האם שיעור היסטוריה אמור לטפח את השיפוט המוסרי אצל התלמידים?

מתוך:

Petersen, A. (2011). Moral Learning in History. In: Ian Davies (Ed.) Debates in Teaching History. NY: Routledge. Pp. 161-171

תרגם ותמצת: גדי ראונר

----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

• שיפוט מוסרי ופעולה מוסרית מיוחסים לסטנדרטים של התנהגות טובה או רעה והם קשורים למושגים של הגינות, צדק ויושר.
• כאשר אומרים "למידת מוסר" מתכוונים לשלושה היבטים:
• הבנת השפה המוסרית של זמנים עברו
• עיצוב שיפוט מוסרי על סמך ראיות היסטוריות וחקר
• השימוש בשפה מוסרית בת ימינו כדי להבין ולדון על תקופות היסטוריות אחרות
• למידת היסטוריה קשורה לחשיבה מוסרית ולשימוש של שפה מוסרית כדי לבנות שיפוט מוסרי מושכל.
• ב- 25 השנים אחרונות כל תכניות הלימודים להיסטוריה באנגליה מתייחסות לקשר בין לימוד היסטוריה לבין עידוד ההתפתחות המוסרית של הלומדים באמצעות...היכרות התלמיד עם התוצאות של אירועים ושל החלטות וגם דרך ההבנה שפרשנויות שונות נשענות על נקודות מבט וערכים שונים.
• לעומת זאת, מורים לא מקבלים שום הדרכה ספציפית כיצד לטפח את ההתנהגות המוסרית של התלמידים.
• כמה היסטוריונים חשובים של שנות ה- 50 של המאה הקודמת התנגדו לנקיטת עמדה מוסרית או ערכית מצד ההיסטוריון בטענה שזה יכול לפגוע בביקורתיות, ברציונאליות ובאובייקטיביות שלו.
• גישה זו זוכה להשפעה בימינו: מורי היסטוריה צריכים לעודד ערכים חברתיים כדי לקיים דיונים פוריים בכיתות וגם לתמוך בערכים פרוצדוראליים כגון, חשיבה ביקורתית, שאלת שאלות ומתן פרשנויות; אך עליהם להימנע משיפוט ערכי או ממתן משמעות לפעולות שונות.
• דעות ברוח זאת נשמעות מפיהם של חוקרים אחדים: (א) לימוד היסטוריה לא נועד להשיג מטרות חינוכיות וכוונות מוסריות. (ב) היסטוריה צריכה לעסוק בשאלות היסטוריות כגון מה, למה וכיצד קרה האירוע.
• על פי מחבר נראה כי אלה מפחדים משטיפת מוח מוסרנית. כאשר אנו לומדים תקופות אחרות, אנו לא יכולים להתחמק מלעסוק בשאלות אתיות, ערכים מוסריים ועקרונות.
• כל פרשנות נושאת מטען של שיפוט מוסרי – אומר ההיסטוריון קאר בספרה הקלאסי היסטוריה מהי? (1986)
• שלושה אופנים מרכזיים שולטים בספרות העוסקת בחינוך למוסר: (1) הבהרת ערכים (2) חשיבה מוסרית ו-(3) חינוך האופי.
• "הבהרה ערכים" VALUES CLARIFICATION- -  היא גישה קלסית משנות ה- 60 שבה שנועדה להבהיר לתלמיד את ערכיו האישיים.
• חשיבה מוסרית – על פי הגישה של לורנס קוהלברג – עוסקת בטיפוח היכולת הרפלקטיבית ביחס לנקיטת עמדה מוסרית.
• חינוך האופי מעניק לתלמידים את האפשרות להראות את ההבנה שלהם במעשדה עצמו.
• ההיכרות עם שלוש הדרכים האלה אצל המורה להיסטוריה יכולה לתרום לחיבור בין החומר ההיסטורי לביניהן.