ארבע סיבות מדוע לנסח שאלת חשיבה פורייה ברמת הערכה
בתחילת השיעור/ יחידת הלימוד
החיוב
לנסח שאלה פורייה/ רחבה/ פתוחה/ מאתגרת/ מעריכה/ מהרהרת/ מערערת וכו' נובעת
מהסיבות הבאות:
1.
ניתן לקיים דיון מקדים פותח על השאלה המוצגת ובכך להציף את הידיעות הקיימות
אצל התלמידים, את הדעות הקדומות שלהם, את המיתוסים, את השמועות והסיפורים
ששמעו אי-פעם. משמעות נוספת של דיון כזה הוא הקשבה, כיבוד דעות אחרות,
טיפוח הסבלנות והסובלנות שלנו ושל הכיתה.
2.
שאלה פתוחה שמבקשת להעריך אירוע היסטוריה או דמות היסטורית מגבירה את המוטיבציה
ללמוד ולחקור את הנושא. כאשר המשחק לא מכור מראש ולא קיימת תשובה מוכנה,
התלמידים מרגישים שהלימוד שלהם הוא בחינת הליכה של גילוי.
3.
שאלה רחבה כזאת שאין עליה תשובה "כן" או "לא" מהווה את הציר
המרכזי של השיעור, את היסוד המארגן שלו, את המוקד שאליו חוזרים
כל פעם, אחרי כל קטע וקטע. השאלה מארגנת את התכנים...גם למורה וגם לתלמיד.
כל פיסת מידע מהווה נדבך נוסף לקראת גיבוש התמונה הגדולה.
4.
שאלת הערכה מאפשרת לחזור אליה בסוף השיעור ולקיים דיון מסכם. לבחון
מה נלמד במהלך השיעור וכיצד התשובות הראשונות שנתנו על התלמידים השתנו או לאו
בעקבות המידע החדש והלמידה שהתרחשה בשיעור.
דוגמאות
לשאלות מן הסוג הזה הן:
- מרד בר-כוכבא: מעשה גבורה או מעשה טירוף?
- הורדוס: מלך היהודים או מלך על היהודים?
- תלית הסרג'ינטים: חיסול
אכזרי או פעולת נקם לגיטימית?
- מתי התחילה ומתי
הסתיימה השואה?
- מלחמת ששת הימים:
ניצחון, תיקו או הפסד?
- קסטנר: גיבור או בוגד?
- הציונות: הצלחה או
כשלון?
- כיצד מלחמה יכולה להיות
קרה?
·
מי מעצב את מי? העבר את הווה או
ההווה את העבר?
·
הייתכן שהסכם שלום יביא מלחמה? (הסכם
ורסאי)
·
אנילביץ, קסטנר, רומקובסקי, צ'רניאקוב...מיהו
הגיבור?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה