מהי היסטוריה? על הקשר בין ההיסטוריון לבין העובדות היסטוריות

מתוך: קאר, א.ה. (1986). היסטוריה מהי? ת"א: מודן. פרק 1: ההיסטוריון והעובדות, עמ' 21-43.

• בתור עורך של ההיסטוריה המודרנית בהוצאת קיימברידג' האמין הלורד אקטון (בשנת 1896) שנמצאים בשלב מעבר מההיסטוריה המקובלת להיסטוריה מוסכמת.
• בשנת 1957 העורך של אותה אנציקלופדיה (סר ג'ורג' קלארק) טען ש...
• מחקרים היסטוריים שוב ושוב מתחלפים על-ידי חדשים;
• ידיעת העבר מועברת ומעובדת באמצעות ועל –ידי בני- אנוש;
• חקר העבר הוא דבר אין סופי;
• בכל הערכה היסטורית מעורבים בני-אדם;
• אין דעה אחת עדיפה על השנייה;
• אין בנמצא אמת היסטורית אובייקטיבית.
• כל תשובה לשאלה מהי היסטוריה מבטאת – במודע או לא במודע – את התקופה והמקום שבהם היא ניתנת והיא חלק מהשקפותינו על החברה שבה אנו חיים.
• המאה ה- 19 הייתה תור הזהב של העובדות, פולחן העובדות, על סמך התפיסה הפוזיטיביסטית.
• רנקה אמר אז שהמשימה של ההיסטוריון היא "פשוט להראות מה באמת קרה"
• ההיסטוריה של המאה ה- 19 התיימרה להיות מדעית: לוודא את העובדות ולהסיק מסקנות.
• ההשקפה האמפיריציסטית האנגלית טענה שעובדות מוצגות מחוץ למתבונן והן אינן תלויות בתודעתו. "עובדה" היא נתון של הניסיון, להבדיל ממסקנה.
• לפי ההשקפה הזאת ההיסטוריה היא גוף של עובדות בדוקות המצויות במסמכים ובארכיאולוגיה – כמו שדגים מצויים בדוכן השוק. ההיסטוריון מלקט אותן, לוקח אותן הביתה, מבשל ומגיש אותן לפי טעמו.
• ראשית הצב כראוי את העובדות, ורק אחר כך קפוץ, על אחריותך, לחולות הנודדים של הפרשנות.
• העובדות הן קדושות, הדעות הן חופשיות – סי.פ. סקוט
• מתי עובדה הופכת להיות עובדה היסטורית? לדעת קאר ובניגוד לממרה האומרת שעובדות מדברות בעד עצמן, העובדות מדברות רק כאשר ההיסטוריון מזמין אותן. ההיסטוריון מחליט מהן העובדות שיעלו על הבמה, באיזה סדר או הקשר.
• "עובדה היא כמה שקית. היא לא תעמוד עד שלא תכניס משהו לתוכה" (אמר אחת הדמויות של המחזאי לויג'י פיראנדלו).
• ההיסטוריון מחליט להפוך עובדה לעובדה היסטורית.
• ההיסטוריון הוא בהכרח בררן.  
• טעות היא לחשוב שעובדות היסטוריות קיימות באופן אובייקטיבי וללא תלות בפרשנות של ההיסטוריון.
• מעמדו של המאורע כעובדה היסטורית יקום וייפול על פרשנות. יסוד זה של פרשנות חודר אל כל עובדה היסטורית.
• מה שיודעים על אתונה של המאה ה- 5 – למשל - ידוע מתוך בעלי השקפה מסוימת אשר סברו כי עובדות מסוימות מאשרות את ההשקפה שלהם ולכן הן ראויות להישמר.
• ההיסטוריה שאנו למדים על ימי הביניים מבוססת על עובדות אך אינה עובדתית כלל וכלל. היא אינה אלא סדרה של הערכות מקובלות (פרופ' באראקלאף).
• לגבי התעודות – שום תעודה לא יכולה לספר לנו יוצר ממה שהיה בראשו של מחברה.    המסמכים אינם מספרים לנו מה התרחש, אלא מה חשב מי שכתב על מה שהתרחש או מה רצה שאחרים יחשבו על מה שהתרחש או מה שהוא עצמו רצה לחשוב שהתרחש.
• עובדות ומסמכים חיוניים לעבודתו של ההיסטוריון – אך אל נא תסגדו להם.
• בתחילת המאה ה- 20 קרוצ'ה אמר שכל היסטוריה היא "היסטורי העכשווית" והתכוון לכך כי היסטוריה הינה בעיקרו של דבר, ראית העבר בעיניי ההווה ולאור הבעיות של ההווה, וכי המשימה העיקרית של ההיסטוריון הינה הערכה של העבר, ולא התיעוד שלה.
• ההיסטוריון האמריקאי קארל בקר (1910) אמר: "העובדות ההיסטוריות אינן קיימות עבור שום היסטוריון עד שהוא יוצר אותן".
• בקצה השני ובשונה מהרוח של המאה ה- 19....ההיסטוריון קולינגווד (1945) טען שהעבר הנחקר על-ידי ההיסטוריון אינו עבר מת, אלא עבר שבמובן מסוים ממשיך לחיות בהווה. כל היסטוריה היא היסטוריה של המחשבה...היסטוריה היא שחזור מחדש, במוחו של ההיסטוריון, של המחשבה שתולדותיה הוא חוקר". ההיסטוריון משחזר במוחו את מה שהתרחש במוחן של הנפשות הפועלות שלו. ההיסטוריון  הוא בעל דמיון ומבין את רוחם של האנשים שאת מעשיהם הוא חוקר, ואת המחשבה שמאחורי מעשיהם.
• פרופ' אואקשוט אמר: היסטוריה הינה התנסותו של ההיסטוריון. היא נעשית בידי ההיסטוריון, ולא בידי איש זולתו: לכתוב היסטוריה זו הדרך היחידה לעשותה".
• עובדות היסטוריות לעולם אינן מגיעות אלינו "טהורות"...כיוון שלעולם הן משנות צורה במוחו של המתעד.
• עלינו ללמוד על ההיסטוריון לפני שאנו לומדים את העובדות.
• העובדות אינן כלל וכלל כמו דגים בדוכן השוק. הן כמו דגים המשייטים באוקיינוס העצום ולעיתים בלתי חדיר. מה שיעלה בידו של ההיסטוריון, תלוי במקצת במקריות, אך בעיקר בחלקת האוקיינוס שיבחר לדוג בה ובציוד שישתמש בו – שני גורמים אלה מצידם תלויים בסוג הדג שהוא רוצה לדוג. ברוב במקרים יעלו בידי ההיסטוריון העובדות שהוא היה מעוניין בהן. היסטוריה משמע פרשנות.
• אי אפשר לכתוב היסטוריה אלא אם עולה בידו של ההיסטוריון ליצור קשר רוחני כלשהי עם אלה שעליהם הוא כותב.
• אנו יכולים להתבונן בעבר להבין אותו רק בעיני ההווה. ההיסטוריון הוא בן זמנו.

• על פי קאר, הפרשנות ממלאה תפקיד חיוני בהגדרת העובדות ההיסטוריות, אך אין להסיק מכך שכל פרשנות טובה כמו כל אחרת. לא הכל הולך.
• על ההיסטוריון לשאוב לכלול בתמונה את כל העובדות הידועות, או הניתנות לבירור, שיש להן שייכות  לנושא שהוא עוסק בו, או לפרשנות שהוא מציע.
• היחסים בין ההיסטוריון לבין העובדות הם יחסי שוויון. ההיסטוריון יוצר את התבנית שלו על פי העובדות ויוצק העובדות לתוך תבנית הפרשנות. ההיסטוריון והעובדות ההיסטוריות נחוצים זה לזה. ללא עובדות ההיסטוריון תלוש וחסר תוחלת. ללא היסטוריון העובדות חסרות חיים ומשמעות.
• ההיסטוריה היא תהליך מתמשך של יחסי גומלין בין ההיסטוריון לעובדות שלו, דיאלוג אין-סופי בין הווה ועבר.