כנות ויושר

היום הגעתי לכיתה כמה דקות לפני תחילת השיעור
והסטודנטית א' ניגשה אלי ואמרת לי כך:
"אני רשומה לקורס שלך, אך לפני שבוע
לא הגעתי מכיוון שנרדמתי..."
קטעתי את א' בדיבורה והשלמתי את המשפט:
..."בטח עבדת עד מאוחר ולא התעוררת או אולי היית במסיבה
ולא קמת..."
אבל א' שללה את כל האפשרויות האלה והמשיכה במשפטה...
" לא. פשוט נרדמתי ורק שמעתי את השעון
ברבע לשתיים-עשרה וזה היה כבר מאוחר".
הודיתי לא' על כנותה ועל יושרה...
על כך שהיא הייתה יכולה לשקר ולומר לי כל מיני תירוצים
כאלה או אחרים...אבל א' החליטה לא לשקר ולומר את האמת
ולהתנצל...
...ואני מתהלך עם הא' הזאת וחושב שעוד לא אבדה תקוותנו.
13 בנובמבר 2008

חינוך היום

האסון שלנו הוא ליצור חינוך מנרמל נטול מאבק/ חיכוך/ שאלות/ בעיות/ חשיבה.
האסון שלנו הוא הכניעה המוחלטת של צוות המורים והתלמידים לקיים, לנורמאלי, למה שיש.
האסון הוא להיות שבוי בתוך הזיכרון הקולקטיבי של עצמינו ולא להיות ביקורתיים/ מודעים לסביבה.
האסון שלנו הוא לדקלם סיסמאות וקלישאות.
האסון הוא הצגת דברים נקיים. האסון הוא השלווה הבלתי נסבלת. ניצחון השקט.
האסון הוא הכניעה לתרבות הבחינות שנועדה לשמור על השקט ועל בעיות המשמעת.
האסון שלנו הוא שלא עוסקים בערכים ובחשיבה. ושכל החומר ניתן ללמוד לבד כי הוא נמצא בספרים ובאינטרנט.
האסון הוא שבית הספר אינו מהווה מקום מאתגר ומשמעותי.
האסון הוא שניתן לעשות אחרת וזה לא חלום. זה כבר היה וזה קיים במקומות אחרים.