יום ראשון, 2 בדצמבר 2012


על ההסבר הסיבתי בכיתת ההיסטוריה
מתוך: Woodcock, J. (2011). Causal Explanation. In: Debates in History Teaching, Ian Davis (Ed.). NY: Routledge. Pp.124-136.
סיכם: גדי ראונר
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
  • סדר האירועים הכרונולוגי הוא דבר בסיסי כאשר עוסקים בניתוח סיבתי.
  • אירועים בהיסטוריה מתרחשים בגלל סיבות רבות.
  • ההוראה שלנו צריכה לאפשר את הסטודנטים לתפוס, לחקור, להבין  ולפרום את המורכבות הזאת.
  • מהי סיבה? לזהות דבר-מה (אמונות, פעולות, אירועים או נסיבות) כסיבה הוא לייחס  קשר או מערכת יחסים עם דבר אחר, כגון יצירת תוצאות.
  • בכיתת ההיסטוריה אנו מדברים על סיבות כאשר אנו מתייחסים לאירועים, נסיבות, פעולות אמונות שיש להם קשר ישיר/ לא ישיר סיבתי – מכוון או לאו – לאירוע, נסיבות, פעולה או אמונה שכתוצאה ממנו.
  • לבודד אירוע או סדרת אירועים, משמע, ליצור פרשנות (שמתבססת על דעה מסוימת בנוגע לחשיבות האירוע). היסטוריונים שונים יכולים לבודד אירועים שונים מאותה התרחשות כללית.
  • לא ניתן לזהות סיבות, בלי לראות את התוצאות. הסבר צריך להיות, למשל, שדבר מסוים קרה בגלל שתי סיבות שפעלו ביחד.
  • דבר נוסף: יש להוביל את הסטודנטים לברר מהי הסיבה המשפיעה יותר מאחרות. כאן יש לנו כלי חשוב מאוד: שאלות נוגדות-מציאות, כגון, מה היה קורה אילו גורם מסוים היה נעלם או היה מופיע בצורה מוחלשת.
  • מכיוון שתהליכים סיבתיים הם מופשטים, מומלץ לייצג אותם דרך אמצעים מוחשיים, פרקטיים וחזותיים. משחקים ואנלוגיות מותרים. בחיפוש אחר אנלוגיות, אנו יכולים לשאוב השראה מתהליכים סיבתיים שמתרחשים בסביבה, כגון בניית בית, אפיית עוגה, הדלקת אש או פצצה.
  • החוקר לי (2001) צייר סרגל סיבתיות, מהאישי לרעיוני: סיבות אישיות/ סיבות מיוחסות לתפקיד/ סיבות הקשורות למצב/ סיבות ביחס לדרכי חשיבה של התקופה ההיסטורית/ סיבות הקשורות לקונטקסט העמוק של הרעיונות.   
  • כדי שהתלמידים יעסקו בהסברים סיבתיים עלינו לתת להם ידע קונטקסט (אינטלקטואלי, רגשי, פוליטי, פילוסופי, תרבותי, מוסדי) רחב והבנה אמפתית של האירועים.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה