מדינת ישראל
משרד החינוך
המזכירות הפדגוגית
ועדת המקצוע להיסטוריה
922
תשובה למכתב הגלוי ששלחו פרופ' אייל נווה, ד"ר אריה קיזל וד"ר גדי ראונר לחבריהם ההיסטוריונים באוניברסיטאות ובמכללות
ערב פתיחת שנת הלימודים תש"ע חברי ועדת המקצוע מברכים את המורים להיסטוריה במערכת החינוך ואת ההיסטוריונים באוניברסיטאות ובמכללות בשנה טובה ומאחלים לכולם הצלחה בעבודתם.
לפני כחודש פנו פרופ' א.נווה, ד"ר א.קיזל וד"ר ג.ראונר אל ההיסטוריונים באוניברסיטאות ובמכללות במכתב גלוי בו הטילו דופי בדרכי הוראת היסטוריה במערכת החינוך. המכתב פורסם גם בעיתון "הארץ" ובלט בכותרות בוטות ופוגעניות. מורים רבים מכל רחבי הארץ פנו אלינו וביטאו תחושות קשות של זעם ועלבון.
בתחילה ברצוננו להבהיר כמה היבטים הקשורים בלימוד המקצוע ובהערכתו במערכת החינוך.
א. תכנית הלימודים בשנת הלימודים תשס"ט התחילו תלמידי כיתות יוד בכל בתי הספר הממלכתיים ללמוד היסטוריה לפי תכנית לימודים חדשה שנבנתה על ידי ועדה בהרכב: היסטוריונים, אנשי חינוך, מורים ונציגי האגף לפיתוח ותכנון לימודים במשרה"ח. בראש הועדה עמד פרופ' ישראל ברטל מהאוניברסיטה העברית. תכנית זו מבטאת שינוי קונספטואלי מן ההיבט התכני ומזמנת שינויים בדרכי הלימוד וההערכה. על פי תכנית זו ילמדו בחטיבה העליונה ארבעה נושאים:
חלק א':
1. הלאומיות בישראל ובעמים, ראשית הדרך עד 1920.
2. ממדינת מקדש לעם הספר או חברה ותרבות, ערים וקהילות בימה"ב
חלק ב':
1. טוטליטריות ושואה
2. בונים את מדינת ישראל במזרח התיכון
במהלך השנתיים האחרונות יצאו לאור על ידי הוצאות שונות 17 ספרי לימוד שנכתבו לפי תכנית זו וקיבלו אישור מגף אישור ספרי לימוד במזכירות הפדגוגית במשרה"ח. מגוון ספרי הלימוד מאפשר לצוותי מורים לבחור את ספר הלימוד מבין כמה ספרים שאושרו לכל אחד מהנושאים.
ב. בחינות הבגרות בהיסטוריה
1. כל תלמיד חייב להבחן בשתי בחינות; הראשונה על שני הנושאים בחלק א' – משקלה 40% בשקלול הציון בהיסטוריה בתעודת הבגרות. הבחינה השניה על שני הנושאים בחלק ב' משקלה 60% בשקלול הציון. הבחינה הראשונה מתקיימת בסוף כיתה יוד בבחינה, והשניה בכיתה יא' או יב'.
2. מקצוע היסטוריה הוא אחד מששת מקצועות החובה שהצלחה בהן הוא תנאי לזכאות לתעודת בגרות. נקבע כי במקצועות החובה המכשיר לקביעת המידה שבה תלמיד עמד בדרישות תכנית הלימודים היא בחינה ארצית אחידה הנמדדת בכלי הערכה אחידים. חובה לוודא, בין השאר, כי כל הנבחנים וכל מעריכי הבחינות יבינו את המטלות שהוצגו בפניהם באותו אופן כדי שניתן יהיה להעריך את כלל הנבחנים האקסטרנים והאינטרנים (כ- 50,000 בכל שנה) על פי אותו סולם. הצורך במתן ציון הוגן על פי סקלה סטנדרטית הוא שמכתיב, בין השאר, את ההגדרה המדויקת של המטלות המופיעות במבחנים.
3. מבנה השאלות: בנושא זה, בניגוד לנאמר במכתב הגלוי של שלושת ההיסטוריונים, דווקא השנה הכנסנו שינוי מהותי. בכל שאלה ניתנות שתי מטלות. האחת תיאורית פשוטה יחסית והשניה מורכבת יותר הדורשת הסבר לאירוע / לתופעה / לתהליך. עקרון זה נועד להבטיח שתלמידים, שעדין מתקשים בשלב זה של התפתחותם האינטלקטואלית להתמודד עם משימות מורכבות יוכלו לעבור את הבחינה בציון 70-60, אם ענו כהלכה על המטלות התיאוריות וזאת כדי לא לחסום את דרכם לאחר תום שרותם הצבאי. חבל שכותבי המכתב מצאו לנכון להציג במכתבם רק חלקי מטלות מהשאלות, ולא מצאו לנכון להזכיר שהדוגמאות נלקחו כולן מחלק א' של הבחינה שהיא גם בחינת הבגרות הראשונה אליה ניגשים התלמידים. בכך הם גרמו לעיוות המציאות ויצרו תמונה לא נכונה.
4. חובה לענות בבחינות הבגרות על שאלות המבוססות על קטעי מקור. בבחינה הראשונה חובה לענות על שאלה אחת המבוססת על קטע מקור (30 נקודות) ובבחינה השניה חובה לענות על שתי שאלות מבוססות מקור (2X25 נק'). החובה לענות על 3 שאלות המבוססות על קטעי מקור תעצב ותכוון את הלמידה לכיוון מאתגר יותר. מדובר בשינוי בעל השלכות מרחיקות לכת על אופי הלמידה בכיתות, שינוי שאת פירותיו החלנו לקטוף כבר בשנה הראשונה להפעלת התכנית.
5. מעבר לחשיבות בלימוד קטע, ביכולת להבחין מה העיקר בקטע והתמודדות עם שאלות הנלוות לקטעי המקור (מטלות שבכוונתנו לגוונן ולשדרגן במהלך השנים). הצבנו מטרה חשובה נוספת – לצמצם את השינון ואת ההכתבה בלימודי ההיסטוריה ובכך גם להשתחרר מהתלות ב"מיקודיות" הנמכרות בשוק .
6. בגלל עוצמת השינוי הוחלט על הטמעה הדרגתית.
ג. "הבנת הקונטקסט" כדי להבין את משמעות השינוי הנדרש מהמורים במהלך זה, חובה להכיר ולהבין את המציאות המורכבת עימה מתמודדים המורים המסורים בעבודתם היומיומית. כמעט בכל בתי הספר אוכלוסיית התלמידים היא הטרוגנית ומספר התלמידים בכיתה מגיע ל- 40 ולעיתים אף למעלה מזה. היעד המרכזי שמציבה המערכת למנהלים ולמורים הוא כפול. על כל התלמידים לסיים יב' כיתות (אפס נשירה) וכולם אמורים לגשת לבחינות הבגרות. מדיניות זו מלווה בהפעלת לחצים כבדים על המורים שיבטיחו הצלחה בבחינות הבגרות ובציונים גבוהים: המורים נמדדים, לצערנו, ברוב בתי הספר במספר התלמידים שעברו את הבחינות וברמת הציונים. יתרה מזאת בשנים האחרונות צומצם מספר השעות המוקצות להוראת המקצוע הן בכיתות ז'-ט' והן בכיתות החטיבה העליונה. בצד האילוצים הרבים שעימם מתמודדים המורים, הם מנסים להקנות כישורי חשיבה ואורינות הומניסטית (כישורי חשיבה, כתיבת תשובות פתוחות) בעידן האינטרנט בו התלמידים נוטים לעשות שימוש בשפת ה- e-mail וההבזקים בטלפונים הסלולאריים.
הקורא את המכתב הגלוי ששלחו שלושת ההיסטוריונים אינו יכול לא להתפלא נוכח ההתעלמות מוחלטת שלהם מהקונטקסט. קריאת מכתבם של השלושה מעוררת תמיהה רבה על מידת הניתוק מהשטח המשתקפת ממנו. מכתבם מתעלם לחלוטין מכל הקשר חברתי או חינוכי שבמסגרתו מתבצע התהליך הלימודי במדינת ישראל.
כמי שמצויים בקשר יומיומי עם המורים שמלמדים בכיתות, קבלנו השנה תגובות רבות ומגוונות לבחינת הבגרות. היו לא מעט השגות והערות לשיפור, שבהן נדון בכובד ראש.
עם זאת, הופתענו לטובה מהמידה הרבה של התמיכה שהמורים טרחו לבטא בפנינו, המוכיחה שהמבחן בכללותו היה מאוזן והתאים לשנה הראשונה בה החל יישום השינוי.
בימים הקרובים נקבל את תוצאות הבחינות. כולנו מקווים שהתוצאות תצבענה על כך שתלמידי מחזור זה לא נפגעו מהעובדה שהם היו הראשונים להיבחן בשאלון בחינה שונה.
מי שמקצועם הוא כתיבת היסטוריה ומחקר חינוכי יודעים היטב שמהפכות אינן קורות בין לילה. להיפך הצלחתן טמונה בקיומו של תהליך סבלני שבו משמשים זה לצד זה ניסוי, תהייה, הפקת מסקנות ודיאלוג חברתי פדגוגי רחב בקונטקסט בו השינוי מתחולל. רק אלה יולידו את ההפנמה, את השיפור ואת השינוי.
סקילת הניסיון בצעדיו העובריים, להבדיל מביקורת בונה הוא בוודאי המעשה המוטעה ביותר לעשותו. הלא אין ספק שמטרת כולנו היא להצעיד את מערכת החינוך להישגים בהם כולנו נתברך: תלמידים ומורים כאחד. שאיפה לה שותפים וודאי גם כותבי המכתב.
בברכת שנה טובה,
פרופ' חנה יבלונקה מיכאל ירון
יו"ר ועדת המקצוע מפמ"ר ומרכז ועדת המקצוע
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה