תיאור ופרשנות של שיעור היסטוריה שבו המורה מאיה עושה שימוש במיפוי מושגים.

מהלך נועז. באחד השיעורים שצפיתי בהם נושא השיעור היה המחתרות. המורה מאיה הסבירה עליהן. ההסבר היה פרונטלי ואחרי כמה דקות הדיבור היה מונוטוני ואפילו משעמם. תוך כדי הדיבור המורה רשמה שמות, מושגים ותאריכים על הלוח (למשל: אצ"ל, לח"י, ישראל גלילי, הגנה, ליל הגשרים, מנחם בגין, ליל הרכבות, פיצוץ מלון מלך דוד, 1920,  אברהם שטרן, 1940 , 1931, תנועת המרי העברי, הסזון, השבת השחורה, תלית הסרג'נטים, הפריצה לכלא עכו ועוד).  כך עברו בערך כעשרים דקות. הלוח היה נראה בערך כך:
...............
הרישום היה לא מאורגן, אקראי, מפוזר, לא מסודר בעליל. ראיתי כיצד החלק הימני של הלוח מתמלא בכל מיני מילים. זה ההפך מההנחיות המפורטות הקיימות לגבי כתיבה על לוח הכיתה. לתומי חשבתי שהמורה אינה יודעת, אין לה מודעת ואינה מקפידה על כתיבה מסודרת על הלוח. אך ברגע מסוים התרחשה תפנית מפתיעה. המורה מאיה סיימה להסביר ועשתה פסק זמן של כמה דקות שבמהלכו הוציאה דף והתחילה להעתיק ממנו בחלק השמאלי של הלוח. הייתה זאת  סקיצה של מיפוי מושגי עם משבצות מקושרות אך ריקות, ללא תוכן. בשלב זה, הלוח היה נראה כך:
.....................

כאשר המורה סיימה, היא בקשה מהתלמידים לשבץ את המילים והמושגים, אלה שהיו מעורבבים בצד הימני של הלוח והיו נראים כמעין סלט של המושגים. היא בקשה לארגן אותם  בתוך המבנה שציירה על הלוח בצד שמאל. לפתע ראיתי כיצד מתעוררת הכיתה. ראשים שהיו מונחים על השולחן, עיניים שבהו, אוזניים מורגלות למלמול חסר משמעות, הכל החליף צבע. כמו סכין חיתוך חדה היורדת על המסך. התלמידים התחילו להיחלץ  מהמצב של סבילות. הם היו מופתעים כמוני. הם קבלו הוראה להעתיק את התבנית למחברת שלהם ולמלא את המשבצות, לארגן את החומר בתבנית. המורה אמרה שאשפר לעבוד בזוגות והם התחילו לעבוד. יש לכם עשר דקות היא אמרה. קמתי מהכסא והסתובבתי בחלל הכיתה. שמעתי כיצד התלמידים חוזרים על המושגים ונעזרים בספר הלימוד כדי למצוא מידע ולהבין. צפיתי בתלמידים שדברו על ההגדרה ועל המשמעות וחפשו כיצד לסדר אותם על פי התבנית. היו כאלה שאפילו התווכחו והחליטו לרשום את השמות בעפרון. מאיה המורה הסתובבה בין השולחנות והזכירה להם הסברים ממה שהיא אמרה בתחילת השיעור. בהמשך היא בקשה מכמה תלמידים להשלים את החסר. התנאי לכתיבה על הלוח הוא להסביר את הקשר של המושג לנושא המחתרות וכיצד המשבצת החדשה מתקשרת לקודמות, כך היא אמרה. הקטע הזה של השיעור ארך כעשר דקות. הלוח נשאר כך:
....................

מאיה המורה בקשה להעתיק את המיפוי המלא במחברת. היא אמרה שהיום למדנו את הנושא ובנינו שרטוט שנקרא מיפוי מושגי ושהוא טוב כדי ללמוד חומר בהיסטוריה, לא רק על המחתרות. הצלצול נשמע במסדרון והשיעור הסתיים. אחרי השיעור שיתפה אותי מאיה בתחושתה הטובה. היא אמרה שעשתה צעד אחד חשוב על-ידי החשיפה של התלמידים לאסטרטגיה של המיפוי. הרבה פעמים חשבה על זה, אך לא העזה לבצע. היא הוסיפה שמכיוון שראתה תגובות טובות אצל התלמידים, יש טעם להמשיך ולהשתמש בשיטה הזאת. צריך לחשוב מה עושים בחלק הראשון של השיעור, אני אמרתי, החלק של מסירת הידע הפרונטאלי. איך אפשר לעשות את זה כך שהתלמידים יקשיבו בצורה ערנית. אולי אפשר להקרין מצגת ולבקש מהם, תוך כדי ההסבר, שירשמו שמות, מושגים, תאריכים, אירועים שנראים להם חשובים או אולי לקרוא שלוש עדויות של הלוחמים השונים בהם מספרים ומגוללים את ההיסטוריה של הארגון והפעולות המרכזיות שלו בגוף ראשון. על זה עוד צריך לחשוב. כך או כך, החלק השני של השיעור היה יוצא מן הכלל, החלק שבו התלמידים היו פעילים ומלאו את המיפוי הריק. זה היה צעד חשוב ומשמעותי וברכה גדולה מגיעה למורה מאיה.