ד"ר
מירי פרייליך – החוג להיסטוריה, היסטוריונית, מרצה ומורה. המאמר מתפרסם בחוברת מצב העניינים של מכללת בית
ברל.
הצעה
לשינוי דרכי הוראת ההיסטוריה והערכת הישגי
התלמידים בבתי ספר תיכוניים:
המוסף
המיוחד של עיתון הארץ "מה הם לומדים
שם" אשר התפרסם ב-31.12.03 פרט את הנושאים הנלמדים בבתי
הספר במקצועות שונים כמו גם בהיסטוריה.
חלקו העיקרי של המאמר הנוגע לתחומי הוראת ההיסטוריה יוחד דווקא למאבקים בין
מעצבי תוכניות הלימודים השונות, על התוכן וההבטים הפוליטיים של התוכניות אך לא נגע
כלל ב"איך". המאמר לא ניסה להתמודד עם השאלה כיצד מתקבלים
התוכן והמסרים החינוכיים על ידי התלמידים. נראה כי לפעמים שוכחים כותבי התוכניות
כי מדובר בבני נוער אשר המשימה לעניין אותם בחומר היסטורי שלא תמיד נראה רלוונטי
בעיניהם היא קשה במיוחד וכי ה"איך לומדים" חשוב כמו ה"מה
לומדים".
בחינת הבגרות והוראת ההיסטוריה בבתי הספר התיכוניים כיום:
היסטוריה הוא אחד ממקצועות החובה הנלמדים בבתי הספר התיכוניים. למקצוע מוקדשות כשמונה שעות שבועיות אשר נלמדות בדרך כלל בכתות
י' וי"א. בסיומה של כתה י' נערכת בחינת בגרות ראשונה המקיפה כשני שליש
מהחומר הנלמד והשנייה מתקיימת בסיום שנת הלימודים של כתה י"א ומקיפה את שאר
החומר. בבחינות אלו נדרשים התלמידים בדרך כלל לתאר או להסביר מאורעות מרכזיים בתולדות עם ישראל והעמים בעיקר בין השנים 1870 –
1970. הנושאים המרכזיים הנלמדים הם: תולדות התנועה הציונית, בניין הבית הלאומי,
אירופה בין שתי מלחמות העולם, בסוס המשטר
הנאצי בגרמניה, השואה וכן בעיות הבטחון של מדינת ישראל בעשרים השנים
הראשונות להקמתה. תלמידים המשננים היטב את החומר הנלמד מגיעים להישגים נאים. לעומת זאת ציוניהם של תלמידים שאינם מצליחים
ללמוד בעל פה מגוון של פרטים וארועים אינם גבוהים במיוחד. במסגרת תהליך
ההכנה לבחינות בגרות מתקשה לעתים המורה לעורר בתלמידים סקרנות ועניין
במקצוע משום שתלמידים רבים מתקשים לזכור
פרטים רבים הקשורים לאירועים אלו. תלמידים
אף מעידים על כך כי מרבית החומר הנלמד לבחינות הבגרות נשכח מהם כעבור תקופת זמן קצרה.
תכונותיו של
מקצוע ההיסטוריה
היסטוריה הוא מקצוע המעורר מחשבה וסקרנות: הוראת פרקי זמן משמעותיים בהיסטוריה
ובתרבות האנושית כמו
למשל התבססות המשטר הנאצי באירופה
בין שתי מלחמות העולם מעוררת בדרך כלל שאלות רבות בין התלמידים. לעתים קרובות
מקשר התלמיד בין תהליכים פוליטיים וחברתיים המתרחשים בהווה במקומות שונים
בעולם לבין ארועי העבר. באמצעות קישורים
אלו מצליח התלמיד להבין את המורכבות של תהליכים
פוליטיים וחברתיים עכשוויים. כמו כן
הוא התלמידים יכולים לבחון אירועים מנקודת מבט ביקורתית
ולבדוק כיצד החברה האנושית מעצבת את סביבת חייה בהשפעת גורמים כלכליים, חברתיים ותרבותיים.
לבד
מהיותו תחום הוראה העוסק בארועים חשובים בעבר
הרי שמקצוע ההיסטוריה הוא
אינטרדיסציפלינארי. הוא מאפשר
לתלמיד להתחבר אל תחומי ידע נוספים.
כמו: ספרות, מדע המדינה, סוציולוגיה,
כלכלה, מדעים. כך למשל במסגרת הוראת המשבר הכלכלי הגדול בארצות הברית ב-
1929 יכול המורה להציג את המאפיינים הכלכליים של המשבר אך גם ללמד את המאפיינים החברתיים והפוליטיים של התקופה
באמצעות קטעי מקורות מתחומי הכלכלה, הספרות, הסוציולוגיה וכמובן גם באמצעות סרטים דוקומנטריים וסרטי קולנוע .
בתקופות
שונות בעבר נחשב מקצוע ההיסטוריה כמקצוע המפתח דרכי חשיבה והמקנה מיומנויות שונות.
בתקופת הרנסנס באיטליה במאות ה14 – 15 נחשב לימוד ההיסטוריה לאחד מהמקצועות ההומניסטים החשובים.
דמויות מפתח בתקופה זאת כמו המשורר פטררקה
האמינו כי אין די בחינוך המקצועי שניתן
למנהיג, עורך הדין, הרופא, הסוחר
או המדינאי וכי אדם בעל השכלה הומניסטית רחבה, ובעל יכולת
חשיבה והבעה יכול להיות גם איש מקצוע טוב בתחומו. הם ייסדו בערי איטליה בתי ספר ברוח תפיסת עולם
זאת. גם כיום מקצוע ההיסטוריה הוא תחום דעת הקשור לתחומי ידע נוספים ונתן לפתח באמצעותו
מספר מיומנויות למידה:
1.
פתוח מיומנות הבנת
הנקרא, על ידי קריאת מקורות היסטוריים,
קטעי יצירות ספרותיות, עתונים שאותם
יצטרכו התלמידים לנתח תוך כדי הלימוד. התלמידים
ידרשו להסביר מניעים לפעולה, לתהליכים
ולתופעות שונות.
2.
הקניית מיומנות של
ניסוח וכתיבה ויכולת הבעה בכתב ובעל פה.
3.
הפעלת הדמיון והיצירתיות. באמצעות שימוש במקורות מגוונים, כמו סרטי
קולנוע וסרטים
דוקומנטריים, ספרות, שירה, מוסיקה ועוד
אפשר לעורר בתלמיד עניין בחומר
הנלמד. יש להדגיש בפני התלמיד כי הוא איננו לומד רק לשם שינון החומר אלא גם
לשם הבנתו והעניין שיש בו.
תכנית
לימודים חלופית:
ברצוני להציע בזאת דרך הוראה
חלופית למקצוע ההיסטוריה בתיכון המתבססת
על תוכנית הלימודים הנוכחית של משרד
החינוך או כל תכנית שהיא. מטרתה של דרך ההוראה החלופית לראות את מקצוע
ההיסטוריה כמקצוע מרכזי בתוכניות הלימודים בתיכון בגלל תכונותיו
האינטרדיסציפלינאריות ולהבליט את יתרונות המקצוע כתחום מעורר עניין. כדי להשיג מטרות אילו יש לשנות את דרישות המקצוע
כיום, לבטל את בחינות הבגרות בהיסטוריה במתכונתן הקיימת ולפתח סגנון הוראה ולמידה אחר אשר יכוון את
התלמיד לרכוש את מיומנויות הלמידה שהוזכרו לעיל בעזרת נתוח
טקסטים וכתיבת עבודות במהלך שנות לימודיו
של התלמיד בתיכון.
לימודי ההיסטוריה יתקיימו
לסרוגין בכיתה ובספריית בית הספר כאשר בספרייה יהיו ספרים וחומרי לימוד הרלוונטים
לנושאים הנלמדים. כמו כן יש צורך לאפשר
לתלמיד גישה חופשית למחשב ולאינטרנט. התלמידים יגישו במהלך הלימודים מספר עבודות קצרות בנושאים שונים. הם יהיו רשאים לבחור את נושאי העבודות מתוך נושאים אשר נקבעו על ידי
המפמ"ר להיסטוריה ומשרד החינוך. במסגרת זאת, תפקידו המרכזי של
המורה יהיה להדריך את התלמיד בכתיבת העבודות.
תנאי הכרחי לכתיבת העבודה על ידי
התלמיד תהיה הפגנת בקיאות ורכישת ידע
מוקדם בתקופה מסויימת כבסיס לכתיבת הנושא לעבודה.
כך, עבודה העוסקת במרד גטו וארשה תחייב את התלמיד ללמוד את הארועים המרכזיים של תקופת השואה. התלמיד יצטרך להוכיח את
בקיאותו בחומר הנלמד באמצעות מבחן. יחד עם
זאת ניתן יהיה לערוך בחינות באמצעות ספרים פתוחים. כלומר, אין לוותר על הלימוד ה"מסורתי"
באמצעות מבחנים או בחנים אולם אין צורך להרבות בשינון החומר הנלמד.
באמצעות שיטת הוראה זאת יוכלו תלמידים "חלשים" להתמודד
בהצלחה גדולה יותר עם חומר הלימודים בהיסטוריה מאשר באמצעות הלימוד לקראת בחינות
הבגרות. כמו כן תלמידים טובים יותר ישקיעו זמן ומאמץ בלימוד נושא הקרוב ללבם מתוך
רשימת נושאים לבחירה והם בדרך כלל יכתבו
עבודות מקוריות ומעניינות.
כיצד תשפיע דרך ההוראה החדשה על הכשרת מורי ההיסטוריה
במכללות להוראה?
תפקידו של הסטודנט בתהליך ההתנסות המעשי
בבית הספר יהיה משמעותי יותר. הסטודנט לא יסתפק בצפייה בשיעורים של המורה
בכתה אלא ישתתף באופן פעיל בהדרכת התלמידים.
הסטודנט יהווה כוח עזר חיוני למורה
בשיעור משום שהוא יעזור למורה בהנחיית התלמידים, בבחירת נושאי העבודות ובשיפור
מיומנויות הכתיבה של התלמיד. בדרך זאת הוא
בוודאי ירגיש כי הוא משתלב בתהליך הלמידה של הכתה.
את המיומנות להדרכת כתיבת עבודות
בהסטוריה ירכוש הסטודנט
במכללה לפני שהוא מתחיל בהתמחותו
בבית הספר.
ניתן להעזר בצוותי מומחים ממשרד
החינוך, היסטוריונים ומורי המכללות להוראה כדי להתאים את תוכניות הלימודים
הקיימות לשיטת הוראה זאת ובכך לשפר את
הישגי התלמידים ואת מיומנות הכתיבה, ההבעה, הניתוח והביקורת שלהם. גם בתקופה שבה אנו חיים כאשר המצאות חדשות משפרות במהירות את איכות
חיינו יש חשיבות מרובה ללמוד העבר.
תודה רבה על הפוסט, מעניין מאוד.
השבמחקאני חושב שלימודי היסטוריה הם חשובים על מנת שהנוער ידע על ההיסטוריה של העם היהודי, בדיוק כמו לימודי תנ"ך. אין סיבה שלימודים אלה יהיו לבגרות.
אני חושב שבבתי ספר צריך להכניס יותר לימודים מקצועיים כמו לימודי חשבות שכר, לימודי ביוטכנולוגיה ודברים כאלה על מנת להראות לתת לנוער את האפשרות ללמוד את התחומים שמובילים היום ולדעת לאן הם יכולים להגיע.
כמובן שהקורסים בבתי ספר לא צריכים להיות ברמה של אוניברסיטאות בשביל זה הן קיימות, אבל ככה הנוער ידע טוב יותר מה הוא יכול לעשות עם עצמו לאחר הצבא ולאיזה כיוון לפנות.
לימודי תנ"ך, היסטוריה וכדומה הם מאוד חשובים, הדברים שאנו לומדים שם מעצבים אותנו ונותנים לנו את האפשרות ללמוד על דברים שהם חלק מהזהות היהודית שלנו. אך אלה צריכים להיות כשיעורי העשרה ולא הכנה לבגרות. כאשר אלה נלמדים כהכנה לבגרות פחות מתעכבים על החומר וההבנה ויותר מנסים להספיק כמה שיותר!