתי.

2. הנחלת מורשת נתונה לתעמולה ולשימוש לאומני. היא דבר שונה מידע היסטורי שמבקש ליצור תמונה מורכבת של פרשנויות.

https://www.makinghistory2018.com/

בעקבות המפגש הראשון של צוות החשיבה

המכון לטיפוח החשיבה ההיסטורית

סמינר הקיבוצים

לאחר קריאת פרוטוקול המפגש אשר נכתב והוגש על-יד ד"ר מיכל ווסר, אבקש לציין את הנקודות הבאות:

• כל דיון על הוראת היסטוריה בבית הספר, נקודת המוצא שלו היא השאלה מהי ההגדרה הראויה והמתאימה למקצוע היסטוריה? אני מציע לאמץ את דבריו של א.ה.קאר (היסטוריה מהי, עמ' 41): "היסטוריה היא תהליך מתמשך של יחדי גומלין בין ההיסטוריון לעובדות שלו, דיאלוג אין-סופי בין ההווה והעבר". מכאן ניתן לגזור ולהתאים: הוראת היסטוריה בבית הספר היא דיאלוג מתמשך ואין-סופי בין התלמידים בהווה לבין התכנים ההיסטוריים בעבר.
• היסטוריה בעלת אופי דיאלוגי מזמנת בפני המורים אפשרויות להבחן בצורה ביקורתית. היא טומנת בחובה הזדמנויות רבות לטיפוח סוגי חשיבה היסטוריים שונים: חשיבה אמפתית, חשיבה רב-סיבתית, חשיבה אנליטית, חשיבה מורכבת, חשיבה נוגדת מציאות, חשיבה פרספקטיבית ועוד.
• היסטוריה דיאלוגית וביקורתית מאפשרת עיסוק והתמודדות עם ערכים באמצעות הצגת מקרים, בעיות  ודילמות אנושיות.
• תכנית הלימודים להיסטוריה צריכה לעסוק בעיקר בטיפוח החינוך הביקורתי וההומניסטי באמצעות ההיסטוריה בעלת אופי דיאלוגי שבה כלולים כל סוגי המקורות ללימוד העבר, ובתוכם זיכרונות קולקטיביים, מיתוסים, אמונות ואגדות.
• הפספוס הגדול של מעצבי תכניות הלימודים בהוראת ההיסטוריה היה והינו היעדר הבחנה ברורה וחד-משמעית בין זיכרונות קולקטיביים לבין היסטוריה ביקורתית. ללמד את עברו של העם באמצעות מיתוסים מחופשים להיסטוריה היה זה תחבולה יעילה של מעצבי הוראת המקצוע, תחבולה הנמשכת עד ימינו. ולכן יש צורך לבצע הבחנה רעיונית בתכנית הלימודים בין היבטים היסטוריים לבין היבטים מיתיים.
• העיסוק בשאלות של זהות לאומית קולקטיבית שמור לחומרי הוראה-למידה המציגים והמבטאים את המיתוסים והזיכרונות הקולקטיביים של העם. הם המקור להבניית זהות לאומית תוך יצירת נרטיבים ייחודיים על סמך עובדות היסטוריים (לא תמיד) ואינטרסים של ההווה (באופן מודע או שלא במתכוון).
• לאור גלי ההקצנה והלאומנות הפוקדים את החברה הישראלית בתקופתנו נראה כי לימודי היסטוריה צריכים לקדם בעיקר את החינוך הביקורתי, האזרחי והדמוקרטי, ההומניסטי והכלל-אנושי.   
• הבהרה קוריקולרית. יש לראות את המטרות, ההוראה, הלמידה וההערכה כמקשה אחת, כמנגנון מתואם אחד. כל חלק הולם את החלקים האחרים. כל אלה מרכיבים את תכנית הלימודים. מסמך תכנית הלימודים מורכב משני מרכיב יסוד: "המעטפת הרעיונית של תכנית הלימודים" ו"הפריסה הנושאית". המעטפת כוללת את מטרות התכנית, מבנה הלימודים, הצעות לדרכי הוראה והערכה, הדגשים וכו'.
• תכנית הלימודים להיסטוריה בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה צריכה להכליל % 50 היסטוריה כללית ו- % 50 היסטוריה יהודית (פרקים משולבים או נפרדים). היא תבנה על  שדרה משותפת של היסטוריה עולמית ולאומית/אזורית ממנה תהיינה התפצלויות נרטיביות לפי אינטרסים שונים.
• על סמך ההתנסות ביוזמת תכנית סחל"ב, השינוי הקוריקולרי אמור להתחולל במרכיב ההערכה. משם הוא יתפשט וישפיע על שאר חלקי המערכת.  במקביל תהליך השינוי עובר דרך תודעתם של המורים להיסטוריה. יש לצפות ל"שינוי דיסקט" עם השינוי בהערכה. . 

ד"ר גדי ראונר

18 בנובמבר 2018

מניפסט חינוך היסטורי ואזרחי איכותי

15 עקרונות של התרומה הייחודית של ההיסטוריה להתפתחותן והתפתחותם של צעירות

וצעירים

מניעת השימוש בעבר לרעה
מורכבות ריבוי נקודות מבט חשיבה ביקורתית

עקרון 1
חינוך היסטורי ואזרחי איכותי לא מנסה להעביר אמת אחת על העבר. עם זאת, הוא שואף להגיע לאמת ההיסטורית קרוב ככל שניתן, בהתבסס על עובדות מוצקות וראיות מוסמכות ועל ידי חתירה לאובייקטיביות.
הוא יוצר הבנה שנרטיבים היסטוריים הם רב שכבתיים ומרובי פרשנויות, והוא מעורר את הרצון לערער על נרטיבים אלו ולחשוב באופן ביקורתי.

עקרון 2
חינוך היסטורי ואזרחי איכותי מפרק מיתוסים היסטוריים וסטריאוטיפים על ידי הצבת "מראת הכאב - והגאווה" המסורתית בפרספקטיבה ובכך תומך במחנכות ובתלמידות בבוחנן מחדש את תפיסותיהן ותבניותיהן התרבותיות ומעודדן לעשות כן. דפוס מסורתי זה נוצר סביב סבלה של האומה מחד גיסא והגאווה הלאומית מאידך גיסא, תוך התעלמות מהנזק שנגרם לאחרים ומההיסטוריות של אותם אזורים שלא נקשרו לנרטיבים של הלאום.

עקרון 3
חינוך היסטורי ואזרחי איכותי מעורר מודעות לעובדה שהעבר נתפס באופן שונה בהתאם לרקע החברתי והדורי של אדם ובהתאם למינו, וכן בהתאם להשתייכותו לקהילה אתנית, לשונית ודתית ולפי תפיסות עולם מגוונות בחברה. הוא מקדם את קבלת העיקרון שיש להעריך אנשים ואירועים בהקשר של ערכיהם וזמנם.

עקרון 4
חינוך היסטורי ואזרחי איכותי עוסק בנושאים רגישים ושנויים במחלוקת בהיסטוריה באופן אחראי במטרה לקעקע את השפעתן של פרשנויות מגויסות, חד צדדיות ומוטות של העבר, ועל מנת לעצב את טבעו המורכב ורב הממדים. משמעותו של דבר היא הימנעות משימוש בשפה מלבה, סובייקטיבית ועוינת וקידומו של שימוש במושגים ותפיסות מאוזנים, זאת מבלי להכשיר ולייפות נרטיבים היסטוריים בעיתיים ומבלי לצייר תמונה ורודה של העבר.

עקרון 5
חינוך היסטורי ואזרחי איכותי מקדם פיוס ארוך טווח בחברות שסועות על ידי פיתוח כישורי אמפתיה - ואת היכולת לחלוק על פרשנויות של העבר ללא שנאה ומבלי לפנות לאלימות. קידום גישה כוללת ללימוד העבר מגוון דיאלוג שוויון .

עקרון 6
חינוך היסטורי ואזרחי איכותי מכיר בכך שחשיבותו קשורה בחוויות ובאתגרים בהווה ולכן הוא שואף לעזור לתלמידות להבין את העולם בו הן חיות וכן לתמוך בנטיותיהן לגבי דרכן בעתיד. במיוחד, משמעות הדבר היא משוכנעות עמוקה בהיות לימוד העבר מועיל לפיתוח מודעות פוליטית ואזרחית. אזרחות והיסטוריה הם מקצועות לימוד קשורים הדדית ורלוונטיים זה לזה.

עקרון 7
חינוך היסטורי ואזרחי איכותי מציג פרספקטיבות גלובליות ומקיף את הממדים הרבים של לימוד העבר הפוליטיים, החברתיים, הכלכליים, התרבותיים והסביבתיים. הוא כולל לימוד של אירועי מפתח, אך גם של התפתחויות ארוכות טווח וכן של נושאים מרכזיים כחיי היום יום, טבע, מגדר, זכויות אדם והגירה. 

עקרון 8
חינוך היסטורי ואזרחי איכותי עוסק בערכים, אמונות, גישות ועמדות רבים, ובהם דמוקרטיה, סובלנות, כבוד לזכויות אדם, הבנה הדדית, לכידות חברתית, סולידריות, חופש, אומץ, שוויון הזדמנויות ואחריות, אך גם חברות ואהבה. בה בעת, הוא גם מתמודד עם תופעות שליליות כשימוש בסטריאוטיפים, דעות קדומות, שנאת זרים, גזענות ושנאה, מכיוון שגם אלו נמצאות על קשת ההתנהגויות האנושיות ועל כן מחייבות עיון.

עקרון 9
חינוך היסטורי ואזרחי איכותי מקדם בברכה שוני תרבותי, דתי, ולשוני כדרך לטיפוח לכידות חברתית וקבלה וכדרך לקידום דיאלוג בין תרבותי ובין דתי.

עקרון 10
חינוך היסטורי ואזרחי איכותי משתמש ב"היסטוריה שסביבנו" ככלי רב עוצמה לקידום הבנה חיה וחיונית של העבר, והוא רואה במורשת, על ביטוייה הגשמיים והרוחניים, נתיב גישה ייחודי לעבר זה. קידום חדשנות חינוכית מעורבות כשירויות אוטונומיה

עקרון 11
חינוך היסטורי ואזרחי איכותי מבוסס על כשירויות, כולל מרכיבים קוגניטיבים )ידע(, פונקציונלים )יישום ידע(, אישיים )התנהגות( ואתיים )עקרונות מנחים להתנהגות(. מכאן נגזרת הענקת מידה שווה של חשיבות לרכישת ידע, כשירויות, גישות, אמונות, עמדות וערכים מותאמי הקשר.

עקרון 12
חינוך היסטורי ואזרחי איכותי תורם לפיתוח כשירויות חיוניות 1 כגון כשירויות חברתיות ואזרחיות, מודעות וביטוי תרבותיים, יכולת ללמוד ללמוד, כשירויות דיגיטליות, חוש ליזמה וליזמות. הוא גם מעניק כשירויות רוחביות כגון חשיבה ביקורתית, יצירתיות, פתרון בעיות וקבלת החלטות.

עקרון 13
חינוך היסטורי ואזרחי איכותי מפתח כישורי חשיבה ומושגים בסיסיים: הבנה כרונולוגית, חשיבות היסטורית, עדות של מקור ראשון, פרשנות, סיבה ותוצאה, שינוי והמשכיות, השוואה וניגוד, אמפתיה, עובדה 1 כפי שאלו מוגדרות ב - )2007( European Reference Framework
ודעה, הטיה ואובייקטיביות. הוא גם עוסק בנושאים וברעיונות היסטוריים מרכזיים כמו עבדות, חוקה, סוציאליזם ושפל.

עקרון 14
חינוך היסטורי ואזרחי איכותי מפתח את היכולת להבין ולנתח נושאים ואירועים; היכולת לאסוף, לארגן, לחקור ולהעריך מקורות באופן לוגי וקוהרנטי, המוביל למסקנות וליצירת רעיונות. הוא גם מסייע לרכוש כשרון ביטוי בהיר על ידי הצגת רעיונות וטיעונים באופן תמציתי.

עקרון 15
חינוך היסטורי ואזרחי איכותי כולל אסטרטגיות פדגוגיות ואסטרטגיות הערכה המחזקות למידה עצמאית, מוטיבציה ומעורבות, וכן מטפחות חוש אחריות, להט אקטיביסטי, דחף ליזום, ומתמרצות תקשורת ושיתוף פעולה. הוא מדגיש פיתוח של סקרנות, אוטונומיה, אופן מחשבה פתוח ובינלאומי, רוח חקרנית ויכולת לחשוב באופן עצמאי ולהתנגד למניפולציות.

מתוך נאום מקרון, נשיא צרפת, ב- 11 בנובמבר 2018 (100 שנה לסיום מלחמת העולם הראשונה)

...הנשיא הצרפתי אמר כי הוא עצמו פטריוט, אך הדגיש: "פטריוטיות היא ההפך הגמור מלאומנות". 

עוד קרא למנהיגים לשלב ידיים בהתמודדות עם אתגרים כגון שינויי האקלים, העוני, הרעב וחוסר השוויון. הוא הזהיר כי אידיאולוגיה, דת והתייחסות בביטול לעובדות עלולות להיות מנוצלות לרעה: "ההיסטוריה מאיימת לעתים לחזור על דרכיה הטרגיות ולערער את מורשת השלום שאנחנו חושבים שכבר חתמנו בדם אבותינו".אתר YNET

תרגיל בהכשרת מורים  

הנדון: קול קורא למועמדים/מועמדות לתפקיד מורה להיסטוריה

לציבור המורים שלום רב,

בבית הספר "עלי דפנה" מסיימת המורה רות תקופה מוצלחת של 5 שנים כמורה להיסטוריה בבית הספר, תקופה שבה הובילה תלמידים להישגים אישיים וחינוכיים. החל משנה הבאה היא תכהן כמנהלת בית הספר. בית הספר חייב לבחור מורה חדשה. צוות איתור כולל את רות, נעמה (היועצת החינוכית) ורמי (סגן המנהל). איריס, האחראית על משאבי אנוש בבית הספר, היא מזכירת הצוות.

להלן הדרישות לתפקיד מורה להיסטוריה:

הכשרה וניסיון:

....................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................

תכונות נדרשות:

.....................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................

תחומי עיסוק:

....................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................

היעדים העיקריים בתקופה הקרובה:

.....................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................

היקף משרה: %100

כניסה לתפקיד: מיידית

משך קדנציה: 5 שנים

אופן הבחירה: המועמד/ת שיומלץ ע"י צוות האיתור יובא לאישור מליאת המורים בבית הספר.

מורים המעוניינים להגיש את מועמדותם ישלחו קורות חיים למזכירת הצוות.

עם שאלות ניתן להפנות לרות או לרמי.  

בברכה

הדסה – מנהלת בית הספר "עלי דפנה"

מאמר חובה לכל מורה לאזרחות ולהיסטוריה. 
על הקשר בין ערכים לבין משפט 


https://www.haaretz.co.il/misc/article-print-page/.premium-1.6652453 1/2

דינה זילבר ראויה לכבוד ולהערכה

יצחק זמיר 

 13.11.2018

ד"ר אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה, ביקש מדינה זילבר, המשנה שלו, שתציג בפני ועדת
חוקה, חוק ומשפט בכנסת את עמדתו נגד הצעת חוק "הנאמנות בתרבות". היא הציגה את עמדתו
כלשונה, והוסיפה דברים משלה, לא דברים הסותרים את עמדתו, אלא דברים המשלימים אותה. בין
השאר אמרה, כי ההצעה "מעוררת קשיים של ממש", ותוך התייחסות להצעות אחרות שעל סדר היום
המשיכה ואמרה: "הבו לנו יועצים משפטיים צייתנים, אמנים מסורסים, תקשורת מרוסנת, עם
ממושמע, מחונך, שחשיבתו אחידה".
דבריה של זילבר, שלדעתי היו נכונים, עוררו עליה את חמתה של שרת המשפטים איילת שקד. השרה
אמרה בפומבי שאסור היה לזילבר להשמיע את דבריה בפני הוועדה משום שהם דברי פוליטיקה, ואם
זילבר רוצה לעסוק בפוליטיקה, שתתפטר ותתמודד בבחירות לכנסת.
תגובה זאת העלתה שוב על סדר היום את הטענה, שאסור ליועץ משפטי בשירות הציבורי לערב בין
פוליטיקה לבין ערכים, או כדברי שקד (בכנס חיפה למשפט, 8.11.19 ): "אני לא רוצה לשמוע ערכים.
אני רוצה לשמוע ייעוץ משפטי מקצועי".
עשרה משפטנים, שכל אחד מהם כיהן בעבר במשרת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, חברו יחד
כדי להביע עמדה נוגדת. הם כתבו למנדלבליט כך: "אנו חרדים למעמד היועץ המשפטי כשומר סף
העומד על משמר שלטון החוק... ההגנה על ערכים אלה [כלומר, ערכי היסוד הדמוקרטיים] אינה
עשייה פוליטית; היא עומדת ביסוד הייעוד של השירות המשפטי הציבורי מאז ומתמיד".
השאלה היא אם ניתן ואם ראוי לתת ייעוץ משפטי תוך התעלמות מערכי היסוד. והתשובה: כל משפטן
יודע כי אי אפשר להפריד בין משפט לבין ערכים. המשפט, בישראל כמו בכל מדינה בעולם, טובל
בערכים, משקף ערכים, ומבקש לממש ערכים. ההגנה על הערכים, ולאו דווקא לשון החוק, היא
שמבדילה בין משטר דמוקרטי לשלטון עריץ, שכן גם שלטון עריץ מקפיד לשמור על לשון החוק.
נניח (כדוגמה הזויה), שחבר הכנסת מעלה הצעה לתקן את חוק המדינה כדי לשלול את זכות
ההצבעה מערבים, או כדי למנוע תמיכה כספית מחרדים, או כדי לאסור על להט"בים לשרת בצבא.
האם אסור ליועץ משפטי להביע את דעתו בפני ועדה של הכנסת שהצעה כזאת נוגדת את ערך השוויון
או את ערך הדמוקרטיה? כל חוק בנוי על ערכים מסוימים, ונועד לשרת תכלית מסוימת. לכן כל יועץ
משפטי חייב לפרש את החוק לאור הערכים שביסודו והתכלית שבפניו, וכך גם עליו לעשות לגבי כל
החלטה ממשלתית. אין "ייעוץ משפטי" ללא התייחסות ל"ערכים" אלה.
הנה דוגמאות מעטות. החוק קובע כי היועץ המשפטי לממשלה (או אחד מנציגיו) רשאי להתייצב
ולטעון בכל בית משפט ובכל עניין אם לדעתו יש בכך "עניין ציבורי", והוא רשאי שלא להעמיד אדם
לדין פלילי אם לדעתו אין בכך "עניין לציבור". האם הוא יכול או רשאי להפריד בין "עניין לציבור" לבין
ערכי היסוד של הציבור?
חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו קובע, כי זכויות היסוד של כל אדם בישראל "יכובדו ברוח העקרונות
שבהכרזה על הקמת המדינה". עקרונות אלה קובעים, כי מדינת ישראל "תהא מושתתת על יסודות
החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל, תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל
אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות". ולא זו בלבד. חוק
יסוד זה גם קובע שאסור לכל רשות מרשויות המדינה, לרבות הכנסת, לפגוע בזכויות יסוד, "אלא בחוק
14/11/2018 https://www.haaretz.co.il/misc/article-print-page/.premium-1.6652453
https://www.haaretz.co.il/misc/article-print-page/.premium-1.6652453 2/2
ההולם את ערכיה של מדינת ישראל". האם יועץ משפטי בשירות הציבורי יכול ורשאי לתת ייעוץ
משפטי כשהוא מתעלם, למרות הנאמר בחוק היסוד, מערכים אלה?
ההגנה על ערכי היסוד היא אחד התפקידים העיקריים של משרד המשפטים, והדבר היה מקובל גם
על שרי המשפטים מאז ומתמיד, ובעצם, על כל ממשלה. ממשלה היא שהקימה את ועדת שמגר,
שבחנה את המינוי, המעמד והתפקוד של היועץ המשפטי לממשלה. הוועדה אמרה בדו"ח שהגישה
(בשנת 1998 ) כך: "אין אפשרות להתעלם מכך שחיי היום־יום, בעיקר במישור המשפט הציבורי,
שזורים ומשולבים בנושאים שאינם משפטיים טהורים... יש גם נושאים בלתי־משפטיים אשר להם
השלכה ישירה על הנושא המשפטי לגביו מתבקשת חוות דעת ... היועץ המשפטי יכול להידרש
לנושאים אשר להם השלכה ישירה על קיום עקרונות היסוד החוקתיים של המדינה וערכי המשטר
והמינהל התקינים אשר מן הראוי שישררו בה". הממשלה אישרה את דו"ח ועדת שמגר. לכן, מי
שדורש מיועץ משפטי שיתעלם מעקרונות אלה, דורש ממנו שיתעלם גם מהחלטת הממשלה.
אלה הם העקרונות שזילבר הציגה בפני הוועדה בכנסת. היא לא דיברה על פוליטיקה; היא דיברה על
ערכים. לכן זילבר בדבריה לא חרגה מתפקידה כיועצת משפטית. ואם מנדלבליט סבור שסטתה מן
ההנחיה שנתן לה, הרי זה עניין שבינו לבינה, ולא עניין למערכת הפוליטית.
כאשר זילבר השמיעה את דעתה בפני חברי הכנסת, היא נטלה על עצמה ביודעין סיכון אישי של
תגובה עוינת. מעטים הם עובדי הציבור שנוטלים על עצמם סיכון אישי כדי למלא את תפקידם כפי
שנדרש לטובת הציבור. מבחינה זאת היא ראויה לכבוד ולהערכה.

הכותב כיהן כשופט בבית המשפט העליון, והיה היועץ המשפטי לממשלה

מתוך פנקסו של המורה להיסטוריה

א. כל תלמיד/ה בוחר/ת דמות היסטורית וכותב/ת יומן אוטוביוגרפי, תוך שילוב אירועים היסטוריים בהם השתתפה הדמות. על סמך ההיכרות עם הדמות, הכתיבה יכולה לשלב תובנות אמפתיות: מחשבות, רגשות, עמדות, תחושות, הרהורים של הדמות עצמה.

ב. האם תובנות אמפתיות אלה, פרי הבנתך, פוגעים/ מרחיבים/ מעשירים/ מעוותים/ (סמן/י מה נכון בעיניך) את הסיפור ההיסטורי על הדמות? נמק/י את עמדתך.

על המורה להיסטוריה לדעת מה ההבדל בין "עבר" לבין "היסטוריה"

https://www.youtube.com/watch?v=CHC3PAbpI1U

מטלה יפה...

תקראו בספר הלימוד על ספרטה ואתונה. כתבו חיבור קצר על השאלה: איזה פוליס דומה יותר למדינת ישראל? הביאו דוגמאות והציגו נימוקים.