"אולי
אנחנו נמצאים ב- 1938?" שואלת המורה להיסטוריה.
דוגמה.
בעיר אור יהודה הוועדה לבחירת שמות הרחובות חפשה שם לרחוב (במקום השם "באלי" שהוענק שאחד הרחובות באזור
תעשייה). חברי הוועדה ראו בכך הזדמנות חינוכית והזמינו את תלמידי בית הספר להציע
שמות של מנהיגים ציוניים. הם ביקשו לקבל טבלה תמציתית של כמה דמויות תוך ציון פרטי
מידע חשובים בהגותם. השוו בין הדמויות. קראו את כרטיסי המידע. השלימו
את הטבלה.
|
|
הרצל
|
פינסקר
|
אחד העם
|
הרב אלקלעי
|
בורוכוב
|
|
מהי הבעיה היהודית?
|
|
|
|
|
|
|
מהו הפתרון?
|
|
|
|
|
|
|
מהו היחס לארץ-ישראל?
|
|
|
|
|
|
|
מה המאפיין המרכזי
של האיש?
(איזה משפט הייתם כותבים
מתחת לשם?)
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
על
איזו דמות אתם ממליצים? ..............................................................................................
מדוע?
....................................................................................................................................
כתבו
מכתב המלצה
לוועדה:.................................................................................................
----------------------------------------------------------------------------------------------------------
השוואה.
היא מיומנות שמתבססת על החשיבה ההשוואתית. כאשר
אנו משווים אנו מעוניינים למצוא מה דומה ומה שונה בין שני דברים (מכוניות, בגדים,
מאכלים וכו'). בהיסטוריה אפשר להשוות בין אירועים, דמוית, תהליכים או תופעות שהתרחשו
בזמנים ובמקומות שונים, בעבר ובהווה. למשל, תהליך איחוד איטליה מול איחוד גרמניה
במאה ה- 19; התנועה הלאומית היהודית, הציונות, ותנועות לאומיות אחרות; מסע נפוליון
לרוסיה ב- 1812 והפלישה לברית המועצות ב- 194; הסכם מינכן 1938 והסכם ג'נבה 2015.
בניית כלי להשוואה.
בדרך כלל הכלי המתאים כדי לבטא את ההשוואה הוא טבלה שמורכבת מנושאי השוואה
ומהקריטריונים (תבחינים בעברית) להשוואה.
|
|
פרט א
|
פרט ב
|
|
תבחין א
|
|
|
|
תבחין ב
|
|
|
|
תבחין ג
|
|
|
מונולוג
של היסטוריון המתנגד להשוואות היסטוריות.
"לא משווים אירועים היסטוריים. זה עוול להיסטוריה. כל אירוע הוא ייחודי ואין
שני לו. כל אירוע, החלטה, מעשה של איש, תופעה, לא ניתנים להשוואה עם כאלה דומים או
מקבילים להם. ההיסטוריה היא עיסוק אידיאוגרפי. היא עוסקת במקרים הייחודיים ולא בהכללות
ומציאת חוקים. אנו לא עוסקים בחיפוש הכללות כמו בסוציולוגיה, אלא בהעמקת חקירת הפרטים
שהביאו למעשה מסוים, למשל. אז מה הטעם בהשוואה? תחשבו לבד: האם ניתן להשוות את
השואה לרצח-עם אחר בהיסטוריה? כל ניסיון להשוות את השואה היהודית נועד לצמצם את
גודל הטרגדיה שלנו. השואה לא ניתנת להשוואה !! וחוץ מזה, אני מתנגד לשימוש שעושים
הפוליטיקאים או אנשי ציבור אחרים בהשוואות היסטוריות. הם עושים כל מני מניפולציות
רגשיות עם ההיסטוריה כדי לשכנע את ציבור ולהשפיע על דעת הקהל. זוהי תחבולה רטורית
שנועדה לזרוע חול בעיניי הציבור. היא נועדה להצדיק עניין פוליטי. האם אנחנו חיים
ב- 1938? האם האייתוללה סייד עלי חוסייני ח'אמנאי הוא גרסה
מודרנית של אדולף היטלר? האם החברה הישראלית צועדת במדרון חלקלק לקראת משטר
טוטליטרי כמו בגרמניה של 1932? האם אתה חושב שהציונות היא גזענות? או אולי, העולים
לארץ ישראל הם מהגרים?". לא משווים.
...ולמרות
הכל, חמש סיבות טובות מדוע להשוות בשיעור היסטוריה.
סיבה ראשונה – השוואה
מאפשרת הבנה טובה יותר של הנושאים המלמדים (מושאי ההשוואה) כמו זכוכית
מגדלת, היא מבחינה בצורה דקה המרכיבים שלהם. היא מגבירה את הדיוק ואת החדות.
היא מבליטה את הדבר הייחודי שלא הצלחנו לזהות לפני מצב ההשוואה. היא
מעמידה את ההבדלים במרכז הבמה. למשל, כאשר משווים את השואה ומרכיביה
לרציחות-עם אחרות ניתן לעמוד על ההבדלים ולהבליט את הייחודיות של האירוע.
סיבה שנייה –
ההשוואה מאפשרת מציאת היבטים דומים ויצירת סוג של הכללה. מסבירה זאת המורה
חגית ברקוביץ: בפעילות ההשוואה יש מקום למצוא קווים מקבילים בין
אירועים השייכים לאותה "משפחה". למשל, כאשר משווים בין התקופה שקדמה למלחמת
העולם הראשונה לבין תקופת המלחמה הקרה, אפשר לגלות שהמרכיב של מרוץ החימוש הוא משותף
לשתי התקופות. במקרה הראשון זה נגמר במלחמה רבת-משתתפים והרת-אסון. במקרה השני,
הוא הסתכם בהתגרויות וסכסוכים מקומיים אשר כמעט גורמים למלחמה (משבר הטילים בקובה,
1962). מה שניתן ללמוד מההשוואה הזאת היא שמרוץ
חימוש בין מעצמות הוא דבר מסוכן שבנסיבות מסוימות יכול להוביל למלחמה.
סיבה שלישית
– ההשוואה היא כלי לארגון מידע אשר עושה פירוק של המידע לקטגוריות ולפרטי מידע
ספציפיים באמצעות פעולה אנליטית. למשל: באחד השיעורים שצפיתי ביקש המורה
מהתלמידים להשוות בין אסלאם, יהדות ונצרות על פי הקטגוריות הבאות: (1) עיקרי
האמונה (2) ספרי קודש (3) חגים ומועדים (4) מקומות תפילה (5) מוסדות (6) תפקידים
(7) סמלים. הטבלה שנוצרה כתוצאה מפעולת ההשוואה הציגה מידע מארגן על שלוש הדתות
לפי קטגוריות. הצגת טלבה כזאת על הלוח מקלה על הזיכרון.
סיבה רביעית –
השוואה היא פריסה אנליטית של מרכיבים, פריסה שיכולה לשמש כדבר הוכחה ונימוק
לטענה, רעיון, הערכה, או דעה. למשל, "לאחר שהשווינו בין שני גיבורי הלאומיות
האיטלקית, גריבלדי וקאבור, אנו יכולים להבין מדוע פרופסור מיכאל הר סגור כינה אותם
"השועל והאריה" אשר חברו יחד למען שחרור איטליה.
סיבה חמישית –
כלי הערכה. למשל, אם משווים בין שתי אידיאולוגיות היסטוריות כמו
סוציאל-דמוקרטיה וליברליזם על פי קריטריונים שונים כגון תפקיד המדינה/ מצב ערך
השוויון בחברה/ מצב ערך החירות בחברה/ מי תומך?/ מי מרוויח? וכו'...נוצרת השוואה המעמידה
את שתי האידיאולוגיות זו מול זו ואנו יכולים כעת להעריך ולשקול ביניהן, אם ישאלו
אותנו פעם "מהו המשטר הרצוי למדינה שבה אתם רוצים לחיות?".
ראו הוזהרתם !! –
יש האומרים: "אם לא משווים מצבים היסטוריים מן העבר להווה, אז בשביל מה
היסטוריה? מה הערך ללמוד היסטוריה כשלעצמה אם לא לשם השוואה עם מצבינו היום."
לאלה הטוענים כך אני אומר: כל מצב אנושי וחברתי הוא ייחודי ואין שני לו. טועים
האומרים שהיסטוריה חוזרת על עצמה. למשל, זה נכון שיש קווים דומים בין כל המלחמות
שהיו אי-פעם בעבר וזה נכון שיש דמיון בין מעשי רצח פוליטיים. אך כל מקרה לגופו של
עצמו. כאשר לומדים היסטוריה יש להיזהר ולנהוג באחריות בצניעות. יש לגשת להשוואה
בדחילו ורחימו, נכונים למצוא בהן שוני
ודימוי. כמורי היסטוריה ומחנכים עלינו להיות מודעים לשימוש שנעשה בהשוואות
היסטוריות על-ידי פוליטיקאים ואנשי ציבור. יש לא מעט מניפולציות רגשיות בנידון
ולכן עלינו להפעיל את מנגנוני החשיבה הביקורתית, שלנו ושל תלמידנו.
בקיצור.
השוואות היסטוריות, כן. אך תוך הפעלת שיקולי-דעת היסטוריים וחינוכיים. כפי הוסבר למעלה
ישנם סיבות ושימושים שונים לקיום השוואות היסטוריות בכיתה ואני מציע לחשוב גם על
המטרות של ההשוואה או במילים אחרות, מדוע בחרנו ללמד נושא מסוים באמצעות אסטרטגיה
של השוואה ולא בדרך אחרת.
הצעות לתרגילים לתלמידים בכיתת היסטוריה
- לימדו את התלמידים מהי השוואה
בכלל וכיצד להשוות – בלי קשר להיסטוריה (דרך השוואה בין קבוצות כדורגל,
זמרות, מכשירי ניידים, מאכלים ועוד)
- בקשו מהתלמידים למצוא קטע מתאים
בכל נושא שהוא ולהביאו לכיתה כדי ליצור "שוק השוואות" עם כל הקטעים
במרכז הכיתה. כל אחד צריך לבחור קטע וליצור השוואה.
- בקשו מהתלמידים לאתר טבלאות של
השוואה בעיתון, בטלוויזיה או במקומות אחרים.
- בקשו מהתלמידים לקרוא קטע מתאים
מתוך ספר הלימוד או מקור אחר ושיבנו טבלה השוואתית. ציינו מהי המטרה של
ההשוואה ובקשו לכתוב מסקנות.
- הביאו לכיתה טבלה השוואתית שאתם
הכנתם בבית על סמך טקסט מסוים ובקשו מהתלמידים להשלים את המידע החסר במשבצות
השונות.
- הביאו לכיתה טבלה השוואתית מלאת
מידע שאתם הכנתם בבית ובקשה מהתלמידים לכתוב את הטקסט הרציף לפיה.
- יש ספרי הלימוד כל מני תרגילים של
השוואות. לא לפסוח עליהם. למשל: אבסולוטיזם מול פרלמנטריזם; אירופה בימי
הביניים ואירופה מודרנית; טרוצקי מול סטלין; הניסוחים השונים של הצהרת בלפור,
ועוד.
- יש גם השוואת מפות. למשל, השוו
בין שתי המפות וציינו את השינויים במפת אירופה בין השנים 1914 ו- 1919?
- השוו בין מפת החלוקה של שנת 1937
לבין זו של שנת 1947. ציינו את ההבדלים בין בגבולות השטחים המיועדים ליהודים,
לפלסטינים ולבריטים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה