חינוך היסטורי בבית הספר,
מהו?
טיוטה לדיון
ד"ר גדי ראונר
1. חינוך היסטורי. חינוך הוא אמצעי ומטרה. החינוך ההיסטורי הוא הפעולה
ההוראתית שמבוצעת על-יד המורה להיסטוריה על מנת לגרום ללמידה, לצמיחה
ולגדילה של התלמיד בהיבטים שונים של אישיותו על בסיס תכנים היסטוריים. חינוך היסטורי
הוא גם מטרה. חינוך היסטורי הוא פוליטי במהותו ונתון לדעות שונות. החינוך ההיסטורי,
כאמצעי וכמטרה, מתקיים במסגרת המקצוע הקרוי "היסטוריה פדגוגית".
2. היסטוריה פדגוגית. ההיסטוריה הנלמדת
בבית הספר הינה מקצוע לימוד ולא דיסציפלינה אקדמית או תחום-דעת כפי שנלמדת
באוניברסיטה. היא נבדלת וייחודית מכיוון שהיא נושאת מטרות חינוכיות. בבית
הספר לומדים היסטוריה לא לשם חקירה והרחבת גבולות הידע ההיסטורי, אלא כדי להשיג
יעדים חינוכיים בתחומים הקוגניטיבי, הרגשי, החברתי, הערכי-מוסרי והזהותי. היסטוריה
היא מקצוע חינוכי.
3. מרכיבי ההיסטוריה הפדגוגית. ההיסטוריה
הפדגוגית הינה ייצוג ייחודי של העבר, תוצר של המפגש בין שני מרכיבי ייצוג
שונים: (א) ידע היסטורי עממי שהוא ביטוי של זיכרונות קולקטיביים, מסורות,
מיתוסים ומורשת ו- (ב) ידע היסטורי אקדמי שהוא ביטוי של המחקר ההיסטוריוגראפי.
שני ייצוגים אלה מחוברים ומשתרבבים אחד בתוך השני ולעיתים קרובות מופיעים מחופשים,
אחד כאילו השני, עד כדי כך שלא ניתן להבחין ביניהם. מרכיבים אלה מאפשרים דיאלוג
ומשמעות.
3.א. מרכיבי ההיסטוריה הפדגוגית. ריבוי
קולות מנוגדים. ההוראה של ויכוחים היסטוריים מעשירה את התלמידים. תלמידים
יבינו ויכירו בקיום של נקודות ראות שונות לגבי סוגיה מסוימת. ריבוי זה אינו מוביל
לאבדן ערכים. למשל, ריבוי זרמים יהודים לא אורתודוכסיים, המהווים את מרבית יהדות
ארה"ב; ההיסטוריה הייחודית של המזרחים, ההיסטוריה הפלסטינית.
4. אופייה של ההיסטוריה הפדגוגית. לימוד
היסטוריה וחשיבה היסטורית הן מעשים אינטראקטיביים שבהם המורים והתלמידים פועלים
כדי ליצור גשרים בין העבר ההיסטורי לבין הווייתם בהווה. פעילות זו נושאת אופי דיאלוגי
בעיקרה. היא מכוונת לפלס דרך מבעד לשכבות ולריחוק בזמן כדי ליצור מגע בין דמויות
העבר לבין המציאות בהווה. המסע אל העבר מתחיל בהווה.
5. היסטוריה פדגוגית ומשמעות אישית. היסטוריה
פדגוגית היא מקצוע ופרקטיקה חינוכית המבטאת את המדיניות החינוכית הקרויה "למידה
משמעותית" בבתי הספר. היא חותרת להיות משמעותית עבור התלמיד. דרך
הלימוד יכול התלמיד להתבונן בעצמו, לחשוף ולברר מיהו: מה דעותיו ומה עמדותיו, כבן
אדם כשלעצמו, כאזרח המדינה, כבן הלאום ו/או כבן אדם החי על כדור הארץ.
6. המטרות הערכיות של ההיסטוריה הפדגוגית.
התכנים ההיסטוריים המוצגים בכיתת הלימוד
קשורים לאירועים, מעשים, מחשבות, אמונות, רצונות של קבוצות או של דמויות
היסטוריות בעבר. כל אלה מהווים הזדמנות לעסוק בהיבטים הערכיים וליצור לא רק דיאלוג
ערכי בין התלמיד לבין אותן הדמויות, אלא גם לעודד את השיפוט הערכי ואת נקיטת עמדה.
הדגשים ערכיים בתכנית הלימודים הם דבר מבורך.
7. אופי החינוך הערכי. ההיסטוריה
הפדגוגית דוגלת בחינוך ערכי שהוא התמודדות עם הערכים ולא הנחלתם או
הקנייתם. המטרה איננה להזדהות עם הערכים, בחינת רכישתם ואימוצם. במסגרת הדיאלוג המקרב בין תלמיד ותכנים
ההיסטוריים יש מקום לבחון, לברר, לשקול, לעמוד על שיקולי הדעת, לבחון סכנות,
מחירים ויתרונות של כל החלטה ומעשה הנושאים מטען ערכי.
8. עבודת המורה. תפקיד המורה להיסטוריה הוא
לגרום ללמידה אצל התלמיד בהיבטים הקוגניטיבי, הרגשי, החברתי, הערכי וזהותי
(כחלק מקולקטיב או כפרט) על סמך חומרים היסטוריים. תפקיד המורה, בין היתר, הוא לחשוף
את התרכובת הסבוכה של היסטוריה עממית ושל מחקר היסטוריוגראפי ולשתף את התלמידים במשמעויות
החבויות שבכל מרכיב: טיפוח הזהות הלאומית וטיפוח החשיבה הביקורתית.
9. חינוך היסטורי מתחיל משאלה היסטורית
פורייה. חינוך מתחיל משאלה. הנושאים של תכנית הלימודים ינוסחו כשאלות מהותיות
פוריות ולא ככותרות חיבור. למשל, ציונות: ערך או אידיאולוגיה? המחתרות: לוחמי חופש
או טרוריסטים?; ארץ-ישראל או פלסטין: שלנו או שלהם? מדינת ישראל: יותר יהודית או
יותר דמוקרטית? 1948: עצמאות או נכבה? וכו'. סימני שאלה ליד קביעות
"המקודשות" לא יפגעו בהבניית אזרחים או בני לאום נאמנים המוכנים להיאבק
למען דרכם. להפך. סימני השאלות יחזקו את הידע, הדרך, האמונה שלהם. חינוך היסטורי הוא הזמנה לדיון פתוח על
כל השאלות והסוגיות היסטוריות.
10. מה זה "לדעת היסטוריה"?
מתי נוכל לומר שהתלמיד שלנו קיבל חינוך היסטורי? מהי הדמות של בוגר היסטוריה רצוי? תלמיד בסוף
כיתה י"ב "יחזיק חינוך היסטורי" אם הוא יהיה מסוגל...
- להבין שקיימות גרסאות מרובות לאותו אירוע היסטורי.
- להבדיל בין עובדות לבין פרשנויות
- להבדיל בין מיתוס לבין ידע היסטוריוגראפי
- להסביר הסבר ראשוני כיצד השפה משפיעה על התיאור של האירוע ההיסטורי
- להסביר כיצד ניתן לחקור אירועים היסטוריים? על מה להסתמך?
- לנמק את זהותו והשתייכותו הקולקטיביות
- .....
11. המשמעות הקוריקולרית.
הקו המנחה, המרכיב היסודי של תכנית לימודים בהיסטוריה נקודת המוצא שלה, צריכים להיות אופייה של ההיסטוריה
הפדגוגית ומטרותיה, בעיקר הרצון ליצור דו-שיח משמעותי בין התלמיד לבין העבר, בניית
הזהות האישית. לא התכנים ההיסטוריים.
12. השינוי המשמעותי בחינוך ההיסטורי
יתחיל כאשר יחול מפנה פדגוגי מחשבתי ומעשי בקרב מקבלי ההחלטות והמורים. אזי
התלמידים יזכו לכלים, מיומנויות, רעיונות, פתוחים ומרחיבים שיוסיפו נדבך משמעותי לחייהם.
