גבולות המחילה 

שמעון ויזנטל פותח את ספרו "החמנייה" (1969) במילים הבאות:

"אתה אסיר במחנה ריכוז. חייל נאצי גוסס מבקש ממך מחילה. מה היית עושה?"

אופס...טעות בזהות...

גמר הגביע "ליברטדורס דה אמריקה" בין שתי קבוצות הארגנטינאיות ריבר פייט  ובוקה ז'ניורס ישוחק במדריד בירת ספרד ב- 9 בדצמבר 2018. זאת אחרי שמשחק הגמר המיועד בוטל לפני ימים אחדים  באצטדיון ריבר פלייט בבואנוס איירס בשל התקפת אבנים של אוהדי ריבר  לעבר האוטובוס של שחקני בוקד בפתח האצטדיון. אחרי ימים מתוחים של דיונים, בירורים, איומים, לחצים ואינטרסים הוחלט להעביר את הגמר למדריד.

אלא שקובעי המדיניות שכחו את שם הטורניר: "ליברטדורס" (המשחררים). השם של הטורניר (המקביל לגביע האלופות באירופה) הוענק כדי לציין את המחנה המשותף הרחב ביותר של עמי אמריקה דרומית: החירות !! אלה ניהלו מלמחות שחרור נגד הכובש הספרדי במאה ה-  19 מונהגים בדמויות מופת כגון סימון בוליבר, חוסה דה סאן מרטין, בלגרנו, סוקרה ואחרים, גיבורי העצמאות שהים מתהפכים על קברם. כיצד האירוע המרכזי המקפל בשמו את סמל השחרור מעול המעצמה הקולוניאלית מתקיים דווקא במטרופולין של אותה מעצמה?

בעוד כמה שנים יעמוד ההיסטוריון של העתיד במבוכה וחוסר אונים לנוכח ההחלטה המבישה  של אנשי הכדורגל באמל"ט בראשית המאה ה- 21. הוא לא יבין כיצד בעולם שבו מודעות יותר גדולה לשפת הסמלים והדימויים היה זה מן האפשר לשחק משחק משחרר בבירת הכובשים.

למה לומדים היסטוריה והאם יש הבדל בין היסטוריה  לבין מורשת?

אתמול התקיים כנס השקה של המכון לחינוך היסטורי שבמכללת סמינר הקיבוצים. פרופ' אייל נוה עומד בראש המכון.

בין דברי החכמה הרבים שנשמעו במהלך הכנס, ברצוני להתמקד – על סמך זיכרוני-  בשני משפטים קצרים - שנאמרו על-יד פרופ' אמריטוס מירי אליאב פלדון – יו"ר החברה ההיסטורית הישראלית – בדברי הברכה שלה:

1. לימודי היסטורי מעניקים ידע על הניסיון האנושי בעבר. ידע זה משמש כקונטקסט רחב להתרחשויות בימינו. אנו מסוגלי להשוות והשוואה זו תורמת לחינוך הביקורתי.

2. הנחלת מורשת נתונה לתעמולה ולשימוש לאומני. היא דבר שונה מידע היסטורי שמבקש ליצור תמונה מורכבת של פרשנויות.

https://www.makinghistory2018.com/

בעקבות המפגש הראשון של צוות החשיבה

המכון לטיפוח החשיבה ההיסטורית

סמינר הקיבוצים

לאחר קריאת פרוטוקול המפגש אשר נכתב והוגש על-יד ד"ר מיכל ווסר, אבקש לציין את הנקודות הבאות:

• כל דיון על הוראת היסטוריה בבית הספר, נקודת המוצא שלו היא השאלה מהי ההגדרה הראויה והמתאימה למקצוע היסטוריה? אני מציע לאמץ את דבריו של א.ה.קאר (היסטוריה מהי, עמ' 41): "היסטוריה היא תהליך מתמשך של יחדי גומלין בין ההיסטוריון לעובדות שלו, דיאלוג אין-סופי בין ההווה והעבר". מכאן ניתן לגזור ולהתאים: הוראת היסטוריה בבית הספר היא דיאלוג מתמשך ואין-סופי בין התלמידים בהווה לבין התכנים ההיסטוריים בעבר.
• היסטוריה בעלת אופי דיאלוגי מזמנת בפני המורים אפשרויות להבחן בצורה ביקורתית. היא טומנת בחובה הזדמנויות רבות לטיפוח סוגי חשיבה היסטוריים שונים: חשיבה אמפתית, חשיבה רב-סיבתית, חשיבה אנליטית, חשיבה מורכבת, חשיבה נוגדת מציאות, חשיבה פרספקטיבית ועוד.
• היסטוריה דיאלוגית וביקורתית מאפשרת עיסוק והתמודדות עם ערכים באמצעות הצגת מקרים, בעיות  ודילמות אנושיות.
• תכנית הלימודים להיסטוריה צריכה לעסוק בעיקר בטיפוח החינוך הביקורתי וההומניסטי באמצעות ההיסטוריה בעלת אופי דיאלוגי שבה כלולים כל סוגי המקורות ללימוד העבר, ובתוכם זיכרונות קולקטיביים, מיתוסים, אמונות ואגדות.
• הפספוס הגדול של מעצבי תכניות הלימודים בהוראת ההיסטוריה היה והינו היעדר הבחנה ברורה וחד-משמעית בין זיכרונות קולקטיביים לבין היסטוריה ביקורתית. ללמד את עברו של העם באמצעות מיתוסים מחופשים להיסטוריה היה זה תחבולה יעילה של מעצבי הוראת המקצוע, תחבולה הנמשכת עד ימינו. ולכן יש צורך לבצע הבחנה רעיונית בתכנית הלימודים בין היבטים היסטוריים לבין היבטים מיתיים.
• העיסוק בשאלות של זהות לאומית קולקטיבית שמור לחומרי הוראה-למידה המציגים והמבטאים את המיתוסים והזיכרונות הקולקטיביים של העם. הם המקור להבניית זהות לאומית תוך יצירת נרטיבים ייחודיים על סמך עובדות היסטוריים (לא תמיד) ואינטרסים של ההווה (באופן מודע או שלא במתכוון).
• לאור גלי ההקצנה והלאומנות הפוקדים את החברה הישראלית בתקופתנו נראה כי לימודי היסטוריה צריכים לקדם בעיקר את החינוך הביקורתי, האזרחי והדמוקרטי, ההומניסטי והכלל-אנושי.   
• הבהרה קוריקולרית. יש לראות את המטרות, ההוראה, הלמידה וההערכה כמקשה אחת, כמנגנון מתואם אחד. כל חלק הולם את החלקים האחרים. כל אלה מרכיבים את תכנית הלימודים. מסמך תכנית הלימודים מורכב משני מרכיב יסוד: "המעטפת הרעיונית של תכנית הלימודים" ו"הפריסה הנושאית". המעטפת כוללת את מטרות התכנית, מבנה הלימודים, הצעות לדרכי הוראה והערכה, הדגשים וכו'.
• תכנית הלימודים להיסטוריה בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה צריכה להכליל % 50 היסטוריה כללית ו- % 50 היסטוריה יהודית (פרקים משולבים או נפרדים). היא תבנה על  שדרה משותפת של היסטוריה עולמית ולאומית/אזורית ממנה תהיינה התפצלויות נרטיביות לפי אינטרסים שונים.
• על סמך ההתנסות ביוזמת תכנית סחל"ב, השינוי הקוריקולרי אמור להתחולל במרכיב ההערכה. משם הוא יתפשט וישפיע על שאר חלקי המערכת.  במקביל תהליך השינוי עובר דרך תודעתם של המורים להיסטוריה. יש לצפות ל"שינוי דיסקט" עם השינוי בהערכה. . 

ד"ר גדי ראונר

18 בנובמבר 2018

מניפסט חינוך היסטורי ואזרחי איכותי

15 עקרונות של התרומה הייחודית של ההיסטוריה להתפתחותן והתפתחותם של צעירות

וצעירים

מניעת השימוש בעבר לרעה
מורכבות ריבוי נקודות מבט חשיבה ביקורתית

עקרון 1
חינוך היסטורי ואזרחי איכותי לא מנסה להעביר אמת אחת על העבר. עם זאת, הוא שואף להגיע לאמת ההיסטורית קרוב ככל שניתן, בהתבסס על עובדות מוצקות וראיות מוסמכות ועל ידי חתירה לאובייקטיביות.
הוא יוצר הבנה שנרטיבים היסטוריים הם רב שכבתיים ומרובי פרשנויות, והוא מעורר את הרצון לערער על נרטיבים אלו ולחשוב באופן ביקורתי.

עקרון 2
חינוך היסטורי ואזרחי איכותי מפרק מיתוסים היסטוריים וסטריאוטיפים על ידי הצבת "מראת הכאב - והגאווה" המסורתית בפרספקטיבה ובכך תומך במחנכות ובתלמידות בבוחנן מחדש את תפיסותיהן ותבניותיהן התרבותיות ומעודדן לעשות כן. דפוס מסורתי זה נוצר סביב סבלה של האומה מחד גיסא והגאווה הלאומית מאידך גיסא, תוך התעלמות מהנזק שנגרם לאחרים ומההיסטוריות של אותם אזורים שלא נקשרו לנרטיבים של הלאום.

עקרון 3
חינוך היסטורי ואזרחי איכותי מעורר מודעות לעובדה שהעבר נתפס באופן שונה בהתאם לרקע החברתי והדורי של אדם ובהתאם למינו, וכן בהתאם להשתייכותו לקהילה אתנית, לשונית ודתית ולפי תפיסות עולם מגוונות בחברה. הוא מקדם את קבלת העיקרון שיש להעריך אנשים ואירועים בהקשר של ערכיהם וזמנם.

עקרון 4
חינוך היסטורי ואזרחי איכותי עוסק בנושאים רגישים ושנויים במחלוקת בהיסטוריה באופן אחראי במטרה לקעקע את השפעתן של פרשנויות מגויסות, חד צדדיות ומוטות של העבר, ועל מנת לעצב את טבעו המורכב ורב הממדים. משמעותו של דבר היא הימנעות משימוש בשפה מלבה, סובייקטיבית ועוינת וקידומו של שימוש במושגים ותפיסות מאוזנים, זאת מבלי להכשיר ולייפות נרטיבים היסטוריים בעיתיים ומבלי לצייר תמונה ורודה של העבר.

עקרון 5
חינוך היסטורי ואזרחי איכותי מקדם פיוס ארוך טווח בחברות שסועות על ידי פיתוח כישורי אמפתיה - ואת היכולת לחלוק על פרשנויות של העבר ללא שנאה ומבלי לפנות לאלימות. קידום גישה כוללת ללימוד העבר מגוון דיאלוג שוויון .

עקרון 6
חינוך היסטורי ואזרחי איכותי מכיר בכך שחשיבותו קשורה בחוויות ובאתגרים בהווה ולכן הוא שואף לעזור לתלמידות להבין את העולם בו הן חיות וכן לתמוך בנטיותיהן לגבי דרכן בעתיד. במיוחד, משמעות הדבר היא משוכנעות עמוקה בהיות לימוד העבר מועיל לפיתוח מודעות פוליטית ואזרחית. אזרחות והיסטוריה הם מקצועות לימוד קשורים הדדית ורלוונטיים זה לזה.

עקרון 7
חינוך היסטורי ואזרחי איכותי מציג פרספקטיבות גלובליות ומקיף את הממדים הרבים של לימוד העבר הפוליטיים, החברתיים, הכלכליים, התרבותיים והסביבתיים. הוא כולל לימוד של אירועי מפתח, אך גם של התפתחויות ארוכות טווח וכן של נושאים מרכזיים כחיי היום יום, טבע, מגדר, זכויות אדם והגירה. 

עקרון 8
חינוך היסטורי ואזרחי איכותי עוסק בערכים, אמונות, גישות ועמדות רבים, ובהם דמוקרטיה, סובלנות, כבוד לזכויות אדם, הבנה הדדית, לכידות חברתית, סולידריות, חופש, אומץ, שוויון הזדמנויות ואחריות, אך גם חברות ואהבה. בה בעת, הוא גם מתמודד עם תופעות שליליות כשימוש בסטריאוטיפים, דעות קדומות, שנאת זרים, גזענות ושנאה, מכיוון שגם אלו נמצאות על קשת ההתנהגויות האנושיות ועל כן מחייבות עיון.

עקרון 9
חינוך היסטורי ואזרחי איכותי מקדם בברכה שוני תרבותי, דתי, ולשוני כדרך לטיפוח לכידות חברתית וקבלה וכדרך לקידום דיאלוג בין תרבותי ובין דתי.

עקרון 10
חינוך היסטורי ואזרחי איכותי משתמש ב"היסטוריה שסביבנו" ככלי רב עוצמה לקידום הבנה חיה וחיונית של העבר, והוא רואה במורשת, על ביטוייה הגשמיים והרוחניים, נתיב גישה ייחודי לעבר זה. קידום חדשנות חינוכית מעורבות כשירויות אוטונומיה

עקרון 11
חינוך היסטורי ואזרחי איכותי מבוסס על כשירויות, כולל מרכיבים קוגניטיבים )ידע(, פונקציונלים )יישום ידע(, אישיים )התנהגות( ואתיים )עקרונות מנחים להתנהגות(. מכאן נגזרת הענקת מידה שווה של חשיבות לרכישת ידע, כשירויות, גישות, אמונות, עמדות וערכים מותאמי הקשר.

עקרון 12
חינוך היסטורי ואזרחי איכותי תורם לפיתוח כשירויות חיוניות 1 כגון כשירויות חברתיות ואזרחיות, מודעות וביטוי תרבותיים, יכולת ללמוד ללמוד, כשירויות דיגיטליות, חוש ליזמה וליזמות. הוא גם מעניק כשירויות רוחביות כגון חשיבה ביקורתית, יצירתיות, פתרון בעיות וקבלת החלטות.

עקרון 13
חינוך היסטורי ואזרחי איכותי מפתח כישורי חשיבה ומושגים בסיסיים: הבנה כרונולוגית, חשיבות היסטורית, עדות של מקור ראשון, פרשנות, סיבה ותוצאה, שינוי והמשכיות, השוואה וניגוד, אמפתיה, עובדה 1 כפי שאלו מוגדרות ב - )2007( European Reference Framework
ודעה, הטיה ואובייקטיביות. הוא גם עוסק בנושאים וברעיונות היסטוריים מרכזיים כמו עבדות, חוקה, סוציאליזם ושפל.

עקרון 14
חינוך היסטורי ואזרחי איכותי מפתח את היכולת להבין ולנתח נושאים ואירועים; היכולת לאסוף, לארגן, לחקור ולהעריך מקורות באופן לוגי וקוהרנטי, המוביל למסקנות וליצירת רעיונות. הוא גם מסייע לרכוש כשרון ביטוי בהיר על ידי הצגת רעיונות וטיעונים באופן תמציתי.

עקרון 15
חינוך היסטורי ואזרחי איכותי כולל אסטרטגיות פדגוגיות ואסטרטגיות הערכה המחזקות למידה עצמאית, מוטיבציה ומעורבות, וכן מטפחות חוש אחריות, להט אקטיביסטי, דחף ליזום, ומתמרצות תקשורת ושיתוף פעולה. הוא מדגיש פיתוח של סקרנות, אוטונומיה, אופן מחשבה פתוח ובינלאומי, רוח חקרנית ויכולת לחשוב באופן עצמאי ולהתנגד למניפולציות.

מתוך נאום מקרון, נשיא צרפת, ב- 11 בנובמבר 2018 (100 שנה לסיום מלחמת העולם הראשונה)

...הנשיא הצרפתי אמר כי הוא עצמו פטריוט, אך הדגיש: "פטריוטיות היא ההפך הגמור מלאומנות". 

עוד קרא למנהיגים לשלב ידיים בהתמודדות עם אתגרים כגון שינויי האקלים, העוני, הרעב וחוסר השוויון. הוא הזהיר כי אידיאולוגיה, דת והתייחסות בביטול לעובדות עלולות להיות מנוצלות לרעה: "ההיסטוריה מאיימת לעתים לחזור על דרכיה הטרגיות ולערער את מורשת השלום שאנחנו חושבים שכבר חתמנו בדם אבותינו".אתר YNET

תרגיל בהכשרת מורים  

הנדון: קול קורא למועמדים/מועמדות לתפקיד מורה להיסטוריה

לציבור המורים שלום רב,

בבית הספר "עלי דפנה" מסיימת המורה רות תקופה מוצלחת של 5 שנים כמורה להיסטוריה בבית הספר, תקופה שבה הובילה תלמידים להישגים אישיים וחינוכיים. החל משנה הבאה היא תכהן כמנהלת בית הספר. בית הספר חייב לבחור מורה חדשה. צוות איתור כולל את רות, נעמה (היועצת החינוכית) ורמי (סגן המנהל). איריס, האחראית על משאבי אנוש בבית הספר, היא מזכירת הצוות.

להלן הדרישות לתפקיד מורה להיסטוריה:

הכשרה וניסיון:

....................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................

תכונות נדרשות:

.....................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................

תחומי עיסוק:

....................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................

היעדים העיקריים בתקופה הקרובה:

.....................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................

היקף משרה: %100

כניסה לתפקיד: מיידית

משך קדנציה: 5 שנים

אופן הבחירה: המועמד/ת שיומלץ ע"י צוות האיתור יובא לאישור מליאת המורים בבית הספר.

מורים המעוניינים להגיש את מועמדותם ישלחו קורות חיים למזכירת הצוות.

עם שאלות ניתן להפנות לרות או לרמי.  

בברכה

הדסה – מנהלת בית הספר "עלי דפנה"

מאמר חובה לכל מורה לאזרחות ולהיסטוריה. 
על הקשר בין ערכים לבין משפט 


https://www.haaretz.co.il/misc/article-print-page/.premium-1.6652453 1/2

דינה זילבר ראויה לכבוד ולהערכה

יצחק זמיר 

 13.11.2018

ד"ר אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה, ביקש מדינה זילבר, המשנה שלו, שתציג בפני ועדת
חוקה, חוק ומשפט בכנסת את עמדתו נגד הצעת חוק "הנאמנות בתרבות". היא הציגה את עמדתו
כלשונה, והוסיפה דברים משלה, לא דברים הסותרים את עמדתו, אלא דברים המשלימים אותה. בין
השאר אמרה, כי ההצעה "מעוררת קשיים של ממש", ותוך התייחסות להצעות אחרות שעל סדר היום
המשיכה ואמרה: "הבו לנו יועצים משפטיים צייתנים, אמנים מסורסים, תקשורת מרוסנת, עם
ממושמע, מחונך, שחשיבתו אחידה".
דבריה של זילבר, שלדעתי היו נכונים, עוררו עליה את חמתה של שרת המשפטים איילת שקד. השרה
אמרה בפומבי שאסור היה לזילבר להשמיע את דבריה בפני הוועדה משום שהם דברי פוליטיקה, ואם
זילבר רוצה לעסוק בפוליטיקה, שתתפטר ותתמודד בבחירות לכנסת.
תגובה זאת העלתה שוב על סדר היום את הטענה, שאסור ליועץ משפטי בשירות הציבורי לערב בין
פוליטיקה לבין ערכים, או כדברי שקד (בכנס חיפה למשפט, 8.11.19 ): "אני לא רוצה לשמוע ערכים.
אני רוצה לשמוע ייעוץ משפטי מקצועי".
עשרה משפטנים, שכל אחד מהם כיהן בעבר במשרת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, חברו יחד
כדי להביע עמדה נוגדת. הם כתבו למנדלבליט כך: "אנו חרדים למעמד היועץ המשפטי כשומר סף
העומד על משמר שלטון החוק... ההגנה על ערכים אלה [כלומר, ערכי היסוד הדמוקרטיים] אינה
עשייה פוליטית; היא עומדת ביסוד הייעוד של השירות המשפטי הציבורי מאז ומתמיד".
השאלה היא אם ניתן ואם ראוי לתת ייעוץ משפטי תוך התעלמות מערכי היסוד. והתשובה: כל משפטן
יודע כי אי אפשר להפריד בין משפט לבין ערכים. המשפט, בישראל כמו בכל מדינה בעולם, טובל
בערכים, משקף ערכים, ומבקש לממש ערכים. ההגנה על הערכים, ולאו דווקא לשון החוק, היא
שמבדילה בין משטר דמוקרטי לשלטון עריץ, שכן גם שלטון עריץ מקפיד לשמור על לשון החוק.
נניח (כדוגמה הזויה), שחבר הכנסת מעלה הצעה לתקן את חוק המדינה כדי לשלול את זכות
ההצבעה מערבים, או כדי למנוע תמיכה כספית מחרדים, או כדי לאסור על להט"בים לשרת בצבא.
האם אסור ליועץ משפטי להביע את דעתו בפני ועדה של הכנסת שהצעה כזאת נוגדת את ערך השוויון
או את ערך הדמוקרטיה? כל חוק בנוי על ערכים מסוימים, ונועד לשרת תכלית מסוימת. לכן כל יועץ
משפטי חייב לפרש את החוק לאור הערכים שביסודו והתכלית שבפניו, וכך גם עליו לעשות לגבי כל
החלטה ממשלתית. אין "ייעוץ משפטי" ללא התייחסות ל"ערכים" אלה.
הנה דוגמאות מעטות. החוק קובע כי היועץ המשפטי לממשלה (או אחד מנציגיו) רשאי להתייצב
ולטעון בכל בית משפט ובכל עניין אם לדעתו יש בכך "עניין ציבורי", והוא רשאי שלא להעמיד אדם
לדין פלילי אם לדעתו אין בכך "עניין לציבור". האם הוא יכול או רשאי להפריד בין "עניין לציבור" לבין
ערכי היסוד של הציבור?
חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו קובע, כי זכויות היסוד של כל אדם בישראל "יכובדו ברוח העקרונות
שבהכרזה על הקמת המדינה". עקרונות אלה קובעים, כי מדינת ישראל "תהא מושתתת על יסודות
החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל, תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל
אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות". ולא זו בלבד. חוק
יסוד זה גם קובע שאסור לכל רשות מרשויות המדינה, לרבות הכנסת, לפגוע בזכויות יסוד, "אלא בחוק
14/11/2018 https://www.haaretz.co.il/misc/article-print-page/.premium-1.6652453
https://www.haaretz.co.il/misc/article-print-page/.premium-1.6652453 2/2
ההולם את ערכיה של מדינת ישראל". האם יועץ משפטי בשירות הציבורי יכול ורשאי לתת ייעוץ
משפטי כשהוא מתעלם, למרות הנאמר בחוק היסוד, מערכים אלה?
ההגנה על ערכי היסוד היא אחד התפקידים העיקריים של משרד המשפטים, והדבר היה מקובל גם
על שרי המשפטים מאז ומתמיד, ובעצם, על כל ממשלה. ממשלה היא שהקימה את ועדת שמגר,
שבחנה את המינוי, המעמד והתפקוד של היועץ המשפטי לממשלה. הוועדה אמרה בדו"ח שהגישה
(בשנת 1998 ) כך: "אין אפשרות להתעלם מכך שחיי היום־יום, בעיקר במישור המשפט הציבורי,
שזורים ומשולבים בנושאים שאינם משפטיים טהורים... יש גם נושאים בלתי־משפטיים אשר להם
השלכה ישירה על הנושא המשפטי לגביו מתבקשת חוות דעת ... היועץ המשפטי יכול להידרש
לנושאים אשר להם השלכה ישירה על קיום עקרונות היסוד החוקתיים של המדינה וערכי המשטר
והמינהל התקינים אשר מן הראוי שישררו בה". הממשלה אישרה את דו"ח ועדת שמגר. לכן, מי
שדורש מיועץ משפטי שיתעלם מעקרונות אלה, דורש ממנו שיתעלם גם מהחלטת הממשלה.
אלה הם העקרונות שזילבר הציגה בפני הוועדה בכנסת. היא לא דיברה על פוליטיקה; היא דיברה על
ערכים. לכן זילבר בדבריה לא חרגה מתפקידה כיועצת משפטית. ואם מנדלבליט סבור שסטתה מן
ההנחיה שנתן לה, הרי זה עניין שבינו לבינה, ולא עניין למערכת הפוליטית.
כאשר זילבר השמיעה את דעתה בפני חברי הכנסת, היא נטלה על עצמה ביודעין סיכון אישי של
תגובה עוינת. מעטים הם עובדי הציבור שנוטלים על עצמם סיכון אישי כדי למלא את תפקידם כפי
שנדרש לטובת הציבור. מבחינה זאת היא ראויה לכבוד ולהערכה.

הכותב כיהן כשופט בבית המשפט העליון, והיה היועץ המשפטי לממשלה

מתוך פנקסו של המורה להיסטוריה

א. כל תלמיד/ה בוחר/ת דמות היסטורית וכותב/ת יומן אוטוביוגרפי, תוך שילוב אירועים היסטוריים בהם השתתפה הדמות. על סמך ההיכרות עם הדמות, הכתיבה יכולה לשלב תובנות אמפתיות: מחשבות, רגשות, עמדות, תחושות, הרהורים של הדמות עצמה.

ב. האם תובנות אמפתיות אלה, פרי הבנתך, פוגעים/ מרחיבים/ מעשירים/ מעוותים/ (סמן/י מה נכון בעיניך) את הסיפור ההיסטורי על הדמות? נמק/י את עמדתך.

על המורה להיסטוריה לדעת מה ההבדל בין "עבר" לבין "היסטוריה"

https://www.youtube.com/watch?v=CHC3PAbpI1U

מטלה יפה...

תקראו בספר הלימוד על ספרטה ואתונה. כתבו חיבור קצר על השאלה: איזה פוליס דומה יותר למדינת ישראל? הביאו דוגמאות והציגו נימוקים.

"הקסם (fascination) שבמחקר ההיסטוריה הוא התכונה הקלידוסקופית שלו, הפלסטיות של העובדות. במחקר ההיסטורי החדש יש עובדות ומסמכים חדשים, הרחבת תחומי המחקר ומקורות מידע, עקרונות מארגנים ותוצאות.

אתה משנה את העיקרון המארגן או את הכרונולוגיה, הניתוח או הגישה האידיאולוגית; אתה מתבונן על האירועים דרך הסוציולוגיה הפוליטית, הפסיכולוגיה החברתית או הניתוח הפסיכו-היסטוריה ואז התמונה בקלידוסקופ משתנה, מקבלת מימדים וצבעים אחרים. אותן עובדות ומה שונה סיפורן !!! מכאן הנטייה להשתמש בכמה עקרונות מארגנים (מודל, כלי ניתוח, אורח חשיבה) לגבי אותה מציאות, אותן עובדות. מקבלים תמונה מורכבת ורב-ממדית, מעניינת יותר אך לא תמיד בהירה יותר. ודאי מתעוררת השאלה: איך מתקרבים לאמת?"

                                                                          אריה יפה

"המתודה המדעית של מדעי הטבע הייתה יעילה ביחס להתנהגותם של הסלעים או הכוכבים אבל כשמנתחים את העבר, יש ללכת מעבר לתיאור ההתנהגות; לשם כך יש צורך לנסח ולהבין כיצד חיו בני אדם לאורך ההיסטוריה ואת ההבנה הזאת ניתן לרכוש על ידי מידע הודות למניעים, לפחדים, לתקוות, לאהבות ולשנאות שלהם. אנו מסוגלים למשימה הזאת משום שאנו בעצמנו בני אדם בעלי יכולת להבין את עולמנו הפנימי במושגים הללו. אנו מאמינים כי לסלע אין תודעה ואין הוא יכול לשאוף לדבר. לעומת זאת אנו יודעים מדוע הננו כפי שהננו, למה אנו שואפים, מה מתסכל אותנו, מה מבטא את רגשותינו העמוקים ביותר; אנו יודעים אודות עצמינו יותר מאשר כל מה שנדע אי-פעם על סלעים או על פלגי מים. ידע אמיתי הוא הידיעה מדוע הדברים כפי שהם, לא רק מה שהם". ברלין י' (1998). דרכי האינטלקטואלית, מקום למחשבה, 1.

חגיגות חג המולד שנת 1914 בשטחי העימות של החיילים הגרמנים, הצרפתים והבריטים

ארבעה חודשים אחרי שפרצה המלחמה הכוחות הגרמנים מצד אחד והבריטים והצרפתים מצד שני עמדו מחופרים ומבוצרים בחפירות. מצב זה, אשר נמשך עד סוף המלחמה, הוא המקור לכינוי מלחמת העולם הראשונה בתור "מלחמת החפירות". אלא שבערב חג המולד, ב- 24 בדצמבר 1914, חיילי הצבא הגרמני החלו לקשט את אזור הביצורים שלהם בגזרת בלגיה, הם הדליקו נרות על העצים וחגגו את המאורע בשירת שירי חג המולד. כאשר החיילים הבריטים נענו בחיוב ליוזמה זאת ושרו באנגלית, החלה הפסקת אש לא מתוכננת אשר התפשטה לאזורים אחרים של קווי העימות. בין הבריטים לגרמנים לא הייתה קיימת אותה מידה של עוינות כפי שהייתה קיימת בין הגרמנים לבין הצרפתים. מכאן שהמגעים בין אלה לאלה לא היו ממושכים ועמוקים.

שני הצדדים צעקו זה לזה ברכות לחג ונפגשו בכמה מקומות בשטח ההפקר שבין שני כוחות. הם החליפו ביניהם מתנות קטנות לחג כמו משקאות חריפים או סיגריות. ירי התותחים הופסק באותו הלילה. הפסקת האש אפשרה לשני הצדדים לאסוף גופות של לוחמים שנפלו בקרב. במקומות מסוימים אף נערכו הלוויות משותפות ונערכו משחקי כדורגל בין חיילי הצבא הגרמני והבריטי. הפסקת האש נמשכה עד סופו של ליל החג, אך במקומות מסוימים היא נמשכה עד ראש השנה הנוצרי ב- 31 בדצמבר 1914. היא התקיימה למרות התנגדותם של המפקדים הבכירים של הצבאות הלוחמים. כדי למנוע מצבים דומים בהמשך המלחמה המפקדים הוראו ליחידות התותחנים להפגיז ללא הפסקה במהלך החג עצמו. הם ראו בכך פגיעה בכושר הלחימה של החיילים.

https://www.mendele.co.il/product/historiamaslolhadash/

בחינת בגרות עם ספרים פתוחים

בחודש ספטמבר 2007 העליתי הצעה בפני וועדת המקצוע בנוגע לבחינת בגרות אלטרנטיבית בהיסטוריה מבוססת ספר פתוח.

עבר חלף כעשור והנה ההצעה קרמה עור וגידים והפכה למציאות בקרב העוסקים בהוראת היסטוריה במשרד החינוך. אני שמח לצרף את ההצעה המקורית בתורת פרק בספר שלי.

לצידה תוכלו למצוא הרבה מאוד דוגמאות ורעיונות נוספים כיצד לשאול שאלות פתוחות ולהטיל מטלות חשיבה משמעותיות עם ספרים פתוחים, בכל הרמות ובכל הכיתות.

ניתן להזמין את הספר בכתובת:

https://www.mendele.co.il/product/historiamaslolhadash/

ספר חדש על הוראת היסטוריה

ניתן להזמין בקישור:

https://www.mendele.co.il/product/historiamaslolhadash/

https://en.wikipedia.org/wiki/The_Swerve:_How_the_World_Became_Modern

שלוש דקות לפני הצלצול - סגירת שיעור היסטוריה

סדנה למורי היסטוריה

ד"ר גדי ראונר

השאלות

במקרה הטוב מורים שואלים: "האם יש למישהו שאלה? הכל ברור לכם?"

3 דקות לפני הצלצול, שאלות אלה מעולם לא קבלו תשובות.

במקרה הפחות טוב, הצלצול קוטע את דברי המורה והשיעור נגמר כאשר התלמידים קמים ואוספים את התרמיל.

מדוע לא לסיים את השיעור בצורה מסודרת?

האם יש חשיבות כלשהי לסגירה של השיעור? ...ואם כן, מהי?

טיפ - בקשו מאחד התלמידים להודיע כאשר חסרות 3 דקות לצלצול.

באו נצפה יחד בכמה דוגמאות מהשטח

כאן הקרנת 5 קטעים מצולמים

האפשרויות

·      חזרה מהירה על עיקרי הדברים (בשיתוף התלמידים). רק 3 נקודות.

·      שחזור לתהליך ההוראה: כיצד למדנו היום? מה עשינו? (בשיתוף התלמידים)

·      מסקנות ודברי סיכום על הנושא

·      שאילת שאלות פתוחות לקראת השיעור הבא

·      דיון: מה היה מעניין בשיעור?

·      דיון: מה היה קשה?

·      מה למדנו או מה הפקנו היום?

·      מתן מטלת חשיבה לבית – לא לבקש לסכם ולהימנע מתרגיל "העתק-הדבק".

·      דיון קצר על מה שנלמד ומהי המשמעות עבורם.

חפשו חומר נוסף על הנושא באינטרנט. רשמו את הממצאים

תרגול

התחלקו לזוגות ותכננו סגירת שיעור היסטוריה. בהמשך, הציגו במליאה את ההצעה שלכם.

שלוש דקות לפני הצלצול - סגירת שיעור היסטוריה

סדנה למורי היסטוריה

ד"ר גדי ראונר

השאלות

במקרה הטוב מורים שואלים: "האם יש למישהו שאלה? הכל ברור לכם?"

3 דקות לפני הצלצול, שאלות אלה מעולם לא קבלו תשובות.

במקרה הפחות טוב, הצלצול קוטע את דברי המורה והשיעור נגמר כאשר התלמידים קמים ואוספים את התרמיל.

מדוע לא לסיים את השיעור בצורה מסודרת?

האם יש חשיבות כלשהי לסגירה של השיעור? ...ואם כן, מהי?

טיפ - בקשו מאחד התלמידים להודיע כאשר חסרות 3 דקות לצלצול.

באו נצפה יחד בכמה דוגמאות מהשטח

כאן הקרנת 5 קטעים מצולמים

האפשרויות

·      חזרה מהירה על עיקרי הדברים (בשיתוף התלמידים). רק 3 נקודות.

·      שחזור לתהליך ההוראה: כיצד למדנו היום? מה עשינו? (בשיתוף התלמידים)

·      מסקנות ודברי סיכום על הנושא

·      שאילת שאלות פתוחות לקראת השיעור הבא

·      דיון: מה היה מעניין בשיעור?

·      דיון: מה היה קשה?

·      מה למדנו או מה הפקנו היום?

·      מתן מטלת חשיבה לבית – לא לבקש לסכם ולהימנע מתרגיל "העתק-הדבק".

·      דיון קצר על מה שנלמד ומהי המשמעות עבורם.

חפשו חומר נוסף על הנושא באינטרנט. רשמו את הממצאים

תרגול

התחלקו לזוגות ותכננו סגירת שיעור היסטוריה. בהמשך, הציגו במליאה את ההצעה שלכם.

לימודי אזרחות בבית הספר – הפספוס הגדול

שרון רוקני שמר וגדי ראונר

עיתוני הבוקר מדווחים על הפגישה בין ראש הממשלה לבין נשיאת בית המשפט העליון בנוגע ליחסים בין הרשות המבצעת לרשות השופטת. הם גם מספרים על הדיונים בכנסת בעקבות הקריאה הראשונה של חוק הלאום. מי צריך ספר לימוד באזרחות כשהחיים הפוליטיים ודיווחי חדשות עליהם מספקים את תכני הלימוד הנדרשים באופן מיידי, טרי, עכשווי, מעודכן? אלא שרבים מהמופקדים על לימודי אזרחות פוסחים על החיים ומעדיפים טקסטים מצוחצחים, נטולי חיות כגון המצוי בספרי הלימוד או בדוגמאות דמיוניות שבאתרים אזרחות שונים. הבריחה מהמציאות, מהדוגמאות המלכלכות, מהמקרים האמיתיים הופכת את לימודי האזרחות לעקרים ולנטולי משמעות. בסופו של דבר התלמידים מסיימים את בחינת הבגרות והם מסוגלים לדקלם את ההצהרה לכל באי העולם בדבר זכויות האדם או את תכני מגילת העצמאות, הם יכולים לזכור ולומר מהם ששת עקרונות של המשטר הדמוקרטי או לזהות את ההבדלים בין עבריינות פלילית, שלטונית ואידיאולוגית. לזכור, לזהות או לדקלם, אל לא ממש להבין. כך הופכים לימודי אזרחות לדומים יותר למכינת-זוטא המכשירה להיכרות עם המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל. במובן זה ידעו מעטים שבין התלמידים המצטיינים להציג את ה"בעד והנגד" לכל עמדה אפשרית, שהרי כל עמדה היא לגיטימית ושוות משקל מוסרית-ערכית, כל עוד ניתן למצוא לה עיגון בחומר הלימוד. כאשר שאלנו תלמידי כיתה י"ב בבית ספר במרכז הארץ מה הקשר בין פסקת ההתגברות לבין מהותה של הדמוקרטיה, הם הסתכלו אלינו כאילו נפלנו מהשמיים. החשוב בבית הספר הוא "לדעת את החומר", לדעת בלי בהכרח להבין אותו לעומק, בלי לקשר אותו למה שקורה בעולם או בחיים הפוליטיים של המדינה, בלי להבין משמעותיות. הלימוד נעשה בצורה סטרילית מכיוון שמרבית המורים חוששים מלהיכנס לסיטואציות מורכבות ולדיונים שיכולים להתפתח למחלוקות אידיאולוגיות קשות או לאנדרלמוסיה בכיתה. מחוץ לכותלי הכיתה אושיות המשטר הדמוקרטי עוברות טלטלה שמשנה הלכה למעשה את פניה של הזירה הציבורית, החברתית והפוליטית שלנו, ובו בזמן בשיעורי אזרחות רבים טרודים המורים בלהספיק את החומר. פרשת אדם ורטה לימדה את המורים לאזרחות שעדיף להחריש מלהסתכן בדיון ערכי סוער, שבמסגרתו מותר – למורה כמו גם לתלמיד – לבטא במרחב הכיתתי את דעותיו האותנטיות המנומקות והשנויות במחלוקת. שם, אפילו תחת שר חינוך "טולרנטי" כביכול – השר שי פירון – נקראו למעשה המורים לברוח מהמחלוקות והשסעים שבליבת המציאות שלנו.

כך מרוקנים את המקצוע מכל משמעות. כך מרחיקים את התלמידים מן האפשרות לצלול לתוך המציאות החברתית באמצעות דיונים מסודרים, הצגת ריבוי דעות והבעתן על-ידי התנסויות חינוכיות כגון ניסוח טענות או שאילת שאלות.  

זאת ועוד. לימודי אזרחות הם ההזדמנות החד-פעמית הקיימת במערכת החינוך בכדי לקיים דיאלוג פורה עם התלמידים בענייני ערכים: על מה שראוי מבחינה אישית ועל כיצד החברה שלנו צריכה להיות. זאת ההזדמנות לבחון עמדות ולחשוף אינטרסים כדי לאמן את החשיבה הביקורתית של התלמידים, כי דמוקרטיה ללא אזרחים ביקורתיים המתמודדים עם מלוא המשמעויות של עמדותיהם איננה דמוקרטיה מהותית. זאת גם ההזדמנות לפתח את החשיבה המוסרית של התלמידים ולבקש לנקוט עמדה לגבי סוגיות חברתיות עכשוויות. מכאן עולה שיש לראות את שיעור אזרחות כשיעור חברה או כשיעור חינוך, שיעור שבו מגרש האימונים הכיתתי נפתח למפגש ולדיון בין ערכים שונים, לא רק בין "תבניות ידע" שמהותן רשימות של המושגים והזכויות האזרחיות המעוגנות בחוקי המדינה. הוראת המקצוע מבלי להידרש חלילה להבעת עמדה ערכית מצד איש ההוראה בנושאים מורכבים או "נפיצים" מדי, פוליטית, חברתית, וערכית מונעת מהתלמידים להתכונן לחיי אזרחות של אכפתיות ומעורבות.

לימודי אזרחות המאופיינים בניתוק מהמציאות ובהיעדר דיון ערכי נהפכים ל"עוד מקצוע לימודי" ולא למרחב לצמיחה אישית וחברתית. זה פספוס. אך אל דאגה, על זה לא תקום וועדת חקירה ממלכתית.

שרון רוקני שמר היא משפטנית וסטודנטית בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל-אביב

ד"ר גדי ראונר עוסק בהכשרת מורים לאזרחות באוניברסיטת תל אביב