המורה ק' – שיעור היסטוריה, דוגמה ליסוד מארגן, שילוב מפה ומטלת ביצוע צנועה

בית ספר במרכז הארץ. כיתה י"א. הנושא: מלחמת ששת הימים. המורה ק' פותח את השיעור באמצעות הסבר קצר אשר בסופו השאלה: מלחמת ששת הימים: ניצחון מזהיר או בכייה לדורות? הוא כותב את השאלה על הלוח. השאלה הזאת תלווה את השיעור. היא מהווה יסוד מארגן של החומר. המורה ק' מבהיר שבסוף השיעור כל אחד יהיה מסוגל לתת תשובה או לפחות להתמודד עם השאלה הזאת.
אז החלק הראשון של השיעור עוסק במהלכים העיקריים של המלחמה. בסקירה שלו מופיעים הרבה שמות של מקומות: לטרון, גוש עציון, טול-כרם, בניאס, סיני וכו'. בבית הספר אין מפה של ארץ-ישראל (כן, גם זה קורה במדינה שלאחרונה הצטרפה למועדון היוקרתי של ה- (OECD ולכן ק' משרטט מפה של הארץ על לוח הכיתה. הוא מבקש משלושה תלמידים לגשת למפה והוא מוסר לכל אחד מהם טוש צבעוני. ככל שק' מתקדם בתיאור הקרבות והשמות מתגלגלים בחלל הכיתה, התלמידים מתבקשים לציינם על גבי המפה. הדבר מעורר צחוקים, אבל הפעילות מבורכת ויפה. הם צריכים להשלים את החסר על גבי מפות אילמות שחולקו מבעוד מועד. פעם היה מקצוע בשם גיאוגרפיה...היום בוגר ממוצה אינו יודע לזהות במפה את ירושלים, בירת הנצח של מדינת ישראל. כך שהפעילות שיזם ק' והזמן שהוא הקדיש לשילוב המפה בתוך שיעור היסטוריה נעשה בעיתו, בחן ובאופן טבעי. כשלומדים היסטוריה יש צורך תמידי לתלות מפה בכיתה.
בהמשך חולקו התלמידים לזוגות וקיבלו דפים עם מקורות שהיו הערכות, דעות והתייחסויות ביחס לתוצאות ולהשלכות המלחמה. המטלה הייתה להציג טיעון מוצק ולשכנע את האחרים שתוצאה אחת מבין אלה היא מן החשובות ביותר, בהשוואה לאחרות. זאת מטלת ביצוע צנועה שבה יש להשתמש בידע, לגייס נימוקים ולשכנע באמצעות מילים. ק' שבר את השגרה השגורה לפיה יש לסכם את החומר. המטלה מוסיפה פלפל לנושא וברגע מסוים הכיתה הפכה למעין פרלמנט של דוברים... ק' חותר לקראת הסיכום...הוא חוזר לשאלה שכתובה על הלוח ומבקש את הדעה האישית של התלמידים. נפתח דיון. לא רק 5 התלמידים הטובים מדברים. נשמעות דעות לכאן ולכאן. אין הכרעה. נשמעו דעות שונות. השיעור מסתיים. מחיאות כפיים למורה ק' !!!!!