הצגת רשומות עם תוויות חינוך היום. הצג את כל הרשומות
הצגת רשומות עם תוויות חינוך היום. הצג את כל הרשומות
יום שני, 14 באוקטובר 2013
יום רביעי, 17 ביולי 2013
היעד הערכי של משרד
החינוך
היעד הערכי של משרד החינוך, מחלקות החינוך של הרשויות
המקומיות, מנהלי בתי ספר ומורים המורים הוא התמודדות ועצירת הנגע כדי לא
"לייצר" בוגר לאומן, גזען, פנאטי וחד-מימדי.
בזמן שהגזענות נגד הערבים והעובדים הזרים משתוללת במרחב
הציבורי תמיד נשמע טוב להצהיר ש"החינוך הערכי נמצא בראש סולם העדיפויות
שלנו". לדבר על ערכים להזכיר שמערכת החינוך מטפלת או אמורה לטפל גם בערכי
הנוער הוא סימפטום לכך שהדבר לקוחה בחסר. כאשר אנשי משרד החינוך, מפקחים ומנהלי
בתי ספר מצהירים שהחינוך הערכי הוא בראש מעיינם, תמיד קיים חשש שמדובר בהלבנת
התופעה.
כיצד ניתן למדוד הצלחה או כשלון של
תכנית ערכית? אין לנו סרגל מדידה למאגר הערכים שהולכים ונבנים במבנה התודעה של
התלמידים. כל מה שניתן לעשות הוא להעריך מעשים, לשמוע עמדות, להתבונן בהתנהגויות
וביחסים של הנוער ביחס לזולת, לחלש, לנזקק...לראות את מידת הרגישות המוסרית שלו.
בחינוך קוראים לזה "ביצועי הבנה". שהרי המבחן בערכים איננו סימון התשובה
הנכונה על גבי דף שאלות. מבחן בערכים הוא לא לזכור הגדרות או לשלוף תשובה של ריצוי
השומעים (ידע ריטואלי). המבחן האמיתי הוא מבחן פרקטי: באיזו מידה בוגרי י"ב
כיתות לימוד וחינוך במדינת ישראל נוקטים עמדות, לוקחים אחריות, מגיבים ויוזמים
כתוצאה של פעולה מחנכת כללית של בית הספר.
אלא שבתי ספר המפעילים תכניות לטיפוח
ערכים מסגלים או מאמצים תכניות הסובלות משני כשלים עיקריים: (1) התכניות מתייחסות לערכים
כאל חפצים שעל התלמיד להדביק ולהפנים לתוכם ו(2) התכניות מנותקות מהמציאות החברתית
המורכבת, רווית גזענות, שחיתות, לאומנות, אלימות ושנאה. כך נוצרת אשליה של עשייה ערכית
על הנייר, בועה מלאכותית ואיים חסרי משמעות איישת וחברתית. בתי הספר נמנעים
מלהתמודד עם סוגיות שבמחלוקת כי "בית הספר לא צריך לעסוק בפוליטיקה".
מדי פעם ופעם מנהלים אמיצים (כגון, רם כהן או זאב דגני) שוברים
שתיקה ומאתגרים את הנרמול ואת האדישות של הקיים. מתי יגיע הזמן שבתי ספר יהפכו
למוסדות של אי-נחת ושל תסיסה אינטלקטואלית? מתי החינוך לערכים ילבש צורה של
התמודדות עם הערכים ולא של הטלה והחדרת הטוב ללא הועיל? מתי בתי ספר יצרו מעורבות
אורגנית אמיתית בתוך הקהילות בהן פועלים? היעד הוא עצירה נגע הגזענות והפנאטיזם
בחברה שלנו.
יום שני, 3 ביוני 2013
מאמר של אדר כהן בנושא המאבק נגד הגזענות במערכת החינוך - כיצד?
http://galitadar.wordpress.com/2013/06/02/%D7%9E%D7%94-%D7%A2%D7%95%D7%93-%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%95-%D7%9C%D7%A2%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%A0%D7%AA-%D7%9C%D7%94%D7%99%D7%90%D7%91%D7%A7-%D7%91%D7%92%D7%96%D7%A2%D7%A0%D7%95/
http://galitadar.wordpress.com/2013/06/02/%D7%9E%D7%94-%D7%A2%D7%95%D7%93-%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%95-%D7%9C%D7%A2%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%A0%D7%AA-%D7%9C%D7%94%D7%99%D7%90%D7%91%D7%A7-%D7%91%D7%92%D7%96%D7%A2%D7%A0%D7%95/
יום שלישי, 20 בנובמבר 2012
מה תפקידנו כמורים
להיסטוריה ולאזרחות בבית הספר? להציג את
המורכבות ולשאול שאלות מעוררות !!
האויב
הוא אכזר. הוא קנאי וקיצוני. הוא מחנך לשנאה ולמוות. הוא פונדמנטליסט, אלים ושקרן.
למרות כל זה חובתה של ישראל היא למצוא את הדרכים כדי להגיע להסדר מדיני שהוא
הערובה הטובה ביותר לשלום באזור.
ארבע
שנים חלפו מאז מבצע עופרת יצוקה. מטרות המבצע היו "לפגוע קשה בממשלת חמאס
על מנת לגרום למציאות ביטחונית טובה יותר לאורך זמן סביב רצועת עזה, תוך חיזוק
ההרתעה וצמצום ירי הרקטות ככל שניתן". מטרות אלה הושגו והחזיקו מעמד זמן-מה,
אך לאחר מכן תושבי הדרום נכנסו לשגרת חיים של חוסר בטחון, אימה ופחד. האם נידונים אזרחי
המדינה להיות חלק ממשחק הרולטה החוזר ומתחדש כל כמה שנים?
כרגיל
אומרים שעלינו ללמוד היסטוריה כדי להפיק לקחים ממנה ואולי גם כדי להימנע מלחזור אל
אותן טעויות. עבורי הדבר נתפס כקלישאה נבובה. מלחמות אזרחים או מלחמות בין מדינות
מוסיפות להתקיים למרות הפקת הלקחים מן העבר. מלחמות אינן מתחשבות בדיני ההיסטוריה,
אלא באינטרסים של ההווה. לא תמיד הטובים מנצחים כפי שהיה צפוי להיות ולפעמים הפשע
משתלם. האם ממשלות ישראל מפיקות לקחים ברמה גלובלית ולאורך זמן מן העימות עם הפלסטינים
בכלל ועם החמאס בפרט? האם החתירה לשלום היא אמירה בלבד או יעד אסטרטגי בר-השגה?
מבחינה עובדתית חלפו 4 שנים מאז מבצע עופרת יצוקה, שנים
בהן ממשלות ישראל – במבחן התוצאות – לא הצליחו לשנות את היחסים בין עזה לבין
ישראל. האם נעשו ניסיונות מאומצים וכנים לשנות את
פני המציאות? האם "עשינו כל שביכולתנו לעשות"? מדיניות
ההרתעה הישראלית מתמוטטת – כל פעם במהירות גדולה יותר – ויש תמיד צורך לשקמה מחדש.
האם, במקביל ליד שמחזיקה רובה, היד השנייה הייתה מושתתת לקראת הידברות עם הצד השני? גם בשנות ה- 70 של
המאה הקודמת הטענה הרווחת הייתה שאין פרטנר למו"מ כל עוד אש"ף מסרב
להכיר בישראל.
נראה
כי ראיה כללית של התהליך ההיסטורי יכולה לסייע לקברניטי ישראל ולאנשי החמאס להבין
לאן נושבת הרוח האנושית במאה ה- 21 . כפי שאומר ההיסטוריון יובל נוח הררי נראה כי
אנו נמצאים באחת הבורות המעטות של עולם הצועד לעתיד טוב יותר. בניסיון לחלץ את
עצמינו מהמצב הזה עלינו לתת את הדעת ליוזמה
הסעודית המונחת כבר עשר שנים על שולחנו של ראש ממשלת ישראל. אז "החליטו
מנהיגי מדינות ערב להשלים עם קיומו של בית יהודי במזרח התיכון בגבולות מוסכמים
ומוכרים. כל 57 חברות הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי (כולל איראן בהנהגת הנשיא מוחמד
חתאמי) פרסמו את ברכתן ליוזמה שמציעה לישראל נורמליזציה עם כולן. התמורה: נסיגה
מהשטחים שנכבשו ב-1967 ופתרון צודק ומוסכם של בעיית הפליטים, על בסיס החלטת
האו"ם 194. המלה "מוסכם" מעניקה למעשה לישראל זכות וטו על מספר
הפליטים שיורשו לבוא בשעריה. דוברים ערבים בכירים חוזרים ומדגישים, כי היוזמה היא
רק מסגרת למשא ומתן על הגבולות, סידורי הביטחון ושאר סוגיות הליבה" (ראה
עקיבה אלדר, אם כל ההחמצות, הארץ, מרץ 2012). מדוע ממשלות ישראל לא קיימו דיון על היוזמה הזאת? מדוע
אינן מאתגרות את העולם הערבי? מדוע מתעלמות?
כדי
לנסות ולהשפיע על הבוחרים העתידיים שלנו ונראה כי תפקידנו כמורים הוא לא להטיף להם
באמצעות אמירות מנוגדות (לכאן או לכאן), אלא לשאול שאלות ולהראות את מורכבות המצב:
מהי המשמעות של מלחמה? מה זה הרג? כמה זמן עוד ניתן לחיות כך? מהי המדיניות שתוביל
לאי-קיום של מבצע נוסף בעוד 4 שנים? מה מוטל על הממשלה החדשה שתבחר בינואר 2013?
כיצד אזרחי המדינה לא ירגישו ולא יהיו מאוימים? כיצד מתכננים להוביל את המדינה
למציאות חדשה?
שאם
לא כך, הרשו לי להכריז כאן על המבצע הבא שיתקיים בעוד 4 שנים, מבצע בשם "הכה את
עמלק" שבו טילי הפאג'ר 10 יגיעו לחיפה, קריית שמונה וקצרין. הארץ תתמלא
בכיפות ברזל פזורות בכל מקום. השלב הבא יהיה להמציא כיפה אחת גדולה שתכסה ותגן
עלינו לזמן-מה בלבד, בדומה לחומותיה האיתנות של ממלכת ירושלים הקדושה (1099 –
1291).
יום ראשון, 9 בספטמבר 2012
מתוך מצע המפלגה הרפובליקנית - חינוך 2012 - ההדגשות שלי
מתוך המצע של המפלגה הרפובליקנית בטקסס – 2012
EDUCATING OUR CHILDREN
American Identity
Patriotism and Loyalty – We believe the current teaching of a multicultural
curriculum is divisive. We favor strengthening our common American identity and
loyalty instead of political correctness that nurtures alienation among racial
and ethnic groups. Students should pledge allegiance to the American and Texas
flags daily to instill patriotism.
Basic Standards
– We favor improving the quality of education for all students, including those
with special needs. We support a return
to the traditional basics of reading, writing, arithmetic, and citizenship with
sufficient discipline to ensure learning and quality educational assessment.
Bilingual Education
– We encourage non-English speaking students to transition to English within
three years.
Career and Technology Education (Vocational
Education) – We support reinstatement of voluntary career and technology
education, including adjusting the 4x4 requirements as needed, without
detracting from non-vocational program requirements.
Classroom
Discipline –We recommend that local
school boards and classroom teachers be given more authority to deal with
disciplinary problems. Corporal punishment is effective and legal in Texas.
Classroom Expenditures for Staff
– We support having 80% of school district payroll expenses of professional
staff of a school district be full-time classroom teachers.
College Tuition
– We recommend three levels of college tuition: In-state requiring proof of
Texas legal citizenship, out-of-state requiring proof of US citizenship, and
nonresident legal alien. Non-US citizens should not be eligible for state or
federal grants, or loans.
Controversial Theories
– We support objective teaching and equal treatment of all sides of scientific
theories. We believe theories such as life origins and environmental change
should be taught as
challengeable scientific theories subject to change as new data is
produced. Teachers and students should
be able to discuss the strengths and weaknesses of these theories openly and
without fear of retribution or discrimination of any kind.
Early Childhood Development
– We believe that parents are best suited to train their children in their
early development and oppose mandatory pre-school and Kindergarten. We urge Congress to repeal
government-sponsored programs that deal with early childhood development.
Knowledge-Based
Education – We oppose the teaching
of Higher Order Thinking Skills (HOTS) (values clarification), critical
thinking skills and similar programs that are simply a relabeling of
Outcome-Based Education (OBE) (mastery learning) which focus on behavior
modification and have the purpose of challenging the student’s fixed beliefs
and undermining parental authority.
Educational Entitlement
– We encourage legislation that prohibits enrollment in free public schools of
non-citizens unlawfully present in the United States.
Funding of Education
– We urge the Legislature to direct expenditures to academics as the first
priority.
Higher Education
– We
support merit-based admissions for all college and university applicants to
public institutions. We further support the repeal of the 1997 Texas
legislative act commonly known as the Top Ten Percent Rule. All Texas students should be given acceptance priority over
out-of-state or foreign students.
Juvenile Daytime Curfew
- We strongly oppose Juvenile Daytime Curfews.
Additionally, we oppose any official entity from detaining, questioning
and/or disciplining our children without the consent of a child’s parent.
Local Control for Education
– We support school choice and believe that quality education is best achieved
by encouraging parental involvement, protecting parental rights, and maximizing
local independent school district control. District superintendents and their
employees should be made solely accountable to their locally elected boards. We
support sensible consolidation of local school districts. We encourage local
ISDs to consider carefully the advantages and disadvantages of accepting
federal education money.
No Taxpayer Paid Lobbyists
– We support the prohibition of any paid public school employee or contractor
to lobby the legislature or the SBOE, unless on an unpaid basis and in an
unofficial capacity. No registered
lobbyist should be allowed to run for SBOE.
Parental Rights in Education
– We
believe the right of parents to raise and educate their children is
fundamental. Parents have the right to withdraw their child from any
specialized program. We urge the Legislature to enact penalties for violation
of parental rights.
Sex
Education – We recognize parental
responsibility and authority regarding sex education. We believe that parents
must be given an opportunity to review the material prior to giving their
consent. We oppose any sex education other than abstinence until marriage.
Parental School Choice
– We encourage the Governor and the Texas Legislature to enact child-centered
school
funding options which fund the student, not schools
or districts, to allow maximum freedom of choice in public, private, or parochial education for all children.
Permanent School Fund
– We believe that because the Permanent School Fund is not paid by taxpayers
that the principle balance should be safeguarded and not viewed as a source of
additional funding for our state budget.
Political Community Organizing in Texas
Schools - We believe neither Texas public schools should be used nor
their students should be instructed by groups such as SEIU or other community
organizers as instruments to promote political agenda during the instructional
school day.
Private Education
– We believe that parents and legal guardians may choose to educate their
children in private schools to include, but not limited to, home schools and
parochial schools without government interference, through definition,
regulation, accreditation, licensing, or testing.
Religious Freedom in Public Schools
– We urge school administrators and officials to inform Texas school students
specifically of their First Amendment rights to pray and engage in religious
speech, individually or in groups, on school property without government
interference. We urge the Legislature to end censorship of discussion of
religion in our founding documents and encourage discussing those documents.
School Surveys and Testing –
Public schools should be required to obtain written parental consent for
student participation in any test or questionnaire that surveys beliefs,
feelings, or opinions. Parental rights, including viewing course materials
prior to giving consent, should not be infringed.
State Board of Education (SBOE)
– We believe that the SBOE should continue to be an elected body consisting of
fifteen members. Their responsibilities must include:
- Appointing the Commissioner of Education
- Maintaining constitutional authority over the
Permanent School Fund
- Maintaining sole authority over all curricula
content and the state adoption of all educational materials. This process
must include public hearings.
The SBOE should be minimally staffed out of
general revenue.
Textbook Review
– Until such time as all texts are required to be approved by the SBOE, each
ISD that uses non-SBOE approved instructional materials must verify them as
factually and historically correct. Also the ISD board must hold a public
hearing on such materials, protect citizen’s right of petition and require
compliance with TEC and legislative intent. Local ISD boards must maintain the
same standards as the SBOE.
Supporting Military Families in Education
– Existing truancy laws conflict with troop deployments. We believe that
truancy laws should be amended to allow 5 day absence prior to deployments and
R&R. Military dependents by
definition will be Texas residents for education purposes.
Traditional Principles in Education
– We support school subjects with emphasis on the Judeo-Christian principles
upon which America was founded and which form the basis of America’s legal,
political and economic systems. We support curricula that are heavily weighted
on original founding documents, including the Declaration of Independence, the
US Constitution, and Founders’ writings.
School Health Care
– We urge legislators to prohibit reproductive health care services, including
counseling, referrals, and distribution of condoms and contraception through
public schools. We support the parents’ right to choose, without penalty, which
medications are administered to their minor children. We oppose medical clinics
on school property except higher education and health care for students without
parental consent.
U.S. Department of Education
– Since education is not an enumerated power of the federal government, we
believe the Department of Education (DOE) should be abolished.
Zero Tolerance – We believe that zero tolerance
policies in schools should specify those items that
will not be tolerated at schools. The policy should be posted on ISD websites.
Transparency
– We support legislation requiring all school districts to post their
expenditures online or made readily available to the public.
Foreign Culture Charter Schools in
Texas
– We oppose public funding of charter schools which receive money from foreign
entities. We demand that these Charter
Schools have accountability and transparency to local parents, taxpayers, the
State of Texas, as do current public schools, including U.S. citizenship of public
school trustees.
------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
אני מזמין את הקוראים להרחיב את דעת בנושא. אפשר להיכנס לכתובת:
http://interlearn.blogspot.co.il/2012/06/21.html
------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
אני מזמין את הקוראים להרחיב את דעת בנושא. אפשר להיכנס לכתובת:
http://interlearn.blogspot.co.il/2012/06/21.html
גדי
יום חמישי, 1 בספטמבר 2011
מכתב גלוי לאנשי הפורום המשפטי למען ארץ ישראל
בעקבות האתר שפתחתם באינטרנט (http://www.haforum.org.il/newsite/) שבו מבקשים "לעצור את הפעולה של המורים האנטי ציוניים" באמצעות דיווח...
...יתכן כי באותו יום שהמורה הסביר בכיתה כי כלל בסיסי בדמוקרטיה הוא השמירה על זכויות המיעוט. אולי באותו יום לא הרגשתם טוב ולא הגעתם לבית הספר. הרי מה שקורה בדרך כלל הוא שהורגלנו לחשוב כמו הסובבים אותנו מקרוב, אבל מתברר כי בחברה יש "אחרים", אנשים אחרים שחושבים שונה מאיתנו. באותו שיעור המורה ציטט את הפילוסוף הצרפתי וולטר שאמר: "אני לא מסכים עם מה שיש לך לומר, אבל אני אגן עד מוות על זכותך לומר אותה". אז גם אני לא כל כך מסכים עם מה שאתם מבקשים: לבקש לדווח על מורים שעל פי הבנתכם נחשבים ל"אנטי ציוניים"...אני אגן עליכם כדי שתוכלו להציג את עמדתכם ולהתווכח עם מי שלא חושב כמוכם. אבל, מכאן עד לדיווח שנשמע כמו הלשנה...הדרך היא קצת מסוכנת.
הרי אתם יודעים שזה מתחיל עם מי שמפיץ רעיונות של העמותות, כמו "זוכרות" או "יש גבול", אך איש אינו יודע איפה זה מסתיים..."ציד המכשפות" אינו סולח לאף אחד. קריאה והתעניינות בעמדות שונות מהמקובלות עליכם ורצון להשפיע – כפי שאתם מנסים להשפיע – האם זה נחשב למעשה פסול? האם זה אסור, לפי דעתכם? כפי שאיני מתיימר להחזיק באמת ובצדק המוחלטים, גם אתם לאו. הרי אתם יודעים שיש מורים במגזר הערבי שאינם ציוניים? האם תשלחו אותם להתחנך מחדש? אני עליתי לארץ וגאה לומר שהגשמתי את הציונות הלכה למעשה. אני בחרתי לחיות במדינת היהודים. מהי העברה שהם, המורים הערבים הלא-ציוניים, עוברים? ...ויכול להיות גם מורים יהודים שלא חושבים כמונו, הציוניים, וטוענים שהפרויקט הציוני הסתיים ועכשיו יש מקום לחשוב על דגם אחר של מדינה...מה? אסור להם לחשוב אחרת?
אני בטוח שבשיעור ההוא באוניברסיטה שהמרצה הביא כמה מקורות שונים ומגוונים...דעות שונות וביקש לקיים דיון...באותו יום לא יכולתם להגיע כי הייתם צריכים לעבוד במשמרת. וכאשר סיפר המרצה כיצד ילידים סינים הלשינו על הוריהם בתקופת המהפכה, לא הייתם בכיתה כי נשארתם לשמור על אחיכם הקטן בבית.
...ובאשר למעשה דיווח על גבול ההלשנה...אני חושב שזה לא ממש יפה להלשין, אך אני מבחין בין הלשנה שנועדה לדווח על דבר פסול, כמו מעשה אלימות או התעללות, לבין הלשנה בגין דעות אחרות. נדמה לי כי להציג בפני כיתת תלמידים עובדות היסטוריות רבות, נרטיבים שונים, פרספקטיבות ופרשנויות על אירועים שהיו בהיסטוריה או אירועים שמתרחשים בהווה, אין בזה שום פסול, בתאני שעושים זאת מתוך יושר אינטלקטואלי, וטענות מבוססות. כך יוצרים תנאים להתפתחות שכלית, רגשית ומוסרית של התלמידים – היה אומר פרופ' צבי לם – מהאוניברסיטה העברית.
הרי אני מסכים אתכם כי מדינת ישראל היא מדינה יהודית דמוקרטית ושיש לחנך את הדור הצעיר לאהבת המולדת והמדינה...אך בחוק חינוך ממלכתי שהוא המסמך שעליו אתם מבססים את עמדתכם כתוב בסעיף (7) שיש "לחזק את כוח השיפוט והביקורת, לטפח סקרנות אינטלקטואלית, מחשבה עצמאית ויוזמה, ולפתח מודעות וערנות לתמורות ולחידושים" ואני מניח שאתם, כמוני, יודעים שכדי לטפח את הביקורתיות יש לשאול שאלות רבות, ולבקש מהתלמידים עצמם לשאול שאלות ולהציג פרספקטיבות שונות ולבקש לשקול את הדברים לא רק מבחינה רגשית, אלא גם רציונאלית ורק אחר כך לנקוט עמדה...וכל זה אינו נוגד מלהחזיק ערכים יהודים בסיסיים, כגון, כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ וְאֶת-אִמֶךּ, מָה שֶׁשָּׂנוּא עָלֶיךָ אַל תַּעֲשֶׂה לַחֲבֵרְךָ, ואהבת את רעך כמוך ועוד.
כשהייתי מורה בתיכון ניסיתי לעניין ולערב את התלמידים במה שקורה בחברה הישראלית...פעם אחת יחד עם מחנך אחר כינסנו את שכבה י"ב וקיימנו דיון פתוח ורחב שבו הצגנו שתי עמדות מנוגדות בנוגע לגיוס לצה"ל...מתוך הנחה שאין נושא שלא ניתן לדון עליו, כולל "הפרה הקדושה" של הגיוס לצה"ל. השמעת דעות אחרות רק מפרה ומכריח אותנו לחשוב על נימוקים טובים כדי לשכנע או להשתכנע.
מי שחושש לפתוח נושאים חברתיים רגישים לדיון בבית הספר כדי לערער אמיתות אקסיומטיות ומקובעות ומי שחושב שחינוך הוא רק הנחלה של ערכים, צפוי הוא להיזכר בזיכרונם של התלמידים כמי ש"לא סיפר" ו"הסתיר מאיתנו" – כך על-פי דברי הסטודנטים שלי באוניברסיטה. ...הרי אני סבור שאנו רוצים אזרחים חושבים, מתלבטים, שוקלים שיקולי-דעת, שואלים, לא הולכים שולל אחרי כל מבטיח הבטחות, מסתכלים על רווח והפסד, מתחשבים בזולת ועוד.
אם אחרי כל הדברים האלה נוצר הרושם והידיעה אצלכם שאני "מורה פוסט-ציוניי" או "אנטי- ציוני" אשמח לעמוד לדין בעוון אשמה זו ולהתגונן...אך אם, לפי הבנתכם, יש במילותיי דברים בגו, אשמח להמשיך את הדיאלוג אתכם.
בברכה
דר' גדי ראונר
מכשיר מורים להיסטוריה ואזרחות
בית הספר לחינוך
אוניברסיטת תל-אביב
...יתכן כי באותו יום שהמורה הסביר בכיתה כי כלל בסיסי בדמוקרטיה הוא השמירה על זכויות המיעוט. אולי באותו יום לא הרגשתם טוב ולא הגעתם לבית הספר. הרי מה שקורה בדרך כלל הוא שהורגלנו לחשוב כמו הסובבים אותנו מקרוב, אבל מתברר כי בחברה יש "אחרים", אנשים אחרים שחושבים שונה מאיתנו. באותו שיעור המורה ציטט את הפילוסוף הצרפתי וולטר שאמר: "אני לא מסכים עם מה שיש לך לומר, אבל אני אגן עד מוות על זכותך לומר אותה". אז גם אני לא כל כך מסכים עם מה שאתם מבקשים: לבקש לדווח על מורים שעל פי הבנתכם נחשבים ל"אנטי ציוניים"...אני אגן עליכם כדי שתוכלו להציג את עמדתכם ולהתווכח עם מי שלא חושב כמוכם. אבל, מכאן עד לדיווח שנשמע כמו הלשנה...הדרך היא קצת מסוכנת.
הרי אתם יודעים שזה מתחיל עם מי שמפיץ רעיונות של העמותות, כמו "זוכרות" או "יש גבול", אך איש אינו יודע איפה זה מסתיים..."ציד המכשפות" אינו סולח לאף אחד. קריאה והתעניינות בעמדות שונות מהמקובלות עליכם ורצון להשפיע – כפי שאתם מנסים להשפיע – האם זה נחשב למעשה פסול? האם זה אסור, לפי דעתכם? כפי שאיני מתיימר להחזיק באמת ובצדק המוחלטים, גם אתם לאו. הרי אתם יודעים שיש מורים במגזר הערבי שאינם ציוניים? האם תשלחו אותם להתחנך מחדש? אני עליתי לארץ וגאה לומר שהגשמתי את הציונות הלכה למעשה. אני בחרתי לחיות במדינת היהודים. מהי העברה שהם, המורים הערבים הלא-ציוניים, עוברים? ...ויכול להיות גם מורים יהודים שלא חושבים כמונו, הציוניים, וטוענים שהפרויקט הציוני הסתיים ועכשיו יש מקום לחשוב על דגם אחר של מדינה...מה? אסור להם לחשוב אחרת?
אני בטוח שבשיעור ההוא באוניברסיטה שהמרצה הביא כמה מקורות שונים ומגוונים...דעות שונות וביקש לקיים דיון...באותו יום לא יכולתם להגיע כי הייתם צריכים לעבוד במשמרת. וכאשר סיפר המרצה כיצד ילידים סינים הלשינו על הוריהם בתקופת המהפכה, לא הייתם בכיתה כי נשארתם לשמור על אחיכם הקטן בבית.
...ובאשר למעשה דיווח על גבול ההלשנה...אני חושב שזה לא ממש יפה להלשין, אך אני מבחין בין הלשנה שנועדה לדווח על דבר פסול, כמו מעשה אלימות או התעללות, לבין הלשנה בגין דעות אחרות. נדמה לי כי להציג בפני כיתת תלמידים עובדות היסטוריות רבות, נרטיבים שונים, פרספקטיבות ופרשנויות על אירועים שהיו בהיסטוריה או אירועים שמתרחשים בהווה, אין בזה שום פסול, בתאני שעושים זאת מתוך יושר אינטלקטואלי, וטענות מבוססות. כך יוצרים תנאים להתפתחות שכלית, רגשית ומוסרית של התלמידים – היה אומר פרופ' צבי לם – מהאוניברסיטה העברית.
הרי אני מסכים אתכם כי מדינת ישראל היא מדינה יהודית דמוקרטית ושיש לחנך את הדור הצעיר לאהבת המולדת והמדינה...אך בחוק חינוך ממלכתי שהוא המסמך שעליו אתם מבססים את עמדתכם כתוב בסעיף (7) שיש "לחזק את כוח השיפוט והביקורת, לטפח סקרנות אינטלקטואלית, מחשבה עצמאית ויוזמה, ולפתח מודעות וערנות לתמורות ולחידושים" ואני מניח שאתם, כמוני, יודעים שכדי לטפח את הביקורתיות יש לשאול שאלות רבות, ולבקש מהתלמידים עצמם לשאול שאלות ולהציג פרספקטיבות שונות ולבקש לשקול את הדברים לא רק מבחינה רגשית, אלא גם רציונאלית ורק אחר כך לנקוט עמדה...וכל זה אינו נוגד מלהחזיק ערכים יהודים בסיסיים, כגון, כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ וְאֶת-אִמֶךּ, מָה שֶׁשָּׂנוּא עָלֶיךָ אַל תַּעֲשֶׂה לַחֲבֵרְךָ, ואהבת את רעך כמוך ועוד.
כשהייתי מורה בתיכון ניסיתי לעניין ולערב את התלמידים במה שקורה בחברה הישראלית...פעם אחת יחד עם מחנך אחר כינסנו את שכבה י"ב וקיימנו דיון פתוח ורחב שבו הצגנו שתי עמדות מנוגדות בנוגע לגיוס לצה"ל...מתוך הנחה שאין נושא שלא ניתן לדון עליו, כולל "הפרה הקדושה" של הגיוס לצה"ל. השמעת דעות אחרות רק מפרה ומכריח אותנו לחשוב על נימוקים טובים כדי לשכנע או להשתכנע.
מי שחושש לפתוח נושאים חברתיים רגישים לדיון בבית הספר כדי לערער אמיתות אקסיומטיות ומקובעות ומי שחושב שחינוך הוא רק הנחלה של ערכים, צפוי הוא להיזכר בזיכרונם של התלמידים כמי ש"לא סיפר" ו"הסתיר מאיתנו" – כך על-פי דברי הסטודנטים שלי באוניברסיטה. ...הרי אני סבור שאנו רוצים אזרחים חושבים, מתלבטים, שוקלים שיקולי-דעת, שואלים, לא הולכים שולל אחרי כל מבטיח הבטחות, מסתכלים על רווח והפסד, מתחשבים בזולת ועוד.
אם אחרי כל הדברים האלה נוצר הרושם והידיעה אצלכם שאני "מורה פוסט-ציוניי" או "אנטי- ציוני" אשמח לעמוד לדין בעוון אשמה זו ולהתגונן...אך אם, לפי הבנתכם, יש במילותיי דברים בגו, אשמח להמשיך את הדיאלוג אתכם.
בברכה
דר' גדי ראונר
מכשיר מורים להיסטוריה ואזרחות
בית הספר לחינוך
אוניברסיטת תל-אביב
מאמר אורח - דר' שמוליק כהן-שני
על זכויות הילד הפלסטיני והילד היהודי
אני מאמין של מחנך
(לקראת ספטמבר-פתיחת שנת הלימודים)
*אני מאמין שכל הילדים נולדו בני חורין ושווים בערכם ובזכויותיהם ללא קשר לגזע, צבע, מין, שפה, דת השקפה פוליטית או אחרת, מוצא, רכוש, נכות, או כל סיבה אחרת, של הילדים, הוריהם או אפוטרופסיהם.
*אני מאמין שזכותם של הילד הפלסטיני ושל הילד היהודי לרמת חיים ההולמת את התפתחותו הגופנית, הנפשית, הרוחנית, המוסרית והחברתית.
* אני מאמין שזכותם של הילד היהודי ושל הילד הפלסטיני לחיות ברווחה בחיק משפחותיהם, תחת גפנם ותאנתם, ובמדינותיהם הריבוניות והעצמאיות.
* אני מאמין שהילד הפלסטיני והילד היהודי נולדו כדי לחיות באושר ולא למות כקורבנותיה של קנאות דתית, לא כשהידים מוסלמיים, ולא למען גבולות ההבטחה התנ"כיים של ארץ ישראל הגדולה.
* אני מאמין שזכותם של הילד היהודי ושל הילד הפלסטיני ליהנות משירותי בריאות ומשירותי חינוך ברמה גבוהה ככל שניתן ולא להיות למרמס תחת שלטונן של אליטות מושחתות עתירות עוצמה והון, המבקשות להשתלט על החברה ולמנוע את הזכות האוניברסאלית של רמת חיים גבוהה מהילדים.
* אני מאמין שזכותם של הילד הפלסטיני והילד היהודי לחיות בדו-קיום בשלום, לחלוק את ארץ ישראל, ליהנות מטובה ומאוצרותיה, לטפח ולפתח את משאביה לטובת עתידם המשותף.
* אני מאמין שהילד היהודי והילד הפלסטיני נועדו ללמוד כדי לרכוש השכלה ומיומנויות שיאפשרו להם לבנות כבישים, בתי חולים, רשתות טלפון וטלקומוניקציה, להתפיל מים, להקים רשתות חשמל ברחבי ארץ ישראל, ולא כדי להחריב אותה במלחמות.
* אני מאמין בזכותם של הילד הפלסטיני והילד היהודי לחינוך לשלום.
לולא הייתי מאמין בכל זאת, לא הייתי ראוי להיות אדם או מחנך.
* 'האני מאמין'' נכתב בשפת זכר, אך הוא מכוון בהערכה ובהוקרה רבה גם לילדה הפלסטינית והיהודית.
ד"ר שמוליק כהן-שני, מחנך והיסטוריון.
יום שני, 4 באפריל 2011
חינוך היום
האסון שלנו הוא ליצור חינוך מנרמל נטול מאבק/ חיכוך/ שאלות/ בעיות/ חשיבה.
האסון שלנו הוא הכניעה המוחלטת של צוות המורים והתלמידים לקיים, לנורמאלי, למה שיש.
האסון הוא להיות שבוי בתוך הזיכרון הקולקטיבי של עצמינו ולא להיות ביקורתיים/ מודעים לסביבה.
האסון שלנו הוא לדקלם סיסמאות וקלישאות.
האסון הוא הצגת דברים נקיים. האסון הוא השלווה הבלתי נסבלת. ניצחון השקט.
האסון הוא הכניעה לתרבות הבחינות שנועדה לשמור על השקט ועל בעיות המשמעת.
האסון שלנו הוא שלא עוסקים בערכים ובחשיבה. ושכל החומר ניתן ללמוד לבד כי הוא נמצא בספרים ובאינטרנט.
האסון הוא שבית הספר אינו מהווה מקום מאתגר ומשמעותי.
האסון הוא שניתן לעשות אחרת וזה לא חלום. זה כבר היה וזה קיים במקומות אחרים.
האסון שלנו הוא הכניעה המוחלטת של צוות המורים והתלמידים לקיים, לנורמאלי, למה שיש.
האסון הוא להיות שבוי בתוך הזיכרון הקולקטיבי של עצמינו ולא להיות ביקורתיים/ מודעים לסביבה.
האסון שלנו הוא לדקלם סיסמאות וקלישאות.
האסון הוא הצגת דברים נקיים. האסון הוא השלווה הבלתי נסבלת. ניצחון השקט.
האסון הוא הכניעה לתרבות הבחינות שנועדה לשמור על השקט ועל בעיות המשמעת.
האסון שלנו הוא שלא עוסקים בערכים ובחשיבה. ושכל החומר ניתן ללמוד לבד כי הוא נמצא בספרים ובאינטרנט.
האסון הוא שבית הספר אינו מהווה מקום מאתגר ומשמעותי.
האסון הוא שניתן לעשות אחרת וזה לא חלום. זה כבר היה וזה קיים במקומות אחרים.
הירשם ל-
רשומות (Atom)