יום רביעי, 2 בינואר 2013


קרקס חידון השואה
לפני שבוע התבשרנו על הרעיון החדש של "פרויקט חידון השואה" ביוזמתם של אסתר פרבשטיין (מרצה במכללת ירושלים), ינון קדרי (בעל משרד ליחסי ציבור), ויוסף ביליג (איש עסקים). הרעיון זכה לתמיכתם של גורמים במשרד החינוך. העיתונאי נח קליגר, מידיעות האחרונות, התלהב אף הוא מהרעיון וכתב שהפרויקט יסייע לבני הנוער להכיר ולזכור (ידיעות אחרונות, 27/12/2012).
מדוע חידון השואה?...הרי משנת 1979 נקבע כי לימודי השואה מוגדרים כלימודי חובה במסגרת תכנית הלימודים לחטיבה העליונה, ולכן שעות רבות של לימודי היסטוריה בכיתות הגבוהות מוקדשות לכך. התלמידים נבחנים בחומר הזה בבחינת הבגרות. הם מבקרים ומתנסים בסדנה חינוכית ב"יד ושם" ובמכונים אחרים (משואה, מורשת, בית לוחמי הגטאות ועוד) רבים אף יוצאים למסע לימודי על אדמת פולין וגרמניה כדי לראות ולחוות במו עיניהם היכן התרחשו המאורעות.  נראה כי ליוזמי החידון ולאנשי משרד החינוך התומכים ביוזמה אין די בכך ויש צורך במנות נוספות של "שואה" במאבק המתמיד מול האדישות והשכחה הכובשים את מבנה הזיכרון של הדור הצעיר.
עיתוי היוזמה איננו מקרי. מערכת החינוך הישראלית עוטפת את עצמה בצעיפים כחול-לבן כדי להתענג על רוח הלאומנות הנושבת. קשה לנתק את היוזמה מההקשר הפוליטי והאידיאולוגי של ממשלה ימנית בעלת הצהרות חלולות של אחדות ולכידות העם. השואה תמיד הייתה "טרף" קל והשימוש שנעשה בה ציני.
כנראה שגם לאחר שישים וחמש שנות מדינה, וגם לאחר השתתת מסגרת אזרחית ומשפטית מתוקנת, שאלת הגלות עוד לא נפטרה: שאלת עיצוב הזהות היהודית כעם. יתכן שיוזמי הפרויקט של חידון השואה מוטרדים מכך, אבל התשובה שלהם חד-משמעית: ככל התלמידים ישננו את הידע ההיסטורי בצורה עיוורת, כן ייטב. על מזבח הפשטנות והוולגריות, יש לסלף ולהוזיל את זכר הרעב והסבל, מחנות הריכוז וההשמדה.
אל מול מציאות חברתית וגיאופוליטית מורכבת, יש המנסים שוב ושוב להציג את השואה כאירוע מיתי מכונן של העם, סלע איתן ותמרור אזהרה, סיפור קולנועי של טובים ורעים. אסור לנו לבנות זהות לאומית על גבי הפיגומים הבלעדיים של השואה. זהות לאומית בריאה ומאוזנת צריכה להבנות משאלות פתוחות ומהתמודדות ביקורתית עם טרגדיות והישגים, עליות ומורדות, דילמות ובעיות הן מן המקורות היהודיים והן מן המוסר האוניברסאלי-הומאניסטי.
הרדוקציה של אירועי השואה לרשימת שאלות בעלות תשובה נכונה אחת הינה בגדר פוליטיזציה טלוויזיונית המכפישה את זכר הקורבנות, אבל גם מהווה נדבך נוסף בהסתגרות ובאטימות של חומות ממלכת ירושלים השלישית הקמה לנגד עינינו.
--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה