יום שלישי, 13 בנובמבר 2018




מתוך פנקסו של המורה להיסטוריה
א. כל תלמיד/ה בוחר/ת דמות היסטורית וכותב/ת יומן אוטוביוגרפי, תוך שילוב אירועים היסטוריים בהם השתתפה הדמות. על סמך ההיכרות עם הדמות, הכתיבה יכולה לשלב תובנות אמפתיות: מחשבות, רגשות, עמדות, תחושות, הרהורים של הדמות עצמה.
ב. האם תובנות אמפתיות אלה, פרי הבנתך, פוגעים/ מרחיבים/ מעשירים/ מעוותים/ (סמן/י מה נכון בעיניך) את הסיפור ההיסטורי על הדמות? נמק/י את עמדתך.


על המורה להיסטוריה לדעת מה ההבדל בין "עבר" לבין "היסטוריה"

https://www.youtube.com/watch?v=CHC3PAbpI1U


מטלה יפה...
תקראו בספר הלימוד על ספרטה ואתונה. כתבו חיבור קצר על השאלה: איזה פוליס דומה יותר למדינת ישראל? הביאו דוגמאות והציגו נימוקים.

יום שלישי, 16 באוקטובר 2018


"הקסם (fascination) שבמחקר ההיסטוריה הוא התכונה הקלידוסקופית שלו, הפלסטיות של העובדות. במחקר ההיסטורי החדש יש עובדות ומסמכים חדשים, הרחבת תחומי המחקר ומקורות מידע, עקרונות מארגנים ותוצאות.
אתה משנה את העיקרון המארגן או את הכרונולוגיה, הניתוח או הגישה האידיאולוגית; אתה מתבונן על האירועים דרך הסוציולוגיה הפוליטית, הפסיכולוגיה החברתית או הניתוח הפסיכו-היסטוריה ואז התמונה בקלידוסקופ משתנה, מקבלת מימדים וצבעים אחרים. אותן עובדות ומה שונה סיפורן !!! מכאן הנטייה להשתמש בכמה עקרונות מארגנים (מודל, כלי ניתוח, אורח חשיבה) לגבי אותה מציאות, אותן עובדות. מקבלים תמונה מורכבת ורב-ממדית, מעניינת יותר אך לא תמיד בהירה יותר. ודאי מתעוררת השאלה: איך מתקרבים לאמת?"
                                                                          אריה יפה

יום שני, 15 באוקטובר 2018


"המתודה המדעית של מדעי הטבע הייתה יעילה ביחס להתנהגותם של הסלעים או הכוכבים אבל כשמנתחים את העבר, יש ללכת מעבר לתיאור ההתנהגות; לשם כך יש צורך לנסח ולהבין כיצד חיו בני אדם לאורך ההיסטוריה ואת ההבנה הזאת ניתן לרכוש על ידי מידע הודות למניעים, לפחדים, לתקוות, לאהבות ולשנאות שלהם. אנו מסוגלים למשימה הזאת משום שאנו בעצמנו בני אדם בעלי יכולת להבין את עולמנו הפנימי במושגים הללו. אנו מאמינים כי לסלע אין תודעה ואין הוא יכול לשאוף לדבר. לעומת זאת אנו יודעים מדוע הננו כפי שהננו, למה אנו שואפים, מה מתסכל אותנו, מה מבטא את רגשותינו העמוקים ביותר; אנו יודעים אודות עצמינו יותר מאשר כל מה שנדע אי-פעם על סלעים או על פלגי מים. ידע אמיתי הוא הידיעה מדוע הדברים כפי שהם, לא רק מה שהם". ברלין י' (1998). דרכי האינטלקטואלית, מקום למחשבה, 1.