"הקסם (fascination) שבמחקר ההיסטוריה הוא התכונה הקלידוסקופית שלו, הפלסטיות של העובדות. במחקר ההיסטורי החדש יש עובדות ומסמכים חדשים, הרחבת תחומי המחקר ומקורות מידע, עקרונות מארגנים ותוצאות.

אתה משנה את העיקרון המארגן או את הכרונולוגיה, הניתוח או הגישה האידיאולוגית; אתה מתבונן על האירועים דרך הסוציולוגיה הפוליטית, הפסיכולוגיה החברתית או הניתוח הפסיכו-היסטוריה ואז התמונה בקלידוסקופ משתנה, מקבלת מימדים וצבעים אחרים. אותן עובדות ומה שונה סיפורן !!! מכאן הנטייה להשתמש בכמה עקרונות מארגנים (מודל, כלי ניתוח, אורח חשיבה) לגבי אותה מציאות, אותן עובדות. מקבלים תמונה מורכבת ורב-ממדית, מעניינת יותר אך לא תמיד בהירה יותר. ודאי מתעוררת השאלה: איך מתקרבים לאמת?"

                                                                          אריה יפה

"המתודה המדעית של מדעי הטבע הייתה יעילה ביחס להתנהגותם של הסלעים או הכוכבים אבל כשמנתחים את העבר, יש ללכת מעבר לתיאור ההתנהגות; לשם כך יש צורך לנסח ולהבין כיצד חיו בני אדם לאורך ההיסטוריה ואת ההבנה הזאת ניתן לרכוש על ידי מידע הודות למניעים, לפחדים, לתקוות, לאהבות ולשנאות שלהם. אנו מסוגלים למשימה הזאת משום שאנו בעצמנו בני אדם בעלי יכולת להבין את עולמנו הפנימי במושגים הללו. אנו מאמינים כי לסלע אין תודעה ואין הוא יכול לשאוף לדבר. לעומת זאת אנו יודעים מדוע הננו כפי שהננו, למה אנו שואפים, מה מתסכל אותנו, מה מבטא את רגשותינו העמוקים ביותר; אנו יודעים אודות עצמינו יותר מאשר כל מה שנדע אי-פעם על סלעים או על פלגי מים. ידע אמיתי הוא הידיעה מדוע הדברים כפי שהם, לא רק מה שהם". ברלין י' (1998). דרכי האינטלקטואלית, מקום למחשבה, 1.

חגיגות חג המולד שנת 1914 בשטחי העימות של החיילים הגרמנים, הצרפתים והבריטים

ארבעה חודשים אחרי שפרצה המלחמה הכוחות הגרמנים מצד אחד והבריטים והצרפתים מצד שני עמדו מחופרים ומבוצרים בחפירות. מצב זה, אשר נמשך עד סוף המלחמה, הוא המקור לכינוי מלחמת העולם הראשונה בתור "מלחמת החפירות". אלא שבערב חג המולד, ב- 24 בדצמבר 1914, חיילי הצבא הגרמני החלו לקשט את אזור הביצורים שלהם בגזרת בלגיה, הם הדליקו נרות על העצים וחגגו את המאורע בשירת שירי חג המולד. כאשר החיילים הבריטים נענו בחיוב ליוזמה זאת ושרו באנגלית, החלה הפסקת אש לא מתוכננת אשר התפשטה לאזורים אחרים של קווי העימות. בין הבריטים לגרמנים לא הייתה קיימת אותה מידה של עוינות כפי שהייתה קיימת בין הגרמנים לבין הצרפתים. מכאן שהמגעים בין אלה לאלה לא היו ממושכים ועמוקים.

שני הצדדים צעקו זה לזה ברכות לחג ונפגשו בכמה מקומות בשטח ההפקר שבין שני כוחות. הם החליפו ביניהם מתנות קטנות לחג כמו משקאות חריפים או סיגריות. ירי התותחים הופסק באותו הלילה. הפסקת האש אפשרה לשני הצדדים לאסוף גופות של לוחמים שנפלו בקרב. במקומות מסוימים אף נערכו הלוויות משותפות ונערכו משחקי כדורגל בין חיילי הצבא הגרמני והבריטי. הפסקת האש נמשכה עד סופו של ליל החג, אך במקומות מסוימים היא נמשכה עד ראש השנה הנוצרי ב- 31 בדצמבר 1914. היא התקיימה למרות התנגדותם של המפקדים הבכירים של הצבאות הלוחמים. כדי למנוע מצבים דומים בהמשך המלחמה המפקדים הוראו ליחידות התותחנים להפגיז ללא הפסקה במהלך החג עצמו. הם ראו בכך פגיעה בכושר הלחימה של החיילים.

https://www.mendele.co.il/product/historiamaslolhadash/