יום ראשון, 13 בינואר 2013



עבודת ההיסטוריון כביטוי להווה שלו/ הפרט והחברה/ חינוך ביקורתי
מתוך: א.פ. קאר (1986). היסטוריה מהי? ת"א: מודן. עמ' 44-64.
----------------------------------------------------------------------------------------------------------
  • החברה והפרט כרוכים זה בזה.
  • "שום אדם אינו אי לעצמו. כל אדם הוא פיסה מהיבשת, חלק מהיבשת" – ג'ון דון
  • מרגע הלידה, ההשפעה החברתית עושה אותנו מיצורים ביולוגיים ליחידות חברתיות.
  • המונח "טבע האדם" הוא מונח מעוצב על-יד החברה עצמה.
  • פולחן האינדיווידואליזם הוא אחד המיתוסים רבי העוצמה בהיסטוריה המודרנית.
  • לפי בורקהארט (תרבות הרנסנס באיטליה) התחיל פולחן האינדיבידואל בתקופת הרנסנס.
  • החברה הקפיטליסטית והאידיאולוגיה שלה הדגישו את תפקיד היוזמה האישית בסדר החברתי שלה.
  • הפרט אינו פועל מחוץ לחברה. גם ההיסטוריון הוא בן תוצר של הזמן והחברה שלו. ההיסטוריון הוא תוצר של ההיסטוריה.
  • ההיסטוריון הוא חלק מההיסטוריה. המיקום שבו הוא מוצא את עצמו בשיירה (ההיסטורית) קובע את נקודת המבט שלו על העבר.
  • למשל, ההיסטוריה היוונית יכולה להצטייר כתמונה אידיאלית של דמוקרטיה אתונאית ולשכוח את בעיית העבדות.
  • מומזן, בתור ליברל גרמני מאוכזב ממהפכת 1848, עושה אידיאליזציה לקיסר המסמל את האיש החזק שיציל את גרמניה מחורבן.
  • היסטוריה בעלת עוצמה נכתבת דווקא בשעה שראיית העבר של ההיסטוריון מוארת בתפיסתו את בעיות ההווה.
  • אי אפשר לרדת לעומקה או להעריך נכונה עבודה של היסטוריון מבלי לאתר תחילה את נקודת המבט שלו.
  • נקודת המבט של ההיסטוריון משוקעת ברקע חברתי והיסטורי.
  • עבודת ההיסטוריון אינה אלא מראה המשקפת את החברה שבו הוא חי.
  • האם יש להיסטוריה מהלך מכוון לקראת הקידמה או אין להיסטוריה כל דפוס של התפתחות בכלל?
  • ככל שההיסטוריון יהיה מודע למצבו, כך הוא יהיה מסוגל יותר להתגבר על מגבלותיו.
  • לפני שאנו לומדים היסטוריה עלינו ללמוד את ההיסטוריון ולפני שאנו לומדים על ההיסטוריון, עלינו ללמוד את הסביבה ההיסטורית והחברתית שלו.
  • מי עושה את ההיסטוריה: הפרט או החברה? היחיד הוא חבר בחברה כלשהי מעצם מהותו.
  • "הפוליטיקה מתחילה היכן שנמצאים ההמונים, לא היכן שנמצאים אלפים, אלא היכן שנמצאים מיליונים, רק שם מתחילה פוליטיקה אמיתית" – לנין
  • לפעמים פעולות של בני אדם גורמות לתוצאות שהפועל עצמו לא התכוון להן או לא חזה אותן.
  • לא ניתן לכתוב היסטוריה על סמך כוונות או הסברים שמוסרים המעורבים עצמם.
  • העובדות ההיסטריות הן תוצאה של פעולת גומלין בין אינדיבידואלים בחברה לבין הכוחות החברתיים. במקרים רבים תוצאות הפעולות של היחידים הן שונות מהכוונות ואף מנוגדות להן.
  • מלכים ומורדים גם יחד הם תוצר של התנאים המיוחדים של זמנם וארצם. הם חשובים כתופעה חברתית ולא כבודדים.
  • האישיות הגדולה בדורה היא זו היודעת לצקת במילים את רצון הדור, האומרת לדור מה רצונו, ומגשימה רצון זה בפועל. מעשיה של האישיות ההיסטורית הם דופק הזמן ותמצית מהותו של הדור: היא שמוציאה את הוויית הדור מן הכוח אל הפועל – הגל.
  • ההיסטוריה היא תהליך חברתי שבו מעורבים פרטים כיצורים חברתיים.
  • אין הנגדה בין פרט וחברה.
  • ההיסטוריה היא דיאלוג בין החברה של היום לחברה של אתמול.
  • היסטוריה היא "הזיכרון שדור אחד מוצא לראוי לזכור על דור אחר" – בורקהארט
  • אנו מסוגלים להבין את העבר רק לאור ההווה ואת ההווה רק לאור העבר.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה