מאמר חובה לכל מורה לאזרחות ולהיסטוריה. 
על הקשר בין ערכים לבין משפט 


https://www.haaretz.co.il/misc/article-print-page/.premium-1.6652453 1/2

דינה זילבר ראויה לכבוד ולהערכה

יצחק זמיר 

 13.11.2018

ד"ר אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה, ביקש מדינה זילבר, המשנה שלו, שתציג בפני ועדת
חוקה, חוק ומשפט בכנסת את עמדתו נגד הצעת חוק "הנאמנות בתרבות". היא הציגה את עמדתו
כלשונה, והוסיפה דברים משלה, לא דברים הסותרים את עמדתו, אלא דברים המשלימים אותה. בין
השאר אמרה, כי ההצעה "מעוררת קשיים של ממש", ותוך התייחסות להצעות אחרות שעל סדר היום
המשיכה ואמרה: "הבו לנו יועצים משפטיים צייתנים, אמנים מסורסים, תקשורת מרוסנת, עם
ממושמע, מחונך, שחשיבתו אחידה".
דבריה של זילבר, שלדעתי היו נכונים, עוררו עליה את חמתה של שרת המשפטים איילת שקד. השרה
אמרה בפומבי שאסור היה לזילבר להשמיע את דבריה בפני הוועדה משום שהם דברי פוליטיקה, ואם
זילבר רוצה לעסוק בפוליטיקה, שתתפטר ותתמודד בבחירות לכנסת.
תגובה זאת העלתה שוב על סדר היום את הטענה, שאסור ליועץ משפטי בשירות הציבורי לערב בין
פוליטיקה לבין ערכים, או כדברי שקד (בכנס חיפה למשפט, 8.11.19 ): "אני לא רוצה לשמוע ערכים.
אני רוצה לשמוע ייעוץ משפטי מקצועי".
עשרה משפטנים, שכל אחד מהם כיהן בעבר במשרת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, חברו יחד
כדי להביע עמדה נוגדת. הם כתבו למנדלבליט כך: "אנו חרדים למעמד היועץ המשפטי כשומר סף
העומד על משמר שלטון החוק... ההגנה על ערכים אלה [כלומר, ערכי היסוד הדמוקרטיים] אינה
עשייה פוליטית; היא עומדת ביסוד הייעוד של השירות המשפטי הציבורי מאז ומתמיד".
השאלה היא אם ניתן ואם ראוי לתת ייעוץ משפטי תוך התעלמות מערכי היסוד. והתשובה: כל משפטן
יודע כי אי אפשר להפריד בין משפט לבין ערכים. המשפט, בישראל כמו בכל מדינה בעולם, טובל
בערכים, משקף ערכים, ומבקש לממש ערכים. ההגנה על הערכים, ולאו דווקא לשון החוק, היא
שמבדילה בין משטר דמוקרטי לשלטון עריץ, שכן גם שלטון עריץ מקפיד לשמור על לשון החוק.
נניח (כדוגמה הזויה), שחבר הכנסת מעלה הצעה לתקן את חוק המדינה כדי לשלול את זכות
ההצבעה מערבים, או כדי למנוע תמיכה כספית מחרדים, או כדי לאסור על להט"בים לשרת בצבא.
האם אסור ליועץ משפטי להביע את דעתו בפני ועדה של הכנסת שהצעה כזאת נוגדת את ערך השוויון
או את ערך הדמוקרטיה? כל חוק בנוי על ערכים מסוימים, ונועד לשרת תכלית מסוימת. לכן כל יועץ
משפטי חייב לפרש את החוק לאור הערכים שביסודו והתכלית שבפניו, וכך גם עליו לעשות לגבי כל
החלטה ממשלתית. אין "ייעוץ משפטי" ללא התייחסות ל"ערכים" אלה.
הנה דוגמאות מעטות. החוק קובע כי היועץ המשפטי לממשלה (או אחד מנציגיו) רשאי להתייצב
ולטעון בכל בית משפט ובכל עניין אם לדעתו יש בכך "עניין ציבורי", והוא רשאי שלא להעמיד אדם
לדין פלילי אם לדעתו אין בכך "עניין לציבור". האם הוא יכול או רשאי להפריד בין "עניין לציבור" לבין
ערכי היסוד של הציבור?
חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו קובע, כי זכויות היסוד של כל אדם בישראל "יכובדו ברוח העקרונות
שבהכרזה על הקמת המדינה". עקרונות אלה קובעים, כי מדינת ישראל "תהא מושתתת על יסודות
החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל, תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל
אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות". ולא זו בלבד. חוק
יסוד זה גם קובע שאסור לכל רשות מרשויות המדינה, לרבות הכנסת, לפגוע בזכויות יסוד, "אלא בחוק
14/11/2018 https://www.haaretz.co.il/misc/article-print-page/.premium-1.6652453
https://www.haaretz.co.il/misc/article-print-page/.premium-1.6652453 2/2
ההולם את ערכיה של מדינת ישראל". האם יועץ משפטי בשירות הציבורי יכול ורשאי לתת ייעוץ
משפטי כשהוא מתעלם, למרות הנאמר בחוק היסוד, מערכים אלה?
ההגנה על ערכי היסוד היא אחד התפקידים העיקריים של משרד המשפטים, והדבר היה מקובל גם
על שרי המשפטים מאז ומתמיד, ובעצם, על כל ממשלה. ממשלה היא שהקימה את ועדת שמגר,
שבחנה את המינוי, המעמד והתפקוד של היועץ המשפטי לממשלה. הוועדה אמרה בדו"ח שהגישה
(בשנת 1998 ) כך: "אין אפשרות להתעלם מכך שחיי היום־יום, בעיקר במישור המשפט הציבורי,
שזורים ומשולבים בנושאים שאינם משפטיים טהורים... יש גם נושאים בלתי־משפטיים אשר להם
השלכה ישירה על הנושא המשפטי לגביו מתבקשת חוות דעת ... היועץ המשפטי יכול להידרש
לנושאים אשר להם השלכה ישירה על קיום עקרונות היסוד החוקתיים של המדינה וערכי המשטר
והמינהל התקינים אשר מן הראוי שישררו בה". הממשלה אישרה את דו"ח ועדת שמגר. לכן, מי
שדורש מיועץ משפטי שיתעלם מעקרונות אלה, דורש ממנו שיתעלם גם מהחלטת הממשלה.
אלה הם העקרונות שזילבר הציגה בפני הוועדה בכנסת. היא לא דיברה על פוליטיקה; היא דיברה על
ערכים. לכן זילבר בדבריה לא חרגה מתפקידה כיועצת משפטית. ואם מנדלבליט סבור שסטתה מן
ההנחיה שנתן לה, הרי זה עניין שבינו לבינה, ולא עניין למערכת הפוליטית.
כאשר זילבר השמיעה את דעתה בפני חברי הכנסת, היא נטלה על עצמה ביודעין סיכון אישי של
תגובה עוינת. מעטים הם עובדי הציבור שנוטלים על עצמם סיכון אישי כדי למלא את תפקידם כפי
שנדרש לטובת הציבור. מבחינה זאת היא ראויה לכבוד ולהערכה.

הכותב כיהן כשופט בבית המשפט העליון, והיה היועץ המשפטי לממשלה