יום שבת, 1 בדצמבר 2018


אופס...טעות בזהות...
גמר הגביע "ליברטדורס דה אמריקה" בין שתי קבוצות הארגנטינאיות ריבר פייט  ובוקה ז'ניורס ישוחק במדריד בירת ספרד ב- 9 בדצמבר 2018. זאת אחרי שמשחק הגמר המיועד בוטל לפני ימים אחדים  באצטדיון ריבר פלייט בבואנוס איירס בשל התקפת אבנים של אוהדי ריבר  לעבר האוטובוס של שחקני בוקד בפתח האצטדיון. אחרי ימים מתוחים של דיונים, בירורים, איומים, לחצים ואינטרסים הוחלט להעביר את הגמר למדריד.
אלא שקובעי המדיניות שכחו את שם הטורניר: "ליברטדורס" (המשחררים). השם של הטורניר (המקביל לגביע האלופות באירופה) הוענק כדי לציין את המחנה המשותף הרחב ביותר של עמי אמריקה דרומית: החירות !! אלה ניהלו מלמחות שחרור נגד הכובש הספרדי במאה ה-  19 מונהגים בדמויות מופת כגון סימון בוליבר, חוסה דה סאן מרטין, בלגרנו, סוקרה ואחרים, גיבורי העצמאות שהים מתהפכים על קברם. כיצד האירוע המרכזי המקפל בשמו את סמל השחרור מעול המעצמה הקולוניאלית מתקיים דווקא במטרופולין של אותה מעצמה?
בעוד כמה שנים יעמוד ההיסטוריון של העתיד במבוכה וחוסר אונים לנוכח ההחלטה המבישה  של אנשי הכדורגל באמל"ט בראשית המאה ה- 21. הוא לא יבין כיצד בעולם שבו מודעות יותר גדולה לשפת הסמלים והדימויים היה זה מן האפשר לשחק משחק משחרר בבירת הכובשים.


יום שלישי, 27 בנובמבר 2018


למה לומדים היסטוריה והאם יש הבדל בין היסטוריה  לבין מורשת?
אתמול התקיים כנס השקה של המכון לחינוך היסטורי שבמכללת סמינר הקיבוצים. פרופ' אייל נוה עומד בראש המכון.
בין דברי החכמה הרבים שנשמעו במהלך הכנס, ברצוני להתמקד – על סמך זיכרוני-  בשני משפטים קצרים - שנאמרו על-יד פרופ' אמריטוס מירי אליאב פלדון – יו"ר החברה ההיסטורית הישראלית – בדברי הברכה שלה:
1. לימודי היסטורי מעניקים ידע על הניסיון האנושי בעבר. ידע זה משמש כקונטקסט רחב להתרחשויות בימינו. אנו מסוגלי להשוות והשוואה זו תורמת לחינוך הביקורתי.
2. הנחלת מורשת נתונה לתעמולה ולשימוש לאומני. היא דבר שונה מידע היסטורי שמבקש ליצור תמונה מורכבת של פרשנויות.


יום שני, 19 בנובמבר 2018

https://www.makinghistory2018.com/


בעקבות המפגש הראשון של צוות החשיבה
המכון לטיפוח החשיבה ההיסטורית
סמינר הקיבוצים

לאחר קריאת פרוטוקול המפגש אשר נכתב והוגש על-יד ד"ר מיכל ווסר, אבקש לציין את הנקודות הבאות:
  • כל דיון על הוראת היסטוריה בבית הספר, נקודת המוצא שלו היא השאלה מהי ההגדרה הראויה והמתאימה למקצוע היסטוריה? אני מציע לאמץ את דבריו של א.ה.קאר (היסטוריה מהי, עמ' 41): "היסטוריה היא תהליך מתמשך של יחדי גומלין בין ההיסטוריון לעובדות שלו, דיאלוג אין-סופי בין ההווה והעבר". מכאן ניתן לגזור ולהתאים: הוראת היסטוריה בבית הספר היא דיאלוג מתמשך ואין-סופי בין התלמידים בהווה לבין התכנים ההיסטוריים בעבר.
  • היסטוריה בעלת אופי דיאלוגי מזמנת בפני המורים אפשרויות להבחן בצורה ביקורתית. היא טומנת בחובה הזדמנויות רבות לטיפוח סוגי חשיבה היסטוריים שונים: חשיבה אמפתית, חשיבה רב-סיבתית, חשיבה אנליטית, חשיבה מורכבת, חשיבה נוגדת מציאות, חשיבה פרספקטיבית ועוד.
  • היסטוריה דיאלוגית וביקורתית מאפשרת עיסוק והתמודדות עם ערכים באמצעות הצגת מקרים, בעיות  ודילמות אנושיות.
  • תכנית הלימודים להיסטוריה צריכה לעסוק בעיקר בטיפוח החינוך הביקורתי וההומניסטי באמצעות ההיסטוריה בעלת אופי דיאלוגי שבה כלולים כל סוגי המקורות ללימוד העבר, ובתוכם זיכרונות קולקטיביים, מיתוסים, אמונות ואגדות.
  • הפספוס הגדול של מעצבי תכניות הלימודים בהוראת ההיסטוריה היה והינו היעדר הבחנה ברורה וחד-משמעית בין זיכרונות קולקטיביים לבין היסטוריה ביקורתית. ללמד את עברו של העם באמצעות מיתוסים מחופשים להיסטוריה היה זה תחבולה יעילה של מעצבי הוראת המקצוע, תחבולה הנמשכת עד ימינו. ולכן יש צורך לבצע הבחנה רעיונית בתכנית הלימודים בין היבטים היסטוריים לבין היבטים מיתיים.
  • העיסוק בשאלות של זהות לאומית קולקטיבית שמור לחומרי הוראה-למידה המציגים והמבטאים את המיתוסים והזיכרונות הקולקטיביים של העם. הם המקור להבניית זהות לאומית תוך יצירת נרטיבים ייחודיים על סמך עובדות היסטוריים (לא תמיד) ואינטרסים של ההווה (באופן מודע או שלא במתכוון).
  • לאור גלי ההקצנה והלאומנות הפוקדים את החברה הישראלית בתקופתנו נראה כי לימודי היסטוריה צריכים לקדם בעיקר את החינוך הביקורתי, האזרחי והדמוקרטי, ההומניסטי והכלל-אנושי.   
  • הבהרה קוריקולרית. יש לראות את המטרות, ההוראה, הלמידה וההערכה כמקשה אחת, כמנגנון מתואם אחד. כל חלק הולם את החלקים האחרים. כל אלה מרכיבים את תכנית הלימודים. מסמך תכנית הלימודים מורכב משני מרכיב יסוד: "המעטפת הרעיונית של תכנית הלימודים" ו"הפריסה הנושאית". המעטפת כוללת את מטרות התכנית, מבנה הלימודים, הצעות לדרכי הוראה והערכה, הדגשים וכו'.
  • תכנית הלימודים להיסטוריה בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה צריכה להכליל % 50 היסטוריה כללית ו- % 50 היסטוריה יהודית (פרקים משולבים או נפרדים). היא תבנה על  שדרה משותפת של היסטוריה עולמית ולאומית/אזורית ממנה תהיינה התפצלויות נרטיביות לפי אינטרסים שונים.
  • על סמך ההתנסות ביוזמת תכנית סחל"ב, השינוי הקוריקולרי אמור להתחולל במרכיב ההערכה. משם הוא יתפשט וישפיע על שאר חלקי המערכת.  במקביל תהליך השינוי עובר דרך תודעתם של המורים להיסטוריה. יש לצפות ל"שינוי דיסקט" עם השינוי בהערכה. . 

ד"ר גדי ראונר
18 בנובמבר 2018

יום חמישי, 15 בנובמבר 2018

מניפסט חינוך היסטורי ואזרחי איכותי

15 עקרונות של התרומה הייחודית של ההיסטוריה להתפתחותן והתפתחותם של צעירות
וצעירים

מניעת השימוש בעבר לרעה
מורכבות ריבוי נקודות מבט חשיבה ביקורתית

עקרון 1
חינוך היסטורי ואזרחי איכותי לא מנסה להעביר אמת אחת על העבר. עם זאת, הוא שואף להגיע לאמת ההיסטורית קרוב ככל שניתן, בהתבסס על עובדות מוצקות וראיות מוסמכות ועל ידי חתירה לאובייקטיביות.
הוא יוצר הבנה שנרטיבים היסטוריים הם רב שכבתיים ומרובי פרשנויות, והוא מעורר את הרצון לערער על נרטיבים אלו ולחשוב באופן ביקורתי.

עקרון 2
חינוך היסטורי ואזרחי איכותי מפרק מיתוסים היסטוריים וסטריאוטיפים על ידי הצבת "מראת הכאב - והגאווה" המסורתית בפרספקטיבה ובכך תומך במחנכות ובתלמידות בבוחנן מחדש את תפיסותיהן ותבניותיהן התרבותיות ומעודדן לעשות כן. דפוס מסורתי זה נוצר סביב סבלה של האומה מחד גיסא והגאווה הלאומית מאידך גיסא, תוך התעלמות מהנזק שנגרם לאחרים ומההיסטוריות של אותם אזורים שלא נקשרו לנרטיבים של הלאום.

עקרון 3
חינוך היסטורי ואזרחי איכותי מעורר מודעות לעובדה שהעבר נתפס באופן שונה בהתאם לרקע החברתי והדורי של אדם ובהתאם למינו, וכן בהתאם להשתייכותו לקהילה אתנית, לשונית ודתית ולפי תפיסות עולם מגוונות בחברה. הוא מקדם את קבלת העיקרון שיש להעריך אנשים ואירועים בהקשר של ערכיהם וזמנם.

עקרון 4
חינוך היסטורי ואזרחי איכותי עוסק בנושאים רגישים ושנויים במחלוקת בהיסטוריה באופן אחראי במטרה לקעקע את השפעתן של פרשנויות מגויסות, חד צדדיות ומוטות של העבר, ועל מנת לעצב את טבעו המורכב ורב הממדים. משמעותו של דבר היא הימנעות משימוש בשפה מלבה, סובייקטיבית ועוינת וקידומו של שימוש במושגים ותפיסות מאוזנים, זאת מבלי להכשיר ולייפות נרטיבים היסטוריים בעיתיים ומבלי לצייר תמונה ורודה של העבר.

עקרון 5
חינוך היסטורי ואזרחי איכותי מקדם פיוס ארוך טווח בחברות שסועות על ידי פיתוח כישורי אמפתיה - ואת היכולת לחלוק על פרשנויות של העבר ללא שנאה ומבלי לפנות לאלימות. קידום גישה כוללת ללימוד העבר מגוון דיאלוג שוויון .

עקרון 6
חינוך היסטורי ואזרחי איכותי מכיר בכך שחשיבותו קשורה בחוויות ובאתגרים בהווה ולכן הוא שואף לעזור לתלמידות להבין את העולם בו הן חיות וכן לתמוך בנטיותיהן לגבי דרכן בעתיד. במיוחד, משמעות הדבר היא משוכנעות עמוקה בהיות לימוד העבר מועיל לפיתוח מודעות פוליטית ואזרחית. אזרחות והיסטוריה הם מקצועות לימוד קשורים הדדית ורלוונטיים זה לזה.

עקרון 7
חינוך היסטורי ואזרחי איכותי מציג פרספקטיבות גלובליות ומקיף את הממדים הרבים של לימוד העבר הפוליטיים, החברתיים, הכלכליים, התרבותיים והסביבתיים. הוא כולל לימוד של אירועי מפתח, אך גם של התפתחויות ארוכות טווח וכן של נושאים מרכזיים כחיי היום יום, טבע, מגדר, זכויות אדם והגירה. 

עקרון 8
חינוך היסטורי ואזרחי איכותי עוסק בערכים, אמונות, גישות ועמדות רבים, ובהם דמוקרטיה, סובלנות, כבוד לזכויות אדם, הבנה הדדית, לכידות חברתית, סולידריות, חופש, אומץ, שוויון הזדמנויות ואחריות, אך גם חברות ואהבה. בה בעת, הוא גם מתמודד עם תופעות שליליות כשימוש בסטריאוטיפים, דעות קדומות, שנאת זרים, גזענות ושנאה, מכיוון שגם אלו נמצאות על קשת ההתנהגויות האנושיות ועל כן מחייבות עיון.

עקרון 9
חינוך היסטורי ואזרחי איכותי מקדם בברכה שוני תרבותי, דתי, ולשוני כדרך לטיפוח לכידות חברתית וקבלה וכדרך לקידום דיאלוג בין תרבותי ובין דתי.

עקרון 10
חינוך היסטורי ואזרחי איכותי משתמש ב"היסטוריה שסביבנו" ככלי רב עוצמה לקידום הבנה חיה וחיונית של העבר, והוא רואה במורשת, על ביטוייה הגשמיים והרוחניים, נתיב גישה ייחודי לעבר זה. קידום חדשנות חינוכית מעורבות כשירויות אוטונומיה

עקרון 11
חינוך היסטורי ואזרחי איכותי מבוסס על כשירויות, כולל מרכיבים קוגניטיבים )ידע(, פונקציונלים )יישום ידע(, אישיים )התנהגות( ואתיים )עקרונות מנחים להתנהגות(. מכאן נגזרת הענקת מידה שווה של חשיבות לרכישת ידע, כשירויות, גישות, אמונות, עמדות וערכים מותאמי הקשר.

עקרון 12
חינוך היסטורי ואזרחי איכותי תורם לפיתוח כשירויות חיוניות 1 כגון כשירויות חברתיות ואזרחיות, מודעות וביטוי תרבותיים, יכולת ללמוד ללמוד, כשירויות דיגיטליות, חוש ליזמה וליזמות. הוא גם מעניק כשירויות רוחביות כגון חשיבה ביקורתית, יצירתיות, פתרון בעיות וקבלת החלטות.

עקרון 13
חינוך היסטורי ואזרחי איכותי מפתח כישורי חשיבה ומושגים בסיסיים: הבנה כרונולוגית, חשיבות היסטורית, עדות של מקור ראשון, פרשנות, סיבה ותוצאה, שינוי והמשכיות, השוואה וניגוד, אמפתיה, עובדה 1 כפי שאלו מוגדרות ב - )2007( European Reference Framework
ודעה, הטיה ואובייקטיביות. הוא גם עוסק בנושאים וברעיונות היסטוריים מרכזיים כמו עבדות, חוקה, סוציאליזם ושפל.

עקרון 14
חינוך היסטורי ואזרחי איכותי מפתח את היכולת להבין ולנתח נושאים ואירועים; היכולת לאסוף, לארגן, לחקור ולהעריך מקורות באופן לוגי וקוהרנטי, המוביל למסקנות וליצירת רעיונות. הוא גם מסייע לרכוש כשרון ביטוי בהיר על ידי הצגת רעיונות וטיעונים באופן תמציתי.

עקרון 15
חינוך היסטורי ואזרחי איכותי כולל אסטרטגיות פדגוגיות ואסטרטגיות הערכה המחזקות למידה עצמאית, מוטיבציה ומעורבות, וכן מטפחות חוש אחריות, להט אקטיביסטי, דחף ליזום, ומתמרצות תקשורת ושיתוף פעולה. הוא מדגיש פיתוח של סקרנות, אוטונומיה, אופן מחשבה פתוח ובינלאומי, רוח חקרנית ויכולת לחשוב באופן עצמאי ולהתנגד למניפולציות.