כיצד ללמד היסטוריה בעזרת מפות

"אני רוצה לשחק או באירופה או בספרד"

                                                       אלון מזרחי, כדורגלן, 2006

המורים, התלמידים והמפה. ב- 1 בספטמבר, עם תחילת שנת הלימודים, מוזמנים המורים לשאול את התלמידים איפה הם טיילו בחופש, היכן בקרו ומה ראו. הם יכולים לסמן את התשובות  שלהם על גבי מפת העולם אם אין להשיג מפה כזאת בבית הספר, מומלץ להתחיל להתאמן ולשרטט אותה על לוח הכיתה. המעשה הזה הוא לא רק מתן תשומת-לב לתלמידים אלא גם צעד בונה-אמון לקראת חזרתה של המפה לבית הספר, הפעם דרך שיעורי היסטוריה. מעבר לכל היתרונות עליהם נדבר בהמשך, העיסוק במפות במהלך שיעור היסטוריה ייחשב לתרומה צנועה מצדכם לטיפוח החשיבה המרחבית של התלמידים ולשיפור הממצאים והמסקנות הכואבות במחקר האקדמי בנוגע לסוגיות של הימצאות במפה.

מפה בכל שיעור. המפה שתולים בכיתה היא אביזר הוראה, מרכיב חשוב בארגז הכלים של המורה. מכיוון שלא בכל בתי הספר יש מפות בחדר המורים, אני מציע נוכחות קבועה של מפה מקופלת בתיק של המורה, כמו פק"ל (פקודת קבע לחייל). הפקודה הזאת נועדה למלא אחר הכלל: שיעור היסטוריה אינו יכול להתקיים ללא מפה תלויה בחזית הכיתה, מפה שתזכה להתייחסות כלשהי במהלכו. לא משנה אם מפה היסטורית או מפה גיאוגרפית. העיקר שתלמידים יראו את המקום שבו התרחש האירוע שאנו לומדים עליו.

המקום הוא חלק מהאירוע. האירוע ההיסטורי התרחש במקום מסוים: יבשת. ארץ. מדינה. עיר. כפר. הדמויות חצו ימים, אגמים, מישורים, הרים. ההסבר ההיסטורי רווי שמות של מקומות ולהניח שהתלמידים יודעים איפה זה יבשת אפריקה, העיר בודפשט או הים השחור, למשל, איננו מעשה אחראי. עלינו ללמד את הנושא ומקום ההתרחשות כאילו זאת הפעם הראשונה, בלי הנחות, כדי לא להיות מופתעים – כפי שפעם לי זה קרה – שאחרי כמה שיעורים שלימדתי על תור הזהב בספרד, גיליתי שאחד התלמידים לא ידע איפה ספרד ואיפה אירופה (בדומה לכדורגלן אלון מזרחי). מפה היסטורית היא כלי למיקום האירוע במרחב. אך לא רק.

מפה היסטורית היא ייצוג גרפי של מידע היסטורי אשר צויר על גבי מפה גיאוגרפית. באמצעות המפה ניתן לדמיין את המרחב הטריטוריאלי שבו התרחש האירוע או התופעה. בשונה ממפה גיאוגרפית (הנושאת בגאווה ארשת פנים של אובייקטיביות ומסרים סמויים) המפה ההיסטורית נועדה לספר סיפור, יש לה מסר, רעיון גלוי. נהוג לומר שקיימים שני סוגי מפות היסטוריות: א. מפה סטטית – היא "מצלמת ומקפיאה" מצב או תופעה בזמן נתון; ב. מפה דינמית מתארת שלבים שונים בתהליך שבו יש התפתחות ושינוי.

דוגמה של מפה סטטית – השוואת המסלולים הימיים מלונדון להודו דרך אפריקה ודרך תעלת סואץ.         

דוגמה למפה דינמית - שינוי הגבולות של האימפריה העות'מאנית בין 1699 לבין 1912.

פלישות העמים המכונים "הברברים" לתוך האימפריה הרומית.

 

מדריך קצר לעבודה עם מפה בשלושה (3) שלבים. (1) השלב הראשון הוא שלב הקריאה של הסימנים. קוראים קודם כל שם המפה והתאריך; מהי הסביבה?; אחר כך מבררים מהם הסמלים או הסימנים השונים המופיעים על המפה בעזרת המקראה, למשל, מה מסמנים הקווים ומה משמעותם (גבולות), הנקודות (יישובים), הצבעים, החיצים וכו'. (2) בשלב השני אנו מבררים מה הסיפור של המפה? מה היא רוצה למסור לנו? מדוע ציירו אותה? זה השלב של הפקת מידע. (3) השלב השלישי הוא השלב של מתן פרשנויות ומשמעויות שונות, למשל: התייחסות למכלול האירוע, התופעה או התהליך, כאילו מתבוננים מלמעלה ורואים את התמונה השלמה, משמעות המרחקים מנקודה לנקודה, הסקת מסקנות בנוגע לחלוקת שטח, כיווני התפשטות, אובדן אזורים וכו'. הדבר תלוי במפות עצמן.

(

שש (6) סיבות מדוע לעבוד עם מפות בכיתת ההיסטוריה.

 (1) כפי שכבר נאמר למעלה בהקדמה מקום האירוע מהווה חלק אינטגראלי ממנו. לא מספיק להגות את שם המקום. המקום קיים או היה קיים על פני כדור הארץ ויש היום אפשרות ממשית לראות אותו (Google-Earth). מקום האירוע ההיסטורי הוא נקודה או אזור מסוים על גבי מפת העולם. האטלס הגיאוגרפי הוא כלי עזר של ההיסטוריון ומן הבחינה הזאת צירוף מפה גיאוגרפית באופן קבוע ואורגני לשיעור היסטוריה הוא מעשה המבטא את אופן עבודתו של המומחה בתחום-הדעת.

(2) המפה הוא כלי עזר שמשלים ומארגן את המידע המילולי. כיצד ניתן ללמוד על מסעו של נפוליון לרוסיה בשנת 1812 מבלי להסתכל על המפה? כיצד ניתן לתפוס את ההתפשטות של גרמניה נאצית בלי לראות מפת אירופה? ומה לגבי מסעות הגילויים של המאה ה- 15? כל אלה דוגמאות של אירועים היסטוריים בהם השימוש במפה משלים ומסדר את המידע בעזרת נקודות מוסכמות על המפה.

(3) המפה ההיסטורית היא איור שצויר כדי להמחיש מידע שבו המרכיב הטריטוריאלי הוא חלק ממנו: חלוקת שטחים, כיווני התקדמות של צבאות, מסלולי הסתננות, התפשטות אוכלוסין וכו'. המפה מחזקת, מבהירה ותומכת בהסבר המילולי.

(4) כבר נאמר ובכל זאת חשוב לחזור: בהיעדר לימודי גיאוגרפיה, המפה תורמת לפיתוח החשיבה של ההתמצאות במרחב שהיא היכולת להימצא ולהבין את הסביבה ביחס למקומות אחרים.

 (5) בדומה לאמצעי המחשה אחרים, האפשרות להציג מפה מתבססת על יכולת הקליטה וזכירה דרך הזיכרון הוויזואלי של התלמיד. השימוש במפות היסטוריות מגדיל (אולי) את הסיכוי לזכור את המידע המילולי. כך מנצלים את הזיכרון החזותי הקליט של התלמידים. יש האומרים: "מפה אחת שווה אלף מלים".

(6) ההיכרות עם המפה תורמת להרחבה ידע עולם של התלמיד המשכיל שכולנו רוצים.

--------------------------------------------------------------------------------------------------------

שלוש- עשרה (13) הצעות לפעילויות מטפחות חשיבה מסדר גבוה עם מפה או מפות היסטוריות

הפעילויות נועדו לפתח חשיבה מסדר גבוה. שימו לב לפעלים: להשלים, להשוות, לסמן, לתאר, למדוד, ליצור, לסדר וכו'.  

(1) השלמת שמות. סימנתי כאן, במפה שאני נותן לכם, את מושבות העלייה הראשונה. אבל לצערי לא היה לי זמן לצרף את השמות שלהן. אני מבקש שבעזרת אטלס גיאוגרפי או כל אמצעי אחר, תשלימו את השמות שלהן. כשתסיימו אנחנו נעבור על זה ביחד.

(2) סימון מסלול. הבאתי מפה של העולם כדי שתוכלו לסמן בה את ארבעת המסלולים שקולומבוס עשה במסעות שלו לעולם החדש. אתם יכלים לקרוא על המסעות שלו ב....ותוך כדי הקריאה אפשר לסמן בעיפרון על המפה. אחר כך אפשר לצבוע כל מסלול בצבע אחר ולבנות מקראה קטנה בפינה השמאלית תחתונה. 

(3) תיאור מילולי של המפה. אתם רואים כאן את המפה של ממלכת החשמונאים. תכתבו בבקשה מה המפה הזאת רוצה להגיד לנו. מה הפרטים שלה ומה המסר.  

(4) מדידות. הפעם לא נשתמש בסמארט-פונים שלכם. נשתמש בסרגל ובמקראה של המפה. בואו נמדוד את המרחק שעבר נפוליון בין מפאריז למוסקבה. מה אנחנו יכולים ללמוד מזה לגבי המסע של נפוליון?

(5) השוואה. עכשיו נשווה את המפה של הצעת וועדת פיל משנת 1937 ומפת החלוקה של כ"ט בנובמבר 1947. תמצאו את ההבדלים ביניהן. מה אנחנו לומדים מההשוואה הזאת?

(6) עוד השוואה. הסתכלו בשתי המפות שלפניכם: איפה שלטה צרפת בשנת 1789 ואיפה שלטה בשנת 1812? אילו מדינות היו בשליטת צרפת ב-1812 ואילו היו יריבות לה? הסתכלו במקרא של המפה וכתבו את סוגי השליטה הצרפתית בכל ארץ.

 

 (7) השוואה בין מפה לטקטס. לפניכם שני מקורות מידע: (א) קטע מילולי המתאר את ההתפשטות האימפריה האסלאמית עד המאה ה- 8 ו- (ב) מפה המציגה אותו עניין. תקראו את הקטע ותתבוננו במפה. האם אתם מזהים הבדלים בין השניים? מהו המקור ממנו ניתן ללמוד הכי הרבה פרטים? מהו המקור שיותר קל לזכור את המידע?

(8) התמונה הכללית.  רצח העם הארמני. באו נלמד את הנושא באמצעות המפה הזאת. תוציאו כמה שיותר מידע על מה שקרה שם, רק על פי המפה ומה שמצוי בה. אתם צריכים להשתמש בכל המיומנויות שלמדנו עד עכשיו כדי להפיק כמה שיותר מידע מהמפה.

(9) זיהוי מפה + מתן כותרת. מצאתי מפה ישנה בעיזבון של סבתא שלי שעלתה לארץ. באחת העליות...אבל אני לא זוכר איזו.  אולי המפה תעזור? על מה המפה? מהו הנושא שלה? תנו לה כותרת.

(10) ליצור מפה היסטורית. יש לי כאן רשימה של פרטים ומושגים, שמות של מדינות ושל ערים ששייכים לנושא שלמדו, האימפריאליזם בסוף המאה ה-19.  ויש לי גם מפה אילמת של העולם. בבקשה, תצרו מפה היסטורית של האימפריאליזם.

 (11) סידור מפות. אנחנו חוזרים על החומר שלמדנו בחודשים האחרונים. כל החומר על הציונות. אבל אנחנו נעשה את זה עכשיו דרך מפות שמציגות אירועים חשובים בתולדות הציונות. אבל לא תאמינו מה קרה בדרך לכיתה...נפלו הכרטיסיות על הרצפה וכל התבלבל. בבקשה תעזרו לסדר את המפות לפי ציר הזמן של הציונות.

(12) ניסוח שאלות. השאלות מלוות את המפה בעמ' ....של ספר הלימוד הן לא כל כך טובות ואני לא מרוצה מהן. האם תוכלו לעזור לי לנסח כמה שאלות טובות עליה?

(13) שרטוט מפה מדינית. יש לי כאן נתונים של האוכלוסייה היהודית והפלסטינית בשנת 1946. ויש גם מפה של האזורים בהם גרו יהודים ופלסטינים באותה תקופה. אני מציע שבעזרת הנתונים האלה נעצב תכנית שמחלקת את הארץ לאזור יהודי ולאזור פלסטיני.

----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

עדות מן השטח. המורה ק' – דוגמה לשילוב מפה, יסוד מארגן ומטלת ביצוע צנועה

בית ספר במרכז הארץ. כיתה י"א. הנושא: מלחמת ששת הימים. המורה ק' פותח את השיעור באמצעות הסבר קצר אשר בסופו השאלה: מלחמת ששת הימים: ניצחון מזהיר או בכייה לדורות? הוא כותב את השאלה על הלוח. השאלה הזאת תלווה את השיעור. היא מהווה יסוד מארגן של החומר. המורה ק' מבהיר שבסוף השיעור כל אחד יהיה מסוגל לתת תשובה או לפחות להתמודד עם השאלה הזאת.

החלק הראשון של השיעור עוסק במהלכים העיקריים של המלחמה. בסקירה של המורה מופיעים הרבה שמות של מקומות: לטרון, גוש עציון, טול-כרם, בניאס, סיני וכו'. בבית הספר אין מפה של ארץ-ישראל (כן, גם זה קורה במדינה שלאחרונה הצטרפה למועדון היוקרתי של ה- (OECD ולכן ק' משרטט מפה של הארץ על לוח הכיתה. הוא מבקש משלושה תלמידים לגשת למפה והוא מוסר לכל אחד מהם מצבע (טוש) צבעוני. ככל שק' מתקדם בתיאור הקרבות והשמות מתגלגלים בחלל הכיתה, התלמידים מתבקשים לציינם על גבי המפה. הדבר מעורר צחוקים, אבל הפעילות מבורכת כי כיתה מעורבת ופעילה. הם צריכים להשלים את החסר על גבי מפות אילמות שחולקו מבעוד מועד. פעם היה מקצוע בשם גיאוגרפיה...היום בוגר ממוצע אינו יודע לזהות במפה את ירושלים בירת הנצח של מדינת ישראל.  כך שהפעילות שיזם ק' והזמן שהוא הקדיש לשילוב המפה בתוך שיעור היסטוריה נעשה בעיתו, בחן ובטבעיות. כשלומדים היסטוריה יש צורך תמידי לתלות מפה בכיתה.

בהמשך חולקו התלמידים לזוגות וקיבלו דפים עם מקורות שהיו הערכות, דעות והתייחסויות ביחס לתוצאות ולהשלכות המלחמה. המטלה הייתה להציג טיעון מוצק ולשכנע את האחרים שאחת ההערכות המוצגות היא הצודקת ביותר. להציג טיעון זאת מטלת ביצוע צנועה שבה יש להשתמש בידע, לגייס נימוקים ולשכנע באמצעות מילים. ק' שבר את השגרה השגורה לפיה יש לסכם את החומר. המטלה מוסיפה פלפל לנושא וברגע מסוים הכיתה הופכת לפרלמנט של דוברים... ק' חותר לקראת הסיכום...הוא חוזר לשאלה שכתובה על הלוח ומבקש את הדעה האישית של התלמידים. נפתח דיון. לא רק חמשת התלמידים הטובים מדברים. נשמעות דעות לכאן ולכאן. אין הכרעה. נשמעו דעות שונות. השיעור מסתיים. מחיאות כפיים למורה ק' !!!!!

----------------------------------------------------------------------------------------------------------------

עוד תרגילים למתחילים

(1) שרטטו את הבית שלכם ממעוף הציבור.

(2) שרטטו מפה של המסלול שאתם הולכים או נוסעים כדי להגיע מביתכם לבית הספר. הוסיפו סימנים למוסדות ציבור, לאתרים או לכיכרות שאתם פוגשים בדרך. צרו מקראה עם הסימנים השונים.

(3) שרטטו מפה של מדינת ישראל היום. סמנו את הערים המרכזיות. סמנו את מקום המגורים שלכם. ציינו את המדינות הגובלות עם ישראל. סמנו את הקו הירוק (עם ירדן, סוריה ומצרים). הציגו את המפה לחבר כיתה כדי להעריך את נכונות השרטוט שלכם.

--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

  סיפור קצר של בורחס. על דיוק במדע

"באימפריה זו הגיעה אמנות כתיבת המפות למידת שלמות כזאת שמפתו של מחוז אחד השתרעה על פני עיר שלמה ואילו מפתה של האימפריה כולה – על פני המחוז כולו. ברבות הימים לא סיפקו עוד מפות ענק אלה את התושבים וועדות כותבי מפות החלו להכין את מפת האימפריה שגודלה כגודל האימפריה עצמה, והיא זהה עמה בכל נקודה ונקודה. הדורות הבאים היו אדוקים פחות במדע כתיבת המפות, הם גרסו שמפה נרחבת זו היא מיותרת והפקידו אותה לאכזריות השמש והחורף. במדבריות המערב שרדו כמה חורבות של המפה, שם שוכנים חיות בר וקבצנים. בארץ כולה לא היו שרידים נוספים של מדע כתיבת הארץ."

                                                 מתוך גן השבילים המתפצלים מאת חורחה לואיס בורחס

לעיון נוסף:

אפק, יוסף. "השימוש במפה בהוראת ההיסטוריה", אפק יוסף (עורך). היסטוריה ודרכי הוראתה. תל-אביב: מעלות, 1981, 80 – 83.

שביט, ש' (1985). העבר כבעל משמעות. תל-אביב: מסדה, 57 – 66.

אטלס היסטורי ממוחשב: www.amalnet.k12.il/meida/history/alon/ahi0036.htm

כץ, י' (תשנ"ז). המפה – איור או מסמך? קתדרה, 82, עמ' 175 – 180.

ברזל נ' (1986). השליטה הנאצית – דרכי עבודה עם מפות. הוצאת אורנים.

עמיעד, ר' ורגב, ח' (תשנ"ז). גישות מערכתיות ובין-תחומיות שאשכול לימודי חברה. ירושלים: ת"ל, עמ' 83 – 101.