יום שבת, 7 במרץ 2015

המצוד אחר היסוד המארגן של שיעורי היסטוריה
גדי ראונר  ודורון מצא
שיעור היסטוריה כדוגמה
הפעם מדובר בשיעור בכיתה ז' ובה 30 תלמידים הנראים ערניים ונכונים ללמוד שיעור היסטוריה. הילדים, ברובם, קשובים. אין טלפונים ניידים מסתתרים מתחת לספר (עדין לא...). למורה יש הופעה נינוחה. הוא נוכח ולאורך השיעור הוא מפגין ידע תחום-הדעת, הרבה מעבר לרמה הנדרשת. המורה תכנן את השיעור וקבע לעצמו "יעדי הבנה" על פי המדיניות הקיימת בבית הספר (1). השיעור עוסק בשני תת- נושאים: (א) התקופה שאחרי מות הנביא מוחמד ו- (ב) יציאת המוסלמים למסעות כיבוש. ספר הלימוד מקדיש לתקופה הזאת כשני עמודים המספרים את רצף האירועים השונים (2). השיעור מתנהל בצורה מסודרת וזורמת. המורה מבסס את השיעור על קריאת קטעים מתוך ספר הלימוד: תלמיד קורא והמורה משלים, מבהיר, מרחיב. לרוב המורה שואל שאלות פינג-פונג שהתשובה עליהן מצויה בטקסט עצמו, למשל, "מי היה? איפה הם היו?" זאת הייתה הדינאמיקה בחלק הארי של השיעור. רק פעם אחת שאל המורה: "מי יכול להסביר לי את הקטע?" שזוהי שאלה ברמת חישבה גבוהה יותר, רמה של הבנה. היה גם קטע קצר של עבודה עצמית באמצעות שאלות כתובות על הלוח.
במערך התכנון כתב המורה שני יעדי ההבנה של השיעור:
  • "התלמיד יבין ששורשי הפילוג המוסלמי בין הסונים לשיעים נעוצים כבר במאה השביעית"
  • "התלמידים יבינו שחולשה מדינית של מדינה או אימפריה מאפשרת לכוחות זרים ואפילו הם לא צבא סדיר להשתלט על שטחים שהיו שייכים לה".
על פי ההגדרה יעדי ההבנה אמורים לסייע למורה לכוון את ההוראה שלו לאורך השיעור. אלא ששני הרעיונות שהוצגו למעלה – חשובים ככל שיהיו - מהווים חלק ממכלול רחב יותר. כאמור, השיעור התנהל כסדרו, אך קשה לדעת האם הושגו היעדים שנקבעו.
המבנים הסמויים מן העין
חינוך הוא הזדמנות לצמיחה, בכל הרמות ובכל הגילאים. שיעור בן 45 דקות הוא לא "עוד שיעור", אלא הזדמנות חד-פעמית שלא תחזור לעולם. גם שיחת המשוב אחרי השיעור בין המורה לבין הצופה היא קרקע פורייה לטיפוח החשיבה הרפלקטיבית אצל המורה. השיעור כמו-שוכב על שולחן הניתוחים והוא מהווה דוגמה והזדמנות להעלות למודעות המורה כיצד לחשוב עליו בצורה אחרת, מתחת או מעבר לרצף האירועים והמידע הכלולים בהם, להסתכל עליו דרך הפריזמה של יסודות שמארגנים את המידע.
כאמור, השיעור היה מורכב משני תתי-מכלולים. לגבי המכלול הראשון, הוא כלל התייחסות היסטורית למה שקרה אחרי מות מוחמד ולשאלת הירושה. בנושא הזה ישנם מאבקי כוח שהתרחשו בין הדמויות והקבוצות השונות: אנשי מכה ואנשי אלמדינה, שבט קוריש, אבו בכר ועלי בן אבי טלאב, שיעים וסונים. פרק זה בהיסטוריה מאופיין בריבוי טענות, אינטרסים, שאיפות, כוחות מסורתיים ורצונות המלווים באלימות, רציחות, הדחות וכו'. המכלול הזה מזמן הירהורים רבים ומורכבות. מיהו היורש הלגיטימי של הנביא? שאלת הפילוג בין סונים לשיעים היא חלק משאלה רחבה יותר שהיא שאלת הלגיטימיות של הירושה. השאלה הזאת מזמנת מורכבות וניתן לנצל זאת כדי להציגה ככזו. לא רצף אירועים זורמים, אלא מורכבות. מורכבות, אם כן, היא היסוד המארגן של החלק הזה.
לגבי המכלול השני הוא עסק ביציאה למסעות הכיבושים. ספר הלימוד מציג את הסיבות  שהביאו להתפשטות האסלאם ולהקמת האימפריה המוסלמית: מלחמת מצווה נגד עובדים אלילים וכופרים, חיפוש אחר מרחבים פוריים ותפיסת שלל וניצול חולשתן של האימפריות פרס וביזנטיון. המכלול הזה מזמן עיסוק בסוגיות של סיבתיות היסטורית, וליתר דיוק, רב-סיבתיות. כאן יש הזדמנות להיכנס לעומק בנוגע למהי חשיבה סיבתית בהיסטוריה. לא סיבה אחת שמיוחסת לאירוע היא זו שהביאה לתוצאה, אלא סיבות רבות. כאן המקום להרחיב ולהבהיר את הסיבות לסוגיהן, למשל, סיבות מיידיות, סיבות לטווח ארוך, סיבות תהליכיות וכמובן גם סיבות המקוטלגות לכלכליות, דתיות או צבאיות, תנאים מספיקים והכרחיים ואפילו (הפסיקו לקרוא כאן כל אלה שלא מכירים את המושג "היסטוריה נוגדת מציאות) "מה היה קורה אילו גורם מסוים לא היה מתקיים...האם האירוע היה מתחרש או לאו?"... רב-סיבתיות היא היסוד המארגן את החלק הזה.
מסקנות ביניים
א. ללמד מורכבות, ללמד חומר היסטורי דרך עדשת המורכבות, ללמד שהיסטוריה איננה סיפור ליניארי ומסודר, ללמד שהמרחב האנושי בעבר (ולמעשה גם בהווה) הוא אוסף של פרספקטיבות ומעשים שונים ולעיתים מנוגדים. כל זה הינו מטרה חינוכית מרכזית של לימוד היסטוריה בבית- הספר. היסוד המארגן של מורכבות לא רק מארגן את החומר הלימודי ומעניק לו משמעות, אלא מהווה גם יעד חינוכי כשלעצמו.
ב. ללמד רב-סיבתיות, ללמד חומר היסטורי באמצעות העדשה של הרב-סיבתיות, ללמד שאירועים היסטוריים לא נגזרים מתוך סיבה אחת בלבד או סיטואציה בדידה, אלא כתוצאה של סיבות רבות שהפרשנות עליהן פתוחה וניתנת לדיון על-פי התפיסה ההיסטוריוגרפית בה אוחזים ההיסטוריונים השונים. כל זה הינו מטרה חינוכית מרכזית בלימוד היסטוריה בבית הספר. היסוד המארגן רב-סיבתיות לא רק מארגן את החומר הלימודי ומעניק לו משמעות, אלא הוא גם יעד חינוכי כשלעצמו.
המצוי
מה שקורה בפועל הוא שמורים להיסטוריה מלמדים "היסטוריה אירועית" (3). הם ממוקדים יתר על המידה בפרטים השונים של הסיפור היסטורי. על כן, לרוב, הסיפור ההיסטורי המסופר הוא ליניארי ונוטה לפשטנות יתר (4). במובן הזה, המורים פועלים בצורה צייתנית ביחס לספר הלימוד או למחברת שלהם. הדבר נעשה על פי הנורמה המקובלת בלימוד היסטוריה וכפי שהתגבש בפרקטיקה המוכתבת מלמעלה ומעוגנת בבחינות הבגרות. זה נכון שבמקרים מסוימים העיסוק בפרטים הוא קריטי מכיוון שפרט כזה או אחר הוא רלוונטי לבירור ולקביעת עמדה, ומעבר לכך תלמידי בית ספר אינם נמצאים בסמינר חוקרים אוניברסיטאי והם נדרשים לעמוד בפרקטיקת מבחני הבגרות התובעת מהם רמת ידע של שינון והתמצאות בעובדות.
ואולם, ללימודי היסטוריה יש יעדים חינוכיים, מעבר להצלחה בבחינת הבגרות. מטרות להוראת ההיסטוריה כפי שנוסחו על-ידי משרד החינוך מסייעות למורה להרחיב את רפרטואר האפשרויות העומדות לפניו (5). הידיעה שלימודי היסטוריה נועדו להשיג יעדים לא רק בתחום הדעת, אלא גם בתחום פיתוח החשיבה, הערכים והזהות של הלומד היא עניין  מרכזי ונראה כי מרבית המורים אינם מודעים לה או בוחרים להתעלם ממנה מטעמים שונים.
אז מה עושים?
האתגר הוא לארגן את החומר הלימודי מחדש ולהתייחס לספר הלימוד, למחברת או למחקר ההיסטורי בנימה ביקורתית, ספקנית. להתייחס אליהם כאל מזווה גדוש בחומרי גלם. על המורים להרכיב מהם את התבשיל הייחודי להם. עליהם להמריא אל-על מעבר לאירועים ולהתבונן עליהם מלמעלה תוך הפעלת ראיה כוללנית ותוך חיפוש תימה מרכזית להוראה. ארגון החומר הלימודי סביב מושגים היסטוריים או סוציולוגיים, סביב מודלים חברתיים וסביב סוגים שונים של חשיבה היסטורית או ערכית הוא אם כן ייעודו של המורה להיסטוריה וזהותו המקצועית (6)
החשיבה מחדש על הסיפור ההיסטורי (ולמעשה על מהותה של הדיסציפלינה ההיסטורית בכלל) אמורה להוביל את המורה ליצירה הטומנת בחובה חשיפה של היסודות המארגנים את האירוע ההיסטורי הנלמד בכיתה (7). במובן הזה מלאכתו של המורה אינה לשעתק את הטקסט המעובד של ספרי הלימוד, זה המכיל את מה שניתן להגדיר "היסטוריה אירועית" או "היסטוריה של מידע", אלא להציע הבנה מאורגנת משלו לנושא הנלמד. זהו מבנה פרשני, וכמובן הוא יהיה רק אחד מבין מבנים פרשניים אחרים שניתן להציע, המתאים למידע המוצג ושופך עליו אור מחודש.
תכלית מבנה היסוד היא לספק הסבר משמעותי, עמוק, מעין טענה מכוננת למכלול האירועים והעובדות הנלמדים. מדובר בהסבר המפלח את הקליפה החיצונית דרכה נלמדת הדיסציפלינה ההיסטורית - המבוססת כאמור על פרטי מידע של שמות, אירועים, מעשים - ויורד לעומקה של התבוננות. מדובר בחיפוש אחר הקוד הגנטי של ההתרחשות ההיסטורית, כמו צלילה לאיתור 'הקופסה השחורה', שבאמצעותה ניתן לפענח את גודש ההתרחשויות היסטוריות ולחבר זה לזה את חלקי הפאזל ליצירת תמונה היסטורית בעלת היגיון. אין המדובר בתמונת פאזל נתונה מראש אלא בכזו שאנחנו כמורים-פרשנים המארגנים מחדש את הסיפור ההיסטורי בחרנו להרכיב מבין שפע התמונות האפשריות. 
מבנה מארגן ופרשני שכזה מסוגל להכיל ולקשור בין מכלול הרכיבים, אירועים, סיפורים ומעשים. הוא החוט המקשר בין חלקי השיעור השונים. הוא ציר חוצה ומארגן. באמצעותו נוכל להחיות את העבר, ללמד את ההיסטוריה כדרמה ולהוציא אותה מהקיפאון הנוצר בחסות העיסוק בידע עובדתי. לא פחות מכך, היסוד המארגן מזמן לנו הזדמנות לניהול דיאלוג בעל משמעות עבור התלמיד. הארגון מחדש של החומר סביב יסוד מרכזי כזה הופך את לימודי היסטוריה למכלולים משמעותיים.
איזה מן מורה?  
תנאי להתכווננות כזו של לימודי ההיסטוריה היא שינוי מנטאלי ומקצועי של המורה. לא עוד מתווך של הטקסט בספרי הלימוד, אלא דמות של 'מורה-חוקר' הנכון לפרק את חומרי הלימוד המוצעים לו ולהרכיבם מחדש דרך בחינה ביקורתית שלהם המבוססת על הרחבת הידע, העמקה ונכונות גם להפליג אל מחוץ לגבולות הדיסציפלינה ההיסטורית למרחבי ידע נוספים, כגון ספרות, מדעי החברה או פילוסופיה.
במובן הזה המורה צריך לסגל לעצמו תודעה כפולה ומשולבת של איש מעשי העומד מול כיתה ושל חוקר יצירתי היוצר מבנים של יסודות מארגנים עם החומר הלימודי. המפגש בין השניים הוא זה שיאפשר למורה להגדיר מחדש את מטרות השיעור. לשרטט את העיקר. לצוד ולתפוס את התשתיות העמוקות שמסתתרות מתחת לאירועים, לעובדות, למילים, לדמויות. לפרש מחדש את חומר הלימוד. להציע תכולה חדשה של ידע. לאתגר את התלמיד. להרחיב את דעתו באמצעות הרחבת דעתו וידיעתו של המורה עצמו.  
כמעט כל נושא ניתן ללמד על סמך יסודות מארגנים שונים, בצורות שונות עם הדגשים שונים ולהציע פרשנות מרחיבה למידע הקיים. חישבו על שיעורים שניתן היה ללמד באמצעות צירים מארגנים שונים, כגון בניית ציר זמן כרונולוגי על לוח הכיתה, הצגת טיעונים אל מול דילמה, השוואת מפות או מקורות כתובים, יצירת מארגן גרפי ועוד. חשבו על שיעורים שניתן לבססם על מרכיב מרכזי של חקר ההיסטוריה כגון חשיבה פרספקטיבית, התפתחות של מושג מסוים או המתח בין עובדות היסטוריות לבין זיכרונות קולקטיביים. שערו שיעורים שנבנים על סמך מטרות חינוכיות, כגון פירוק אנליטי של מקרה, ערך הסובלנות או ההבנה פרשנית של העבר.
לסיכום
הרעיונות המרכזיים שהוצגו ברשימה הזאת הן:
         א.         תפקיד המורה אינו להעביר ולתווך מידע, אלא להרכיב מחדש את נושא הלימוד ולכונן יצירה לימודית-היסטורית משמעותית ומרחיבת דעת.

         ב.         יצירה שכזו פירושה לצלול אל מתחת לרובד של המידע ההיסטורי ולבחור פרשנות מסוימת מתוך פרשנויות שונות. במילים אחרות: למצוא את הקופסא השחורה או התמונה הקוהרנטית שמתאימים לנושא הלימודי שעל הפרק. משמע, למצוא את היסוד המארגן.
          ג.          יצירה מחדש של הסיפור ההיסטורי כרוכה בעבודת מחקר זוטא ולכן המורה הוא יותר מאיש המלמד על פי שיטות הוראה מסוימת . המורה הוא איש דעת ואיש הדיסציפלינה ההיסטורית.
          ד.         כדי להרחיב את דעת התלמידים, על המורה להרחיב את השכלתו לעבר אופקי-ידע נוספים. כך יוכל להתרומם מעל ספר הלימוד.
זה לא קל. אך התכוונות והחתירה אל קביעת יסוד מארגן של השיעור או של יחידת הלימוד הן מיומנות שניתנת ללמידה ולתרגול כדי להגביר את המקצועיות של המורה להיסטוריה.
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
הערות
(1) מדיניות זו היא פרי הובלה של מכון ברנקו-ויס ונשענת על תפיסתם של גרנט ויגינס וג'יי מקטאי בספרם הבנה בכוונה: תכנון שיעורים עתירי הבנה בהוצאת מכון ברנקו-וייס.
(2) טביבאן, ק' (1997). מסע אל העבר. מימי ביניים ועד העת החדשה. תל אביב: מט"ח. ע"מ 28 – 30.
(3) ראונר, ג' (2003). המודל המנטלי בפעולה של מורי ההיסטוריה. חיבור לשם קבלת תואר דוקטור בפילוסופיה. אוניברסיטת תל אביב.
(4) בהשראת ההבחנה של אבנר בן עמוס לגבי אופיים של ספרי למוד. ראה: בן עמוס, א' (ע') (2002).  היסטוריה, זהות וזיכרון. תל אביב: רמות. ע"מ 8.
(5) ראה: מטרות להוראת היסטוריה – מסמך הנמצא בחוברת תכנית הלימודים של המקצוע.
(6) ראה אצל הסוציולוג הצרפתי פייר בורדיה (2005).  שאלות בסוציולוגיה, תל-אביב: רסלינג,  ע"מ 36-34.
(7) על יסודות מארגנים בתכנית לימודים, ראה ספרו של ג'ון מקניל (1996) קריקולום. וגם פרסומים שונים של שבח עדן, משה זילבשרטיין דליה עמנואל וכרמלה גינת.

ד"ר גדי ראונר מכשיר מורים להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה הפתוחה.
ד"ר דורון מצא הוא תלמיד הוראה באוניברסיטת תל-אביב ועמית מחקר במכון טרומן באוניברסיטה העברית.


יום שלישי, 10 בפברואר 2015

יום ראשון, 28 בדצמבר 2014

קללת אדריאנוס - על הנרטיב הציוני והנרטיב הפלסטיני - סרט חובה למורי היסטוריה ואזרחות

http://www.iba.org.il/program.aspx?scode=1752299

אלה שהלכו ב- 2014

http://www.haaretz.co.il/news/2014/.premium-1.2523306
מיהו יהודי?
כתב: יואב גולן
הכיתה ומאפייניה
כיתה י"ב, שבעה חודשים לפני הבגרות
נושא השיעור + שאלה מרכזית
הנושא:  "מיהו יהודי?"  -  ההגדרה והמחלוקת
השאלה: כיצד מתייחסות קבוצות שונות בישראל לזהות היהודית. 
מסגרת הזמן
50 דקות
חומר קריאה  ברמת מורה  (רמה אקדמית).
 הרישום ייעשה על פי הכללים הנהוגים באקדמיה

רובינשטיין, א. 1973. "הזכות לנישואין". בתוך: עיוני משפט ג', 433-458
יהושע, א.ב. "מיהו יהודי", 2013. פורסם במקור: הארץ, 5.9.2013
כהן ח. 1985. "מי הוא יהודי?". בתוך: יהדות חופשית, גיליון 26-27


מהם התכנים של השיעור?
ציון כל המושגים המרכזיים
חוק השבות, בתי דין רבניים, מועצות דתיות, משפט עברי, הסדר הסטטוס קוו, חוק הגיור, גיור כהלכה, גיור רפורמי.
הצגת שני רעיונות מרכזיים
  1. ההגדרה הרשמית לשאלה "מיהו יהודי" נתונה במחלוקת קשה בין שלוש גישות  עיקריות:  האורתודוקסית,  הליברלית והגישה שדוגלת בזכות הבחירה להיות יהודי.
  2.  ההתנגשות בין חוקי המדינה לזכויות אזרחים לבחור את הדרך בה יחיו.

מדוע חשוב ללמד את הנושא הזה?
למי זה חשוב?
  המחלוקת "מיהו יהודי?" קשורה לחיי היומיום של התלמידים, הוריהם וסביבתם כבר עתה, ובבגרותם היא עשויה להשפיע על הדרך בה יבחרו לחיות: נישואין, משפחה, הורות וזכויות.



 מטרות השיעור
מטרות ידע
  • התלמיד יכיר את הסוגיה: "מיהו יהודי?"
  • התלמיד ייחשף לשסע בתוך הציבור הדתי סביב הסוגיה "מיהו יהודי?"
  • התלמיד יכיר את התפיסה החילונית/אתאיסטית ביחס ל"מיהו יהודי?"
  • התלמיד יכיר מגוון זרמים בחברה הישראלית.
מטרה לפיתוח החשיבה מסדר גבוה
התלמיד יתנסה בגיבוש עמדה מנומקת בנושא תוך יצירת הקשר למושגים שנלמדו מתחום האזרחות.
מטרות ערכיות
התלמיד יתמודד עם שאלת זהותו
התלמיד יטמיע ערכים של תרבות דיון



מהלך השיעור
+  לוח זמנים
פתיח – 10  דקות
המורה יציג את נושא ומטרת השיעור.
המורה יציג את מתווה השיעור.
 המורה יציג  "סיפור ישראלי" קצר (3 דק') בנושא "מיהו יהודי?" ויקשר למושגים שנלמדו בנושא בשיעורים קודמים.
פעילות הקניית חומר 15 דקות
הכיתה תחולק לשש קבוצות
קבוצה א' ו ב' יתמודדו עם הנושא מהזווית ההלכתית
קבוצה ג' ו ד' יתמודדו עם הנושא מהזווית הדתית הליברלית
קבוצה ה' ו ו' יתמודדו עם הנושא מהזווית החילונית-אתיאיסטית
כל קבוצה תקבל מאמר קצר (דעה וטיעון) בהתאם לסיווגה. קטע זה יסייע בגיבוש עמדה. בנוסף  תבחר כל קבוצה נציג אחד לדיבייטינג שינוהל בכיתה

פעילות מפתחת מיומנות חשיבה ומטפחת ערכים/עמדות– 15 דקות
דיבייטינג:
6 נציגים (2 מכל עמדה) יעלו טענות מול הכיתה בזכות הגישה שהם מייצגים (בכפוף לשעון שניות). (10 דק')
 ועדת שיפוט בת שלושה תלמידים תכריע מי העלה את הטיעונים המנומקים והסדורים ביותר.(5 דק') בזמן זה, התלמידים יתבקשו לכתוב מה היו מחליטים אילו היו בוועדה
פעילות מטפחת ערכים/ עמדות –  10דקות
סיכום השיעור:
התלמידים ידונו בתוצאות של ועדת השיפוט .
סיכום קצר של המורה

שיעור בית : מטלת חשיבה
התלמידים יתבקשו לנסח בכתב את עמדתם האישית בסוגיה, על בסיס הדברים שנלמדו בשיעור









מיהו יהודי?
פתיח + סיפור ישראלי + הכוונה לחלוקה לקבוצות ותרגיל בכיתה
בוקר טוב י"ב 8. יש לנו היום שיעור שמתחיל בקפיצה קטנה ללונדון, עובר בירושלים, עוצר לרגע ומתעכב על דברים שלימד אותנו כאן המורה רועי לפני שבועיים,  ונגמר בבחינת הבגרות שלכם עוד שבעה חודשים.
משהו כאן היה בלונדון?........
אז מי שהיה יודע, ולמי שלא היה, נספר שאחד המקומות הכי מפורסמים בלונדון זה פארק שנקרא הייד פארק.  והמקום הזה מיוחד מכיוון שיש בו אתר שנקרא "פינת הנואמים", ובמקום הזה נאמו באוויר הפתוח מנהיגים מפורסמים. הייחוד שלו: שגם פשוטי עם יכולים לנאום שם בלהט ותשוקה על כל נושא שעולה על דעתם.
ובכן, מסתבר שמשהו מרוח ההייד פארק הגיע למשרד החינוך בירושלים ולאחרונה הכניסו לבגרות באזרחות שאלת עמדה שהיא כחמישית מהציון.
 ומה זו שאלת עמדה?
 בניגוד לרוב השאלות שמתבססות על רכישת ידע, כאן אתם צריכים לגבש עמדה בנושא מסוים שאתם כבר מכירים ולנמק אותה במושגים שלמדתם. מדובר באתגר, אנחנו עוד נעסוק בו במהלך השנה והיום זו תהיה טעימה ראשונה.
אני למשל מנסה לגבש לעצמי עמדה כבר ימים בסיפור ששמעתי וממש טלטל אותי. הסיפור הזה קשור למושגים שכבר למדנו וחלקם כתובים על הלוח מאחורי.
הסיפור:
לפני כמה ימים קבלתי טלפון מחבר. אנחנו מכירים מהצבא, אחים. הוא בחור דתי, מתנחל, משפחה מפורסמת מהציונות הדתית. הוא סיפר לי על הבן שלו הצנחן אבי, שרק לא מזמן קיבל צל"ש על חילוץ פצועים תחת אש בצוק איתן.
אבי הזה הכיר לפני שנתיים את הלנה. היא הייתה קצינה קרבית והיום היא עושה דוקטורט בחוג לתנך באוניברסיטת בר אילן שנחשבת, למי שלא יודע, לאוניברסיטה הדתית בישראל. אני מכיר את שניהם, זוג יונים. הקשר ביניהם התחזק והתהדק. ומה עושה בדרך כלל זוג מאוהב? מתחתן, לא? אז אבי והלנה הלכו למועצה הדתית בירושלים וביקשו להירשם לנישואין.
הפקיד במועצה הסתכל בניירת, הסתכל על שניהם ואמר לאבי: 'אני מצטער בחור, החברה שלך לא יהודייה, לא תוכלו להתחתן'.
בואו ואספר לכם כמה דברים על הלנה:
 היא גדלה במוסקבה למשפחה ציונית שומרת שבת. אבא שלה נצר למשפחת רבנים, דוד שלה היה אסיר ציון. יודעים מה זה? אסירי ציון היו יהודים שנאסרו בשנות השבעים ברוסיה על ידי השלטון הקומוניסטי בגין פעילות ציונות, כלומר, פעילות למען המדינה היהודית.  
בשלב מסוים במוסקבה התעורר ספק סביב היהדות של אימה של הלנה. התחילו דיבורים בקהילה. הופה, תגידו, הלנה לא יהודייה. אז שתדעו שהלנה עוד כנערה מתבגרת החליטה לסגור את הפינה, ולהסיר כל ספק! היא עברה עוד במוסקבה תהליך גיור. גייר אותה רב יהודי מקובל ואישר שהיא יהודייה!
כך האמינה והרגישה גם הלנה, היא חיה כיהודייה, ידעה שהיא יהודייה והרגישה יהודייה שלמה ועד שהיא הגיעה עם אבי למועצה הדתית היה ברור לה שהיא יהודייה למהדרין. ואני, כמי שמכיר אותה, אומר לכם - הבחורה הזו יכולה להיות פוסטר של הסוכנות היהודית.
בקיצור , אבי והלנה חטפו את השוק של החיים שלהם. החלום שלהם על בית יהודי, ילדים, משפחה מתרסק. ההורים שלהם שבורים, החברים בהלם.
ואני, אני רוצה לשאול אתכם, מה הבעיה כאן?! האם הלנה לא יהודייה? באיזה זכות הפקיד במועצה הדתית החליט החלטה כזו? (הסתכלו על המושגים שעל הלוח, תזכרו בשיעורים קודמים) מדוע אבי והלנה בעצם לא יכולים להתחתן??
שלוש דקות לתשובות..
מעבר למה שנאמר כאן, אני רק אוסיף, שאיני יודע  לכמה מכם יצא לפעמים לחשוב על הנושא הזה, אבל הנושא  של "מיהו יהודי" שעלה בשיעורים שלנו, מעורר את אחת המחלוקות הגדולות במדינה כבר 60 שנה ומעסיק את בתי המשפט והמערכת הפוליטית. הוא רלוונטי ברמה האישית למאות אלפי אנשים שחיים כאן אתנו. הוא נוגע לזהות האישית שלנו, לזכויות שלנו, למעמד החברתי שלנו. והוא משמעותי בכל הנוגע לגורל של העם היהודי, לפוטנציאל של האוכלוסייה היהודית בישראל ולשאלות של התבוללות.
אז כדי שנוכל להתחיל לגבש עמדה אישית בנושא הזה של "מיהו יהודי" בדקות הקרובות  אנחנו נתחלק מהר מהר  לקבוצות. כל קבוצה תקבל ממני דף אחד בו יהיו כתובים נימוקים בעד רעיון מסוים. את הרעיון הזה תצטרכו לייצג על בסיס מה שכתוב בדף ועל בסיס הידע האישי משיעורים קודמים של כל אחד מכם. יש לכל קבוצה עשר דקות לנסח נימוקים בעד הרעיון שהיא מייצגת. אני מבקש מכל אחד להתעלם מדעתו האישית בנושא של "מיהו יהודי" ולחשוב כאילו הוא עורך דין שצריך לייצג לקוח בבית משפט.
במקביל ותוך כדי גיבוש הנימוקים, כל קבוצה צריכה לבחור נציג אחד שייצג אותה בשלב הבא בו נערוך תחרות בין שש הנציגים. הנציג הזה חייב להיות תותח בוויכוחים, התלמיד שתמיד מתווכח ותמיד מנצח בוויכוחים.
    בעניין המחלוקת הזו של מיהו יהודי הזכרנו בכיתה שמבחינים בשתי עמדות עיקריות, ובעמדה נוספת שלדעתי היא לא פחות חשובה ופחות מדברים עליה:
התפיסה האורתודוכסית: גיור מחמיר לפי ההלכה.
התפיסה הדתית הליברלית / חילונית:  גיור מתון
התפיסה האפיקורסית, חסרי דת: לא צריך בכלל גיור, מספיק שאדם יצהיר שהוא יהודי כדי שיוכר  כיהודי.

השאלה שאתם צריכים להתמודד אתה היא אחת:
מדוע צריך  לאמץ רק את ההשקפה של הקבוצה שלי.
    
קדימה תלמידים, השעון רץ , הנה הדפים שלכם.
אחרי 15 דקות
חברים, חברים, סיימנו את המשימה . אני מבקש מששת הנציגים שנבחרו להגיע לכאן ולקבל מדבקות ("רק הלכה", "אני ליברלי", "אני יהודי כי בא לי").
בזמן שעבדתם בחרתי שלושה חברים לוועדת השיפוט. הם יחליטו מי מבין השישה הוא המנצח של העימות.
עכשיו תקשיבו.
לכל נציג יהיו 45 שניות להתבטא. יש לנו כאן שופט זמנים (שקיבל ממני את התפקיד היוקרתי לאחר ששמתי לב שהוא עבד יפה מאוד בשיעורים האחרונים) שיהיה קשוח מאוד עם המתחרים שלנו.
סדר המתחרים הוא כזה:
סיבוב ראשון
נציג אורתודוקסי
נציג  ליברלי
נציג יהודי כי בא לי (ואז סיבוב שני)





תלמיד יקר: קרא בעיון את הדברים הכתובים כאן, וכתוב במחברת שלושה נימוקים מדוע התפיסה ההלכתית בשאלה "מיהו יהודי" והדרישה להליך גיור מחמיר –  הן נכונות ומוצדקות

הגישה האורתודוכסית
גיור כהלכה – סלע קיומנו
"ההלכה היהודית קיימה את עמנו דורות על דורות. אורח חיים יהודי-דתי הוא תנאי לגיור. מליצות וסיסמאות בלבד אינן יכולות להפוך אדם ליהודי.
 מי שרוצה להצטרף לאומה היהודית חייב גם ללמוד מי וגם לחוות יהדות. תהליך הגיור חייב להיות אפוא ארוך ויסודי.
"קיימת תשובה פשוטה לתמיהה מדוע נדרש מהמתגייר הרבה יותר ממה שנדרש ממי שנולד יהודי. מי שנולד יהודי, הוא יהודי משום שאבות אבותיו קיבלו עליהם את חובות העם היהודי במעמד הר סיני, והיהדות מוטבעת בצאצאיהם מאז. מי שרוצים להצטרף לעם היהודי חייבים לעשות אותו דבר. הגיור, כך כותב הרמב"ם, הוא תהליך מחודש של קבלת התורה המקורית, מעין קבלתה בהר סיני. לכן המחסומים בכניסה אל היהדות גבוהים יותר מאשר נדרש כדי להישאר יהודי" 



אורי ישראל פז, "גיור במחשבה תחילה", האייל הקורא, 5.11.2003 


תלמיד יקר: קרא בעיון את הדברים הכתובים כאן וכתוב במחברת שלושה נימוקים מדוע בשאלות של מיהו יהודי והליכי גיור צריך לאמץ את התפיסה הליברלית והחילונית
הגישה הליברלית
הגיעה העת לגיור חילוני
"כיום מפתחות הכניסה לעם היהודי מצויים רק בידי הקבוצה הדתית אורתודוקסית....
"האורתודוקסיה היהודית ישראלית על כל גווניה, ששמרה על פיקדון הזהות היהודית של המדינה, מעלה בפיקדון. היא גוררת את העם היהודי לזהות צרה שאינה יכולה להכיל זהות רחבה לרבים.
"הטענה שרק גיור אורתודוקסי ישמור על אחדות העם, הוא טיעון היוצר מכנה משותף צר ומבזה הדוחק לידי גיחוך כל פרשנות יהודית אחרת ומרחיק יהודים מיהדותם"
"אסור להסכים לכך"
"יש לקרוא למתגיירים ולעולים חדשים השוקלים גיור, שלא לשתף פעולה עם הממסד הרבני שעלול לרמות ולבזות אותם ופוסל את אורח חייהם החילוני".
"יש לצאת בהכרזה שיהודי הוא גם מי שאביו יהודי, הגדרה הגיונית והגונה. יש לממש את הזכות והחובה להקים בתי גיור חילוניים, לא ממסדיים, שבהם ישבו נשים וגברים כדיינים ויצרפו לעם היהודי גרים וגרות על פי קריטריונים יהודים חילוניים – מחויבות ושותפות גורל עם העם היהודי, מחויבות לתרומה למען הצבא או שירות אזרחי, מחויבות לידע על המסורת, העם והמדינה, ושותפות גורל עם קהילות יהודיות בעולם"
יאיר רוטקוביץ, עורך טקסי חיים וזהות יהודים וחילוניים, "הגיעה העת לגיור חילוני", ווינט, 14.6.08
תלמיד יקר: קרא בעיון את הדברים הכתובים כאן וכתוב במחברת שלושה נימוקים מדוע זכותו של אדם להגדיר עצמו כיהודי, בלי קשר לתפיסות דתיות, חוקי מדינה או ביולוגיה
זכות הבחירה להיות יהודי
"יהודי הוא יהודי משום שבחר להיות יהודי ולא משום שנאלץ – בשל הביולוגיה או בשל כוח חיצוני חברתי – להגדיר את עצמו כיהודי. במובנים רבים קל להפסיק להיות יהודי מאשר להפסיק להיות ישראלי או אנגלי"
"אני חוזר ומדגיש נקודה זו, כי היא זו שנותנת ערך לבחירה בזהות היהודית. לא האנטישמי יקבע אם אדם הוא יהודי או לא, וודאי שלא הנאצים היו רשאים לקבוע מיהו יהודי ומי לא, גם אם במשך כמה שנים היה בידיהם הכוח להרוג יהודים ולא יהודים על פי הגדרתם המטורפת. אם אדם שלא ראה את עצמו יהודי נספה באושוויץ,  יש לכבד את הגדרתו העצמית ולא את זו של מי שרצח אותו על פי הגדרה מעוותת משלו."
"ולכן, אם יהודי לפי ההגדרה ההלכתית הרשמית אינו חייב לגור בארץ ישראל, אינו חייב לדבר עברית, אינו מחויב ביחסים קהילתיים ממוסדים עם יהודים אחרים, וגם אינו חייב להאמין באלוהי ישראל ובתורתו, ואפילו אינו חייב להיות בן לאם יהודייה – מיהו אם כן יהודי?
"יהודי הוא מי שמזדהה כיהודי"
"זה השורש"
"ואגב, זו בדיוק ההגדרה שעמדה ביסוד מרשם האוכלוסין של ישראל בשנותיה הראשונות, כאשר הגיעו לישראל יותר ממיליון עולים. וזו הייתה הגדרת היהודי בתקנת מרשם התושבים הישראלי: אדם הוא יהודי על פי הצהרתו (בתנאי שאינו בן דת אחרת)
חפשו באנציקלופדיה העברית את הערך "יהודי" ותיווכחו שבאנציקלופדיה שנערכה על ידי אדם מלומד דתי , פרופ' ישעיהו ליבוביץ' , לא קיים הערך "יהודי".
בכרך י"ט, עמוד 222, כתוב כך: יהודי – עיין ערך ישראל, עם" 

תמצית מאמר של הסופר א.ב. יהושע על הנושא מיהו יהודי
חזון הרצל
כתב: גלעד נאמן
הכיתה ומאפייניה

נושא השיעור + שאלה מרכזית מנחה
הרעיון הציוני של הרצל : האם הוא בא לידי מימוש?

מסגרת הזמן
45 דק'
לפחות 2 פריטים של חומר קריאה  ברמת מורה  (רמה אקדמית).
 הרישום ייעשה על פי הכללים הנהוגים באקדמיה
יוסי גולדשטיין, "בין ציון לציונות", האוניברסיטה הפתוחה, כרך 1.
תיאודור הרצל, מבולנאז'א עד דרייפוס, בעריכת אלכס ביין ומשה שרף, הספריה הציונית של הסוכנות היהודית, תשל"ד, כרך א'.


מהם התכנים של השיעור?
ציון כל המושגים המרכזיים של הנושא
בנימין זאב הרצל, משפט דרייפוס, חזון, ציונות מדינית, מדינת היהודים, אלטנוילנד, היהודי החדש, רווחה, הקונגרס הציוני.
הצגת 3 רעיונות מרכזיים של הנושא (לא ראשי פרקים)
בהתפתחות האנטישמיות במזרח אירופה בסוף המאה ה-19, לבין כתיבת החזון של הרצל יש קשר של סיבה ותוצאה
החזון של הרצל הוא מכיל דעות דמוקרטיות רבות, כמו: רווחה, חינוך, חילוניות וקודש.
החזון של הרצל מציב את ארץ ישראל כמדינת מופת לכל העולם
מדוע חשוב ללמד את הנושא הזה?
למי זה חשוב?
ראשית, ללמוד את התפיסה כי לכל תוצאה ישנם גורמים.
שנית, ללמוד על תפיסת עולמו של הרצל, מי שנחשב לחוזה המדינה, ולבדוק האם מדינת ישראל תואמת לחזון של הרצל.



 מטרות השיעור
מטרות ידע
הכרת מאורעות היסטוריים: משפט דרייפוס, חזונו של הרצל.
מטרות פיתוח החשיבה
הבנת הקשר של סיבה ותוצאה (אנטישמיות באירופה משמת כזרז להתפתחות הרעיון הציוני)
הסקת מסקנות מתוך קטעי קריאה הנוגעים לחזונו של הרצל.
מטרות ערכיות
גיבוש עמדה דמוקרטית ופלורליסטית של התלמידים ביחס לייעוד של מדינת ישראל (חשיפה לערכים שנמצאים בחזון של הרצל)



מהלך השיעור
פתיח – 5 דקות
שם השיעור – האנטישמיות בסוף המאה ה-19 כזרז לצמיחת החזון הציוני
השאלה המרכזית – איזו השפעה יש למאורעות האנטישמיים בתקופה, על חזונו של הרצל
ציר זמן – לידתו של הרצל, משפט דרייפוס, הוצאת ספריו לאור, הקונגרס הציוני הראשון, מותו של הרצל.
מפה – בהתמקדות על מרכז ומזרח אירופה.

פעילות הקניית חומר – 20 דקות
חלק א'- רקע על הרצל, משפט דרייפוס כשינוי בתפיסה, התפיסה של הרצל שנקראה "ציונות מדינית" (10 דק). קטעים: הדגל, היחס לעמים אחרים, יחסי דת ומדינה, חינוך חינם
חלק ב' – מהו חזונו של הרצל לפי הספרים "מדינת היהודים" ו"אלטנוילנד".(10 דק), קטעים:
פעילות מפתחת מיומנות חשיבה – 10 דקות
חלק א' -  קריאת קטעים מספריו של הרצל, במטרה ללמוד על האופי הערכי בכתבים של הרצל ובתפיסת מדינת היהודים.
פעילות מטפחת ערכים/ עמדות – 10 דקות
חלק ב' – קריאת קטעים מספריו של הרצל, במטרה ללמוד על האופי הערכי בכתבים של הרצל ובתפיסת מדינת היהודים.
סיכום – 5 דקות
קריאת הקטע של הרצל שנקרא "היכל השלום" תפיסת המדינה הפתוחה של הרצל, וחזרה לשאלה של תחילת השיעור – האם הדבר קשור לאנטישמיות של סוף המאה ה-19?




נספח

הדגל
"אין לנו דגל. אנו זקוקים לדגל. בשעה שרוצים להנהיג אנשים רבים מן ההכרח הוא להניף סמל מעל לראשיהם. אני מתאר לעצמי דגל לבן עם שבעה כוכבי-זהב. היריעה הלבנה מסמלת את החיים החדשים, הטהורים; הכוכבים הם שבע שעות-הזהב של יום העבודה שלנו, שכן בסימן העבודה הולכים היהודים אל הארץ החדשה"
 (מתוך: "מדינת היהודים", 1896).

ענו על השאלות הבאות:
מי כתב את הקטע?
מהיכן הקטע נלקח ומתי הוא נכתב?
מהן העמדות או הדעות המוצגות בקטע?
אל מי מיועד הקטע?
האם הכותב מביע את אותה הדעה כל הזמן או משנה את דעתו?
מה הייתה המטרות של כותב המקור?


צבא
"מדינת היהודים אמורה להיות מדינה ניטרלית. אין היא זקוקה אלא לצבא קבע  - שאמנם יהיה מצויד בכל אמצעי הלחימה המודרניים - לשמירת הסדר כלפי חוץ וכלפי פנים... את הסדר נקיים בעזרת חיל הגנה, שיהיה אחר כך הצבא שלנו, שבו יחונכו  צעירינו לגברים גאים."  
(מתוך: "מדינת היהודים", 1896).

ענו על השאלות הבאות:
מי כתב את הקטע?
מהיכן הקטע נלקח ומתי הוא נכתב?
מהן העמדות או הדעות המוצגות בקטע?
אל מי מיועד הקטע?
האם הכותב מביע את אותה הדעה כל הזמן או משנה את דעתו?
מה הייתה המטרות של כותב המקור?


שפה
"אולי יחשבו רבים, כי חסרון לשון אחת לכולנו יהיה לנו למכשול. הן לא ייתכן, כי נדבר איש עם רעהו עברית. מי מאתנו יודע עברית במידה מספקת לבקש כרטיס לנסיעה ברכבת? אין אתנו איש כזה. ובכל זאת פשוט הדבר מאוד. כל אדם ידבר את לשונו ..."
(מתוך: "מדינת היהודים", 1896).

ענו על השאלות הבאות:
מי כתב את הקטע?
מהיכן הקטע נלקח ומתי הוא נכתב?
מהן העמדות או הדעות המוצגות בקטע?
אל מי מיועד הקטע?
האם הכותב מביע את אותה הדעה כל הזמן או משנה את דעתו?
מה הייתה המטרות של כותב המקור?


היחס לעמים הזרים
"המקומות הקדושים הם ויישארו קדושים לעולם כולו, למוסלמים ולנוצרים וליהודים. השלום העולמי, שכל האנשים הטובים נכספים לו בהתלהבות, סמלו יהיה בהסכמת-אחים על המקומות הקדושים."
"בני הארץ יזכו לאחים מצויינים, כשם שהסולטן יזכה לנתינים נאמנים וטובים, שיפריחו ארץ זו, מולדתם ההיסטורית."
(מתוך מכתב שכתב הרצל לציר הפארלמנט הטורקי)
ענו על השאלות הבאות:
מי כתב את הקטע?
מהיכן הקטע נלקח?
מהן העמדות או הדעות המוצגות בקטע?
אל מי מיועד הקטע?
האם הכותב מביע את אותה הדעה כל הזמן או משנה את דעתו?
מה הייתה המטרות של כותב המקור?


יחס דת ומדינה
"הכהונה תכובד מאוד כראוי לתפקידה הנכבד. אבל אל להם להתערב בענייני המדינה - עם כל ההערכה כלפיהם - פן יביאו עליה קשיים מבית ומחוץ. כל אדם הוא חופשי ובלתי מוגבל באמונתו או בכפירתו, כמו בלאומיותו."
(מתוך: "מדינת היהודים", 1896).

ענו על השאלות הבאות:
מי כתב את הקטע?
מהיכן הקטע נלקח ומתי הוא נכתב?
מהן העמדות או הדעות המוצגות בקטע?
אל מי מיועד הקטע?
האם הכותב מביע את אותה הדעה כל הזמן או משנה את דעתו?
מה הייתה המטרות של כותב המקור?


יחס לתנאי תעסוקה
"יום העבודה הרגיל הוא יום-שבע-השעות!...
אני גם משוכנע, שיום שבע השעות הוא בר ביצוע בהחלט. ידועים הנסיונות בבלגיה ובאנגליה. אחדים מן המדינאים הסוציאליים המתקדמים טוענים אפילו שיום-חמש-השעות עשוי להספיק בהחלט. ...
אכן, יום-שבע-השעות דרוש לנו כקריאת-היאספות עולמית לאנשינו, שבדין שיבואו מרצונם החופשי. צריך שתהיה זו באמת ארץ הבחירה..."
(מתוך: "מדינת היהודים", 1896).

ענו על השאלות הבאות:
מי כתב את הקטע?
מהיכן הקטע נלקח ומתי הוא נכתב?
מהן העמדות או הדעות המוצגות בקטע?
אל מי מיועד הקטע?
האם הכותב מביע את אותה הדעה כל הזמן או משנה את דעתו?
מה הייתה המטרות של כותב המקור?


חינוך חינם
"ואילו אצלנו אין הילדים מועדפים או מקופחים בגין עסקי הפרנסה של אבותיהם. עם כל דור חדש מתחילים אנו התחלה חדשה: ולפיכך ניתן החינוך חינם בכל הרמות, מבית הספר היסודי ועד ל`אוניברסיטת ציון`. עד בחינת הבגרות בבית הספר התיכון לובשים הילדים לבוש אחיד ופשוט. אין זה נכון מבחינה מוסרית, שדרגה ומצב כלכלי של ההורים יבדילו בין הילדים בבית הספר.``
(אלטנוילנד, 1902)


ענו על השאלות הבאות:
מי כתב את הקטע?
מהיכן הקטע נלקח ומתי הוא נכתב?
מהן העמדות או הדעות המוצגות בקטע?
אל מי מיועד הקטע?
האם הכותב מביע את אותה הדעה כל הזמן או משנה את דעתו?
מה הייתה המטרות של כותב המקור?


היכל השלום
"הרחובות הגדולות והקטנטנות היו מרוצפות אבנים חדשות, שמורות היטב, חלקות ונקיות כנקיון רצפה בחדר טוב.  בתי מעון לאנשים מקרב העם לא היה עוד בעיר העתיקה.  כל הבניינים נועדו אך למעשים טובים או לתפילה.  בתי מקלט לעולי רגל מבני כל הדתות היו שם. לנוצרים למוסלמים וליהודים היו בתי חסד שונים, בתי מרפא, בתי אסף לחולים שאין למו תקנה, והבתים האלה היו סמוכים זה לזה שורות שורות, אך מרובע כביר אחד לקח היכל השלום האדיר והנערץ, מקום היו שם אספות לאהבי השלום מכל הארצות, וגם למלומדים מכל ענפי המדעים."
(אלטנוילנד, 1902)

ענו על השאלות הבאות:
מי כתב את הקטע?
מהיכן הקטע נלקח ומתי הוא נכתב?
מהן העמדות או הדעות המוצגות בקטע?
אל מי מיועד הקטע?
האם הכותב מביע את אותה הדעה כל הזמן או משנה את דעתו?
מה הייתה המטרות של כותב המקור