עיקרי
הדברים מתוך פרק 8 בספרה של פרופ' של ענת זהר (ציונים זה לא הכל) – פיתוח
החשיבה ופערים לימודים וחברתיים – עמודים 174- 190
- טענה
(נוספת) הנשמעת לעתים קרובות היא ש"פיתוח החשיבה מתאים רק לתלמידים
חזקים" או במילים אחרות:
כל מה שאפשר לעשות עם בעלי הישגים לימודים נמוכים הוא פעילויות פשוטות כגון
שינון, אחזור מידע מהזיכרון ותרגול.
- הנבואה
מגשימה את עצמה בעקבות אמונות של מורים ביכולתם של התלמידים (ראה אפקט
פיגמליון בחינוך).
- על
פי מחקר של המחברת (2001) רק מיעוט של מורים חושב שניתן ללמד את כלל
אוכלוסיית התלמידים בדרך של טיפוח חשיבה שהיא – על פי המחברת - הלמידה
האמתית (לעומת השינון), הווה אומר: לנסח שאלות קשות ומורכבות בצורה פשוטה
יותר, לתת הסברים נוספים, לארגן קבוצות למידה הטרוגניות.
- אם
יוצרים תנאים מתאימים לבעלי הישגים נמוכים הם מסוגלים להרבה יותר מהמצופה.
- מבנה
הפירמידה בטקסונומיה של בלום מניח שכלל האוכלוסייה לומדת ברמת בסיס ורק מיעוט
מסוגל להתקדם לרמה הגבוהה של הערכה.
- במקום
פירמידה, יש לחשוב על קובייה הונגרית מורכבת מקוביות קטנות עם אינטראקציה
ביניהן שיוצרות צורות שונות.
- רכבי
הלמידה הם זהים לכלל האוכלוסייה. ההבדל בין בעלי הישגים גבוהים ונמוכים נמצא
בעומק ובפירוט של הנושא הנלמד, ברמת המטלות ובכמות הנושאים שיספיקו ללמוד.
- תלמידים
מכל האוכלוסיות שהתנסו בתכניות טיפוח חשיבה (בכימיה ובמדעים) הראו תוצאות של
התקדמות מובהקת בחשיבה. הם שפרו את ההישגים שלהם.
- על
פי המחקרים (ראה פירוט בספר עצמו), עיסוק בחשיבה בקרב כל אוכלוסיית התלמידים
מקדמת את הלמידה ואת ההישגים. אך מתברר כי לרב, אין בית הספר מציע מטלות מן
הסוג הזה.
- הדיכוטומיה
בין ידע לבין חשיבה היא מלאכותית. מתברר כי מורים לא "מבזבזים" זמן
אם הם עוסקים בפעילות חשיבה או בפעילות אינטלקטואלית מאתגרת. הוראת עתירת
חשיבה יכולה להשיג שתי המטרות: ידע וחשיבה אצל כל התלמידים. כל זה בניגוד
לתפיסות הרווחות אצל המורים.
- כלים
מתאימים לבעלי הישגים לימודים נמוכים הם:
- חלוקת
המטלות המורכבות לכמה חלקים פשוטים יותר
- מתן
רמזים ודוגמאות
- הדגמה
מפורשת של ביצוע תוך ליווי דיבור על תהליך החשיבה
- יצירת
קבוצות הטרוגניות
- דיון
מפורש על האסטרטגיה העומדת על הפרק (טיפוח חשיבה מטה- אסטרטגית).
