ד"ר מירי פרייליך – החוג להיסטוריה, היסטוריונית, מרצה ומורה.  המאמר מתפרסם בחוברת מצב העניינים של מכללת בית ברל.

 

הצעה לשינוי דרכי הוראת  ההיסטוריה והערכת הישגי התלמידים בבתי ספר תיכוניים:

המוסף המיוחד של  עיתון הארץ "מה הם לומדים שם"   אשר  התפרסם ב-31.12.03 פרט את הנושאים הנלמדים בבתי הספר במקצועות שונים  כמו גם  בהיסטוריה.   חלקו העיקרי של המאמר הנוגע לתחומי הוראת ההיסטוריה יוחד דווקא למאבקים בין מעצבי תוכניות הלימודים השונות, על התוכן וההבטים הפוליטיים של התוכניות אך לא נגע כלל  ב"איך".   המאמר לא ניסה להתמודד עם השאלה כיצד מתקבלים התוכן והמסרים החינוכיים על ידי התלמידים. נראה כי לפעמים שוכחים כותבי התוכניות כי מדובר בבני נוער אשר המשימה לעניין אותם בחומר היסטורי שלא תמיד נראה רלוונטי בעיניהם היא קשה במיוחד וכי ה"איך לומדים" חשוב כמו ה"מה לומדים".

 

בחינת הבגרות והוראת ההיסטוריה  בבתי הספר התיכוניים כיום:

היסטוריה הוא אחד ממקצועות  החובה הנלמדים בבתי הספר התיכוניים.  למקצוע מוקדשות   כשמונה שעות שבועיות אשר נלמדות בדרך כלל בכתות י' וי"א.   בסיומה של כתה י'  נערכת בחינת בגרות ראשונה המקיפה כשני שליש מהחומר הנלמד והשנייה מתקיימת בסיום שנת הלימודים של כתה י"א ומקיפה את שאר החומר.  בבחינות אלו נדרשים  התלמידים בדרך כלל לתאר או להסביר מאורעות  מרכזיים בתולדות עם ישראל והעמים  בעיקר בין השנים 1870 – 1970.   הנושאים  המרכזיים הנלמדים  הם: תולדות התנועה הציונית, בניין הבית הלאומי, אירופה בין שתי מלחמות העולם,  בסוס המשטר הנאצי בגרמניה,  השואה וכן  בעיות הבטחון של מדינת ישראל בעשרים השנים הראשונות להקמתה.  תלמידים המשננים  היטב את החומר הנלמד מגיעים להישגים נאים.  לעומת זאת ציוניהם של תלמידים שאינם מצליחים ללמוד בעל פה מגוון של פרטים וארועים אינם גבוהים במיוחד.  במסגרת תהליך  ההכנה לבחינות בגרות מתקשה לעתים המורה לעורר בתלמידים סקרנות ועניין במקצוע  משום שתלמידים רבים מתקשים לזכור פרטים רבים הקשורים לאירועים אלו.  תלמידים אף מעידים על כך כי מרבית החומר הנלמד לבחינות הבגרות  נשכח מהם כעבור תקופת זמן קצרה.

 

תכונותיו של מקצוע ההיסטוריה

היסטוריה הוא מקצוע   המעורר מחשבה וסקרנות:  הוראת פרקי זמן משמעותיים בהיסטוריה ובתרבות    האנושית  כמו  למשל  התבססות המשטר הנאצי באירופה בין שתי מלחמות העולם  מעוררת בדרך כלל  שאלות רבות בין התלמידים.  לעתים קרובות  מקשר התלמיד בין תהליכים פוליטיים וחברתיים המתרחשים בהווה במקומות שונים בעולם לבין ארועי העבר.  באמצעות קישורים אלו מצליח התלמיד להבין את המורכבות של תהליכים  פוליטיים  וחברתיים עכשוויים.   כמו כן  הוא  התלמידים  יכולים לבחון אירועים מנקודת מבט ביקורתית ולבדוק כיצד החברה האנושית מעצבת את סביבת חייה בהשפעת  גורמים כלכליים, חברתיים ותרבותיים.

לבד מהיותו תחום הוראה העוסק בארועים חשובים בעבר  הרי  שמקצוע ההיסטוריה  הוא  אינטרדיסציפלינארי. הוא  מאפשר לתלמיד  להתחבר אל תחומי ידע נוספים. כמו:  ספרות, מדע המדינה, סוציולוגיה, כלכלה,  מדעים.    כך למשל במסגרת הוראת  המשבר הכלכלי הגדול בארצות הברית  ב-  1929   יכול המורה להציג את  המאפיינים הכלכליים של המשבר אך גם ללמד את  המאפיינים החברתיים והפוליטיים של התקופה באמצעות קטעי מקורות מתחומי הכלכלה, הספרות, הסוציולוגיה וכמובן גם  באמצעות סרטים דוקומנטריים וסרטי קולנוע .

 

בתקופות שונות בעבר נחשב מקצוע ההיסטוריה כמקצוע המפתח דרכי חשיבה והמקנה מיומנויות שונות. בתקופת הרנסנס באיטליה במאות ה14 – 15  נחשב לימוד ההיסטוריה לאחד  מהמקצועות ההומניסטים  החשובים.  דמויות מפתח בתקופה זאת כמו המשורר פטררקה  האמינו כי אין די בחינוך המקצועי שניתן  למנהיג, עורך הדין, הרופא,  הסוחר או המדינאי  וכי  אדם בעל השכלה הומניסטית רחבה, ובעל יכולת חשיבה והבעה יכול להיות גם איש מקצוע טוב בתחומו.   הם ייסדו בערי איטליה בתי ספר ברוח תפיסת עולם זאת.  גם כיום  מקצוע ההיסטוריה הוא תחום דעת  הקשור לתחומי ידע נוספים ונתן לפתח באמצעותו מספר מיומנויות למידה:

1.        פתוח מיומנות הבנת הנקרא, על ידי  קריאת מקורות היסטוריים, קטעי יצירות ספרותיות, עתונים  שאותם יצטרכו התלמידים לנתח  תוך כדי הלימוד. התלמידים ידרשו להסביר מניעים לפעולה,  לתהליכים ולתופעות  שונות.

2.        הקניית מיומנות של ניסוח וכתיבה ויכולת הבעה בכתב ובעל פה.

3.        הפעלת הדמיון והיצירתיות.   באמצעות שימוש במקורות מגוונים, כמו סרטי

      קולנוע וסרטים דוקומנטריים, ספרות, שירה, מוסיקה ועוד  אפשר לעורר בתלמיד עניין   בחומר הנלמד.  יש להדגיש בפני התלמיד  כי הוא איננו לומד רק לשם שינון החומר אלא גם לשם הבנתו והעניין שיש בו.

תכנית לימודים חלופית:

ברצוני להציע בזאת דרך הוראה חלופית למקצוע  ההיסטוריה בתיכון המתבססת על  תוכנית הלימודים הנוכחית של משרד החינוך או כל תכנית שהיא.   מטרתה של דרך ההוראה החלופית לראות את מקצוע ההיסטוריה כמקצוע מרכזי בתוכניות הלימודים בתיכון בגלל תכונותיו האינטרדיסציפלינאריות ולהבליט את יתרונות המקצוע כתחום מעורר עניין.   כדי להשיג מטרות אילו יש לשנות את דרישות המקצוע כיום, לבטל את בחינות הבגרות בהיסטוריה במתכונתן הקיימת  ולפתח סגנון הוראה ולמידה אחר אשר יכוון את התלמיד   לרכוש את  מיומנויות הלמידה שהוזכרו לעיל בעזרת נתוח טקסטים וכתיבת  עבודות במהלך שנות לימודיו של התלמיד בתיכון.

לימודי ההיסטוריה יתקיימו לסרוגין בכיתה ובספריית בית הספר כאשר בספרייה יהיו ספרים וחומרי לימוד הרלוונטים לנושאים הנלמדים.  כמו כן יש צורך לאפשר לתלמיד גישה חופשית  למחשב ולאינטרנט.  התלמידים יגישו  במהלך  הלימודים מספר עבודות קצרות בנושאים שונים.  הם יהיו רשאים לבחור  את נושאי העבודות מתוך נושאים אשר נקבעו על ידי  המפמ"ר להיסטוריה  ומשרד החינוך. במסגרת זאת, תפקידו המרכזי של המורה יהיה להדריך את התלמיד בכתיבת העבודות.  תנאי הכרחי  לכתיבת העבודה על ידי התלמיד  תהיה הפגנת בקיאות ורכישת ידע מוקדם בתקופה מסויימת כבסיס לכתיבת הנושא לעבודה.  כך, עבודה העוסקת במרד גטו וארשה תחייב את התלמיד ללמוד את  הארועים המרכזיים  של תקופת השואה. התלמיד יצטרך להוכיח את בקיאותו בחומר הנלמד באמצעות מבחן.  יחד עם זאת ניתן יהיה לערוך  בחינות  באמצעות ספרים פתוחים.  כלומר, אין לוותר על הלימוד ה"מסורתי" באמצעות מבחנים או בחנים אולם אין צורך להרבות בשינון החומר הנלמד.

 באמצעות שיטת הוראה זאת  יוכלו תלמידים "חלשים" להתמודד בהצלחה גדולה יותר עם חומר הלימודים בהיסטוריה מאשר באמצעות הלימוד לקראת בחינות הבגרות. כמו כן תלמידים טובים יותר ישקיעו זמן ומאמץ בלימוד נושא הקרוב ללבם מתוך רשימת נושאים לבחירה והם בדרך כלל  יכתבו עבודות מקוריות ומעניינות.

כיצד תשפיע  דרך ההוראה החדשה על הכשרת מורי ההיסטוריה במכללות להוראה? 

תפקידו של הסטודנט בתהליך ההתנסות המעשי בבית הספר יהיה  משמעותי יותר.   הסטודנט לא יסתפק בצפייה בשיעורים של המורה בכתה אלא ישתתף באופן פעיל בהדרכת התלמידים.  הסטודנט  יהווה כוח עזר חיוני למורה בשיעור  משום שהוא  יעזור למורה בהנחיית  התלמידים, בבחירת נושאי העבודות ובשיפור מיומנויות הכתיבה של התלמיד.  בדרך זאת הוא בוודאי ירגיש  כי הוא משתלב בתהליך הלמידה  של הכתה.    את המיומנות להדרכת כתיבת עבודות  בהסטוריה ירכוש הסטודנט  במכללה  לפני שהוא מתחיל בהתמחותו בבית הספר. 

ניתן להעזר בצוותי מומחים ממשרד החינוך,  היסטוריונים ומורי  המכללות להוראה כדי להתאים את תוכניות הלימודים הקיימות  לשיטת הוראה זאת ובכך לשפר את הישגי התלמידים ואת מיומנות הכתיבה, ההבעה, הניתוח והביקורת שלהם.  גם בתקופה שבה אנו חיים  כאשר המצאות חדשות משפרות במהירות את איכות חיינו  יש חשיבות מרובה ללמוד העבר.

אביב העמים: התקוממות ומהפיכות לאומיות באירופה בשנים 1848-1849

שיעור הקדמה ללימוד הנושא באמצעות הפרק "אביב העמים 1814-1861"       מתוך הסדרה "היה היה", עונה שלישית פרק 5.

מיועד לכיתה ט'

כתבה: איילת באבד - 2013 

הפרק סוקר את המתרחש באירופה במאה ה-19, מהתפתחות המכונה שהביאה להמצאת הקטר באירופה שאחרי קונגרס וינה, ועד מלחמת בלגיה- צרפת והמצאת הטלפון לקראת סוף מאה זו.

מצאה חן בעיני הדרך בה שוזר הפרק יפה את ההתפתחויות הטכנולוגיות המואצות המאפיינות את התקופה, להתעוררות הלאומית שכונתה בשיאה אביב העמים.

השיעור מיועד להילמד אחרי לימוד נושא קונגרס וינה (1815), כהקדמה לנושא. 

תכני הסרט

חלק ראשון

הפרק מתחיל בתיאור שלבים שונים בהתפתחות המכונה. במהלך כל הפרק תמשיך הסקירה, עד המצאת הקיטור, ופריסת 400,000 ק"מ של מסילות ברזל ברחבי אירופה. חלק מהפרק כולל תיאור הומוריסטי של תקופת הזהר באנגליה, המאופיינת במעבר מרכז הכובד למעמד הבינוני- תעשייתי, בתחילת חקיקת חוקים הומאניים בנושא תנאי עבודת הפועלים ועבודת ילדים, אך גם במחסור במשרות ובתחרות קשה על מקומות העבודה. הסרט מציג באופן ברור ויפה את הפחד מפני הקדמה וההתפתחות הטכנולוגית המואצת, ועל כך אני מבקשת להתמקד בפעילות הראשונה.

חלק שני

אם החלק הראשון מהווה מעין הקדמה לנושא הפרק, כאשר מתוארים בו פה ושם התקוממויות מקומיות ודיכוין, הרי עיקר החלק השני הוא תיאור ההתעוררות הלאומית ברחבי אירופה, דרך הצגת האירועים העיקריים במקומות השונים: משלטונו של לואי פיליפ בצרפת, המתייחס בחומרה להתקוממויות לאומיות,  דרך התקוממות באיטליה, מלחמת אזרחים בשוויץ, ועוד ועוד, עד למאורעות העיקריים ב- 1848. בסרט מתואר השינוי יפה ע"י החלפת הדגל האדום הצרפתי בדגל שלושת הצבעים בשם "המולדת, החירות והתהילה". בהמשך מוזכר כי התקוממויות אביב העמים נכשלו כמעט בכל מקום בו פרצו, בגלל שחלקן התקיימו במקומות שטרם התגבשו היטב, ובגלל שהמרד היה מעשה ידיו של הפועל העירוני, אך עדיין הפחיד את האיכרים, שהוו את הקבוצה הגדולה ביותר באוכלוסיה. אבקש לעסוק בשרשרת המהפכות הלאומיות בפעילות השנייה. הפעילות השלישית תינתן כשיעור- בית, להרחבה והעמקה.

הצפייה בפרק תחולק לשני חלקים:

·        חלק 1: 20 הדקות הראשונות של הפרק (עד "בשנת 1842 תראה אוטובוס עם סוס!"),

·        חלק 2: עשר הדקות הנותרות.

לתלמידים תינתנה פעילויות:

·        הראשונה- תבוצע בתום הצפייה של החלק הראשון.

·        השנייה- תבוצע במהלך הצפייה בחלק השני.

·        השלישית- תינתן כשיעורי בית.

פעילות מס' 1: ההתפתחות הטכנולוגית המואצת

קרא את השאלות הבאות והשב עליהן אחרי הצפייה     ב 20 הדקות הראשונות של הפרק.  

1. בסרט אנו רואים דוגמאות להתקדמות הטכנולוגית המהירה המאפיינת את התקופה, את השלבים השונים של התפתחות המכונה, ואת ההצלחה הגדולה בפיתוח הקיטור, והמצאת הרכבת.

הפיתוח הטכנולוגי המואץ עורר מגוון תגובות. אחת מהן פורסמה כחוק באנגליה עם תחילת תנועת הרכבות: חוק הקטר קבע כי אסור לרכָּב לנסוע אלא אם כן לפניו הולך רגל או סוס.

א. האם החוק בא לעודד את השימוש ברכבת, או למנוע אותו? _______________ _________________________________________________________

ב. מה יכולות לדעתך הסיבות  לפרסום חוק כזה? _______________________ _________________________________________________________

2. בסרט נשמעו דעות רבות נגד הקדמה. לדוגמה:

 

נניח שאתה אזרח אנגלי המעוניין לפתח את מסילות הרכבת בארצך. נסה לשכנע את ההמון בשלושה משפטים, מדוע כדאי לקבל בברכה את הקדמה ולא לפחד מפניה.

פעילות מס' 2: ההתקוממות הלאומית.

החלק השני של הפרק מתמקד בהתקוממויות הלאומיות ברחבי אירופה.

1. לפניך טבלא ובה תאריכים. נסה למלא את האירועים במהלך הצפייה בפרק.       שים- לב! הפרק מהיר ולא תצליח למלא את כל הטבלא.. נסה את כוחך.

השנה	המקום	האירועים
1847	אירלנד
	צרפת
	איטליה
	שוויץ
	אנגליה
1848	צרפת
	אוסטריה
	הונגריה
	צ'כיה
	מילנו
	ונציה
	מודנה
	ברלין
1861	צרפת
	גרמניה
	אנגליה
1864	אנגליה
1870	בלגיה
	צרפת

2. השלם את המילים הבאות במשפט שאחריהן:

חירות

דמוקרטיה

פועלים

אביב העמים

בורגנים

"_________" הוא גל מהפכות לאומיות ברחבי אירופה. בעקבות ההתקוממויות השתנה היחס בין ה _______ ל_______. למרות שהמהפכות דוכאו תוך זמן קצר, השאיפה ל_____ חלחלה היטב וזרעה את זרעי הלאומיות, הליברליזם וה_______.  

פעילות מס' 3: שיעורי- בית!

המלך הצרפתי לואי פיליפ: שליט מתקדם או שמרן?

1. מדוע לדעתך נקראת תקופה המהפכות באירופה 1948-1949 בשם "אביב העמים" ?

2. קרא במאגרי מידע על המלך הצרפתי לואי פיליפ. רשום סיכום קצר: מתי עלה לשלטון? מתי ומדוע הודח? מה אפיין את שלטונו?

3. לואי פיליפ שאף להיקרא "מלכם של הצרפתים, בחסדו של האל וברצון העם". כשעלה לשלטון הוא לא שאף למלוכה אבסולוטית, אלא ביקש ששלטונו יבוסס על הסכמה עממית. בסיס כוחו לא הצטמצם לשכבה הבורגנית, אלא בוסס גם על המעמד הבינוני. אולם בזמן ההתקוממות העממית של "אביב העמים" נחשב שלטונו לבורגנות חזקה המתנגדת לשינויים.

חווה דעתך: האם הצליח לואי פיליפ להגשים את רצונותיהם של הפועלים לחירות ושוויון? האם היה לואי פיליפ שמרן או מתקדם? האם היה טוב או רע לעם הצרפתי?

בהצלחה!

ארבע סיבות מדוע לנסח שאלת חשיבה פורייה ברמת הערכה בתחילת השיעור/ יחידת הלימוד

החיוב לנסח שאלה פורייה/ רחבה/ פתוחה/ מאתגרת/ מעריכה/ מהרהרת/ מערערת וכו' נובעת מהסיבות הבאות:

1. ניתן לקיים דיון מקדים פותח על השאלה המוצגת ובכך להציף את הידיעות הקיימות אצל התלמידים, את הדעות הקדומות שלהם, את המיתוסים, את השמועות והסיפורים ששמעו אי-פעם. משמעות נוספת של דיון כזה הוא הקשבה, כיבוד דעות אחרות, טיפוח הסבלנות והסובלנות שלנו ושל הכיתה.

2. שאלה פתוחה שמבקשת להעריך אירוע היסטוריה או דמות היסטורית מגבירה את המוטיבציה ללמוד ולחקור את הנושא. כאשר המשחק לא מכור מראש ולא קיימת תשובה מוכנה, התלמידים מרגישים שהלימוד שלהם הוא בחינת הליכה של גילוי. 

3. שאלה רחבה כזאת שאין עליה תשובה "כן" או "לא" מהווה את הציר המרכזי של השיעור, את היסוד המארגן שלו, את המוקד שאליו חוזרים כל פעם, אחרי כל קטע וקטע. השאלה מארגנת את התכנים...גם למורה וגם לתלמיד. כל פיסת מידע מהווה נדבך נוסף לקראת גיבוש התמונה הגדולה.

4. שאלת הערכה מאפשרת לחזור אליה בסוף השיעור ולקיים דיון מסכם. לבחון מה נלמד במהלך השיעור וכיצד התשובות הראשונות שנתנו על התלמידים השתנו או לאו בעקבות המידע החדש והלמידה שהתרחשה בשיעור.

דוגמאות לשאלות מן הסוג הזה הן:

• מרד בר-כוכבא: מעשה גבורה או מעשה טירוף?
• הורדוס: מלך היהודים או מלך על היהודים?

• תלית הסרג'ינטים: חיסול אכזרי או פעולת נקם לגיטימית?
• מתי התחילה ומתי הסתיימה השואה?
• מלחמת ששת הימים: ניצחון, תיקו או הפסד? 
• קסטנר: גיבור או בוגד?
• הציונות: הצלחה או כשלון?
• כיצד מלחמה יכולה להיות קרה?

·         מי מעצב את מי? העבר את הווה או ההווה את העבר?

·         הייתכן שהסכם שלום יביא מלחמה? (הסכם ורסאי)

·         אנילביץ, קסטנר, רומקובסקי, צ'רניאקוב...מיהו הגיבור?

מאמר של אדר כהן בנושא המאבק נגד הגזענות במערכת החינוך - כיצד?

http://galitadar.wordpress.com/2013/06/02/%D7%9E%D7%94-%D7%A2%D7%95%D7%93-%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%95-%D7%9C%D7%A2%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%A0%D7%AA-%D7%9C%D7%94%D7%99%D7%90%D7%91%D7%A7-%D7%91%D7%92%D7%96%D7%A2%D7%A0%D7%95/

טיפוח חשיבה היסטורית ביקורתית - סדנה של פרופ' סאם וינבורג (בעברית) 


http://gifted.cet.ac.il/ShowItem.aspx?ItemID=755491bd-8d90-471b-a347-39adbf0d802f&lang=HEB

עיקרי הדברים מתוך פרק 8 בספרה של פרופ' של ענת זהר (ציונים זה לא הכל) – פיתוח החשיבה ופערים לימודים וחברתיים – עמודים 174- 190

• טענה (נוספת) הנשמעת לעתים קרובות היא ש"פיתוח החשיבה מתאים רק לתלמידים חזקים" או  במילים אחרות: כל מה שאפשר לעשות עם בעלי הישגים לימודים נמוכים הוא פעילויות פשוטות כגון שינון, אחזור מידע מהזיכרון ותרגול.
• הנבואה מגשימה את עצמה בעקבות אמונות של מורים ביכולתם של התלמידים (ראה אפקט פיגמליון בחינוך).
• על פי מחקר של המחברת (2001) רק מיעוט של מורים חושב שניתן ללמד את כלל אוכלוסיית התלמידים בדרך של טיפוח חשיבה שהיא – על פי המחברת - הלמידה האמתית (לעומת השינון), הווה אומר: לנסח שאלות קשות ומורכבות בצורה פשוטה יותר, לתת הסברים נוספים, לארגן קבוצות למידה הטרוגניות.
• אם יוצרים תנאים מתאימים לבעלי הישגים נמוכים הם מסוגלים להרבה יותר מהמצופה.
• מבנה הפירמידה בטקסונומיה של בלום מניח שכלל האוכלוסייה לומדת ברמת בסיס ורק מיעוט מסוגל להתקדם לרמה הגבוהה של הערכה.
• במקום פירמידה, יש לחשוב על קובייה הונגרית מורכבת מקוביות קטנות עם אינטראקציה ביניהן שיוצרות צורות שונות.
• רכבי הלמידה הם זהים לכלל האוכלוסייה. ההבדל בין בעלי הישגים גבוהים ונמוכים נמצא בעומק ובפירוט של הנושא הנלמד, ברמת המטלות ובכמות הנושאים שיספיקו ללמוד.
• תלמידים מכל האוכלוסיות שהתנסו בתכניות טיפוח חשיבה (בכימיה ובמדעים) הראו תוצאות של התקדמות מובהקת בחשיבה. הם שפרו את ההישגים שלהם.
• על פי המחקרים (ראה פירוט בספר עצמו), עיסוק בחשיבה בקרב כל אוכלוסיית התלמידים מקדמת את הלמידה ואת ההישגים. אך מתברר כי לרב, אין בית הספר מציע מטלות מן הסוג הזה.
• הדיכוטומיה בין ידע לבין חשיבה היא מלאכותית. מתברר כי מורים לא "מבזבזים" זמן אם הם עוסקים בפעילות חשיבה או בפעילות אינטלקטואלית מאתגרת. הוראת עתירת חשיבה יכולה להשיג שתי המטרות: ידע וחשיבה אצל כל התלמידים. כל זה בניגוד לתפיסות הרווחות אצל המורים.
• כלים מתאימים לבעלי הישגים לימודים נמוכים הם:
• חלוקת המטלות המורכבות לכמה חלקים פשוטים יותר
• מתן רמזים ודוגמאות
• הדגמה מפורשת של ביצוע תוך ליווי דיבור על תהליך החשיבה
• יצירת קבוצות הטרוגניות
• דיון מפורש על האסטרטגיה העומדת על הפרק (טיפוח חשיבה מטה- אסטרטגית).

מדריך קצר להספדים ישראליים - עיון - הארץ

מדריך קצר להספדים ישראליים - עיון - הארץ