הרהורים בנוגע לשילוב חומרים חזותיים בטופס בחינת הבגרות
ברצוני
להפנות את תשומת הלב של הקוראים לחידוש המרענן הקיים מזה שנתיים בטופס בחינת
הבגרות בהיסטוריה. בגאווה גדולה מציגים אנשי הפיקוח על הוראת ההיסטוריה את הצעד
המבורך הזה. הנה השינוי המיוחל בדרך להגשמה!!! לכאורה יש מה לשמוח ולברך. הרי
היסטוריה ניתן ללמוד לא רק מטקסטים מילוליים, אלא גם מטקסטים חזותיים למיניהם
(כגון כרזות, תמונות, קריקטורות, בולים, סמלים וכו') ואכן, בבחינת הבגרות האחרונה
שהתקיימה בתחילת קיץ 2013 בפרק הראשון מופיע סמל המועצה המקומית מזכרת בתיה. הנה:
השאלה
המופיעה מתחתיו היא: "הצג שני מאפיינים של המושבות הבאים לידי ביטוי
בסמל".
לדעתי
שאלה זו (...ולמה שאלה אחת ומייד חזרה
למילים) אינה ממצה, בלשון המעטה, את הנוכחות של הפריט החזותי בבחינה והיא גם מחטיאה
את העניין.
למען
הדיוק, הסמל המוצג הוא גלגול מאוחר של הסמל המקורי הראשון (ראה למטה) עת הפך המקום
למועצה מקומית (1952). 
יש
כאן מקום לבלבול, שהרי הסמל המוצג איננו "מקור היסטורי" של התקופה, אלא
ייצוג מסוים של האירוע (הקמת המושבה בסוף המאה ה- 19) שהתרחש בעבר. יתכן כי כל
הדקויות האלה נשמעות כדבר של פדנטיות מעצבנת. אך דווקא בתחום הדעת שבו יש הכרח לקיים
הבחנות בין "דעות" ו"עבודות", ייצוג של האירוע",
"אמת היסטורית","פרשנות" וכו ', משום-מה אין שמירה קפדנית על
כללים אלה. ברצוני להזכיר שמטרות הוראת היסטוריה מבקשות הכרה במושגים המרכזיים של
תחום-הדעת.
כעת
אני רוצה להתייחס לפריט החזותי הקיים + השאלה המלווה. כפי שהחומר הזה מוצג בבחינה
אני מבין ש...
1.
השאלה מבקשת לזהות ולשייך תמונה למידע שנלמד, בחינת "רמז, "טריגר",
"תומך זיכרון", "פיגום" כדי לסייע לשלוף את הידע ממאגר הזיכרון
של הלומד.
2.
כל תלמיד שלמד את התקופה יהיה מסוגל להגיד מהם המאפיינים של צורת ההתיישבות - המושבה
גם בלי להיעזר בסמל.
3.
הנוכחות של הסמל היא לצרכי איור (אילוסטרציה) בלבד והיא מיותרת מבחינה מהותית.
4.
כמו כן, נוכחות הפריט החזותי נועדה להציג את רוחות השינוי וההתחדשות במקצוע.
---------------------------------
אני
מציע כאן כמה הצעות על מה שניתן היה לשאול על סמך סמל מזכרת בתיה בבחינת
הבגרות. יש כאן אפשרויות שונות וברמות שונות והן מנסות לנצל את הטקסט החזותי –
בהנחה שהתלמידים אומנו לכך במהלך השנה – כפי שנטען על-ידי הפיקוח על הוראת
היסטוריה.
1.
הסמל שלפניך מורכב מחמישה ציורים קטנים. (א) ציין מהו התחום הבא לידי ביטוי בצורה הבולטת
ביותר ו- (ב) הסבר מדוע לדעתך הדבר כך?
2.
תאר במילים שלך את הסמל המוצג לפניך. התייחס לכל המרכיבים: החזותיים והמילוליים.
3.
הסבר מהו המסר הכללי של הסמל המוצג לפניך וכיצד הוא קשור לתקופה של
סוץ המאה ה- 19 ראשית המאה ה- 20 בארץ ישראל?
4.
בדומה לסמל המוצג לפניך, לו היית צריך לעצב סמל לקיבוץ הראשון, דגניה, תאר מאילו
פריטים היית מציע להרכיב את הסמל של דגניה? (אם ברצונך לצייר, אתה מוזמן, אך אל
תשכח לתאר במילים מה שציירת)
5.
מזכרת בתיה הייתה המושבה היחידה שנוסדה על-ידי הברון רוטשילד עצמו והייתה בבעלותו
(בתיה – שם אימו של הברון). (א) שער מדוע לדעתך תמונתו של הברון אינה מופיעה בסמל
המושבה? (ב) האם באופן אישי היית מוסיף את הפרופיל של הברון אל סמל המושבה? הצג את
טיעונך (טענה/ טענות + נימוק/ נימוקים).
6.
התבונן בסמל המוצג לפניך. על פי מה שלמדת במהלך שנת הלימודים (א) האם היית משנה את הסדר של המרכיבים?
(ב) האם היית משנה את גודל המרכבים השונים
כדי להבליט דבר-מה? הצג את דעתך המנומקת לכאן או לכאן.
7.
ללא ספק לו היו מציגים שני פריטים חזותיים, למשל, הסמל של מזכרת בתיה והסמל של ראש
פינה, ניתן היה לשאול שאלות הרבה יותר מורכבות ומעניינות, כגון שאלות השוואה.
באותה מידה ניתן היה לעשות כך, באמצעות שני הסמלים של מושבה כדי לבחון את השינויים
שחלו בייצוג המושבה לאורך השנים.
8.
לו ניתן היה להשתמש במחשב בעת הבחינה אפשר היה לבקש מהתלמידים לנהל חקירה זהירה וצנועה
סביב הסמל של המושבה (כפי שאני עשיתי) כדי לגלות את קיומו של סמל ישן אחר וגם
לחשוף את הטעות החקוקה בו בתאריך (המושבה הוקמה ב- 7 בנובמבר 1883 או בתאריך העברי
ז' חשון תרמ"ד ולא כפי שצוין בסמל). אך ניהול "עבודה בלשית" כזאת
אשר יכולה לבטא "ביצוע של הבנה היסטורית", אינו חלק מהלקסיקון הקיים
בראש הבגרותי של הממונים על ההשכלה ההיסטורית.
באופן
כללי ניתן לומר כי הסכמה לשילוב שתי שאלות מתוך
הרשימה הזאת אמורה לבשר שקיימת חשיבה על כיצד לקדם את החשיבה של הלומדים, לאור
העבודה שכמעט כל השאלות האחרות שנשאלו בבחינת הבגרות הן שאלות שהזיכרון יפה להן
כיצד לקבל תשובה.
סבורני
כי כאשר מורים יחשפו לאסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה בהשתלמויות שלהם ויתחילו ליישם ולתרגל
בכיתה, רק אז אוכלוסיית תלמידים בעלי פוטנציאל גבוה והישגים גבוהים יפסיקו ללמוד
את החומר בעל פה וכאשר ישנו את נוסח השאלה, גם אז יבינו את הכוונה. באותה מידה תלמידים
בעלי הישגים נמוכים יהיו מסוגלים להתמודד עם שאלות כאלה כל עוד תיעשה הכנה מתאימה
מצד המורים, הכנה נפשית של הערכה לכוחות הפנימיים שלהם והגברת המוטיבציה להצליח. מוטיבציה היא לב ליבה של הלמידה !!! נראה כי יש
טעם "להחליף את הדיסקט".
-----------------------------------------
מה
עוד?
אני
מצרף כאן תמצית הדברים החשובים של רחל שליטא המופיעים במאמר שלה. ראה:
שליטא,
ר' (2000). "מסע אל
העבר" – היסטוריה חזותית. בתוך: ק' טביביאן. מסע אל העבר – מדריך
למורה – המאה העשרים / בזכות החירות. תל-אביב: מט"ח, 57
– 70.
התקווה
היא שמורי היסטוריה – בהדרכת המדריכים של הפיקוח- יעסקו באינטנסיביות בהצגה וניתוח
חומרים חזותיים בכל נושא שהם מלמדים על פי הדגם המוצג כאן או דגמים אחרים.
חמישה שלבים בפענוח טקסט חזותי
רחל שליטא
- זיהוי הפרטים
המופיעים בתמונה וקריאתם בשם - בשלב זה
מזהים
את מה שמצולם בתמונה. בקריאה של טקסט חזותי עלינו
להתייחס לכל פרט ופרט - לעולם לא יהיה פרט קטן
מדי. לצורך זה מומלץ בהחלט להיעזר גם בזכוכית מגדלת. זיהוי הפרטים הוא לא
תמיד עניין טריוויאלי; כשמדובר בתמונה מתרבות או מתקופה בלתי מוכּרת, גם האובייקטים
בתמונה אינם תמיד מוכּרים, ולעתים יש בהם משמעות רבה לפענוח התמונה. שלב זה
הוא שלב ראשוני, והוא הכרחי לפרשנות.
השאלה המרכזית בשלב זה: מה הם הפרטים המרכיבים את התמונה? - קריאה אישית -
שלב זה מאפשרים לצופה בתמונה להביע את הרגש המתעורר בו
דרך נוסטלגיה, השוואה לאירועים אחרים שהוא או היא מכירים, השקפות או אמונות
אישיות. שלב זה חשוב מאוד לבניית היחס המעורב והאישי אל מה שמצולם ואל הבנת התמונה
בכללותה.
השאלה המרכזית בשלב זה: מה אנו מרגישים תוך התבוננות בתמונה ומה מעניק לה משמעות אנושית? - קריאה
היסטורית-אנתרופולוגית
קריאה זו איננה עוסקת בנוסטלגיה, או בזיהוי פרטים בלבד, אלא מנסה להבין משמעויות שמעבר לתמונה. בקריאה זו הופכים האובייקטים למסַמני תרבות, מנהגים, אמונות, אירועים, ובמהלכה מנסים להבין את משמעות התרבות המצולמת ואת מכלול האספקטים - הכלכלי, החברתי והאידיאולוגי שהתמונה חושפת.
השאלה המרכזית בשלב זה: מה אפשר ללמוד מן התמונה על החיים, התרבות, הכלכלה, ועל האידיאולוגיה של התקופה? - קריאה תקשורתית
בשלב זה, מתוך ההבנה שמאחורי הטקסט החזותי עומד מחבר בעל כוונה, מנסים להבין איך עוצב המסר. השאלות החשובות פה: מהי זווית הראייה שנבחרה לתצפית? מאיזה מרחק? איזה רגע של ההתרחשות נבחר לצילום? מה מתוך המציאות שצולמה נכנס אל תוך "מלבן התמונה" (ומה לא נכנס)?
השאלה המרכזית כאן היא: איך עוצב המסר? ובמידת האפשר - מדוע עוצב כפי שעוצב?
צילום מאחור יכול "להסגיר" מטרות שונות, כמו מחיקת פני הדמות או הפיכתה לחלק מהמון אנונימי, או להפיכתה לרע אנונימי ועוד. לעומת זאת צילום מלמטה למעלה מקנה לדימוי המצולם עוצמה וכוח רב. צילום מקרוב מעיד על מעורבות רבה בסיטואציה בעוד שצילום מרחוק מספק פרטים ואינפורמציה מרובה אך יוצר ניתוק מבחינה רגשית ואישית. גם אם לא תמיד יכול הצלם של הרגעים ההיסטוריים לתכנן בדיוק את המקום הנכון לצילום, בכל זאת תמיד קיימת בחירה מסוימת של סוג הצילום ועיצוב המסר. - קריאה ביקורתית
קריאה זו מנסה לזהות את המסרים הסמויים המועברים בתמונה, וכן לברר אם יוצר התמונה היה בעל כוונה. הנקודה החשובה כאן מהבחינה החינוכית היא ההבנה, שהצילום הוא הרבה יותר מאשר תיעוד מציאות ושיקופה. ולמרות שהוא נראה נאמן למציאות, הוא תמיד מובנֶה כדי לייצג נקודת מבט מסוימת, פרספקטיבה, אידיאולוגיה או מערכת של ערכים, שאינם תמיד נמסרים באופן גלוי. השאלה המרכזית בשלב זה: האם היה אפשר להעביר את המסר גם בדרכים אחרות? ואם כן, יש לבדוק מדוע נבחרה הדרך המסוימת הזאת והאם קיים כאן מסר סמוי.
לסיכום
– לצד הכוונה הטובה של בוני בחינת הבגרות לשלב חומר חזותי, נראה כי יש מקום להפעיל
שיקולי דעת היסטוריים ופדגוגיים לגבי בחירה ושילוב של חומר כזה בבחינה. במילים
אחרות, אחרי שנתיים של התנסות מתוך רצון מוצהר לעשות שינוי, המצב רחוק מלהיות מספק
ומתעוררות (אצלי) שאלות רבות לגבי הכיוון אליה שטה הספינה של "הוראת
היסטוריה" במדינת ישראל.
2013
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה