ההיסטוריה בבית הספר התיכון (באנגליה) – סוגיות
אקטואליות
מאת:
טרי היידן
פרק
3 מתוך הספר דיונים על הוראת היסטוריה, יאן דוויס (עורך). הוצאת רוטלדג',
2011, עמודים 30 – 45.
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
במה
תורמת ההיסטוריה לאוריינות החברתית של התלמיד? אילו דרכי חשיבה, כתיבה ושאלת שאלות
ילכו לאיבוד אם אנחנו מסלקים את ההיסטוריה מתכנית הלימודים?
גאיה ליינהרט
·
חוקרים רבים גילו במחקריהם שתלמידי תיכון באנגליה
מסיימים את בית הספר בלי לגבש מסגרת מנטאלית של העבר שתהה שימושית וקוהרנטית. הם
מסיימים בית ספר עם כמה פיסות מידע שאינן מתחברות ביניהן או שאינן מתחברות לתפיסותיהם
של התלמידים לגבי המציאות.
·
ישנם הרבה מאוד תלמידים שאין להם מושג ברור מדוע הם
מחויבים ללמוד היסטוריה בבית הספר. לממצא הזה יש השלכות לשאלות של מוטיבציה
ומחויבות לנושא.
·
מתברר כי ב- 20 השנים אחרונות מקצוע היסטוריה הולך ונעשה
שולי ובכמה וכמה בתי ספר המקצוע הולך ונעלם מתכנית הלימודים.
·
תלמידים מחויבים ללמוד היסטוריה מגיל 11 עד 14. % 70 מהם
אמרו שנהנו מהלימודים.
·
אך מעבר לכך ההיסטוריה הופכת להיות מקצוע בחירה בשוק
החופשי של המקצועות ורק כ- % 30 של
התלמידים בוחרים בה כמקצוע המשך. ההיסטוריה צריכה להלחם מול פסיכולוגיה, לימודי
עסקים, לימודי תקשורות וכו' וידה על התחתונה.
·
ישנם כמה בתי ספר שהגיעו למסקנה שהיסטוריה אינה מתאימה
לתלמידים עם לקויות למידה והם לא צריכים ללמוד את המקצוע "המעיק" הזה.
·
בשנים אחרונות הלך ופחת הזמן המוקדש למקצוע היסטוריה
בתכנית הלימודים הלאומית: רק שעה בשבוע. זאת הסיבה המרכזית להתמרמרות המורים
הטוענים שלא ניתן לעמוד בכל המטרות והתכנים של תכנית הלימודים כאשר המסגרת
הלימודית היא כל כך מצומצמת.
·
יש תיכוניים בהם מלמדים היסטוריה רק שנה אחת בלבד.
·
רק % 30 מהתלמידים נבחנים בהיסטוריה בבחינות הבגרות של
אנגליה.
·
קיים מתח בין הצהרות של פוליטיקאים (בזכות לימוד
היסטוריה, עיסוק בערכים מסורתיים וכו') לבין האמונה שבתי הספר צריכים לארגן את
תכנית הלימודים שלהם באופן עצמאי, ללא התערבות ממשלתית.
·
בפרויקט של יצרית תכנית
לימודים לאומית באנגליה וויילס (1991)
נקבע שמטרות הוראת היסטוריה הן:
1.
לסייע להבין את ההווה בקונטקסט של העבר
2.
לעורר התעניינות וסקרנות בעבר
3.
להעניק עומק לזהותם של התלמידים
4.
לטפח אצל התלמידים הבנת שורשיו התרבותיים
5.
לתרום להיכרות עם מדינות ותרבויות אחרות
6.
לאמן את השכל בלימוד שיטתי
7.
לזמן לתלמיד היכרות עם המתודולוגיה המיוחדת של
ההיסטוריון
8.
להעשיר מקומות שונים של תכנית הלימודים
9.
להכין תלמידים לחיים בוגרים
·
מעבר לכך נקבע שלהיסטוריה יש תפקיד חשוב בתרומה לחינוך
האזרחי באנגליה על-ידי פיתוח מיומנויות של אוריינות פוליטית, חקירה ותקשורת, מתן
הערכה ביקורתית מבוססת, פרשנות ולקיחת חלק בדיונים ציבוריים.
·
פוליטיקאים
מכל המפלגות טענו שההיסטוריה צריכה – קודם כל – להציג נרטיב חיובי על העבר הלאומי
כדי ליצור אחדות חברתית ותחושה של נאמנות. אך מתברר כי הרבה מהנושאים שמעניינים את
הנוער אינם קשורים לעבר הלאומי, למשל, סוגיות אקולוגיות, עבודה, עוני, גלובליזציה,
תפקיד המדינה, מגדר, תרבות, הגירה, פשע ועוד.
·
היסטוריה יכולה להילמד בצורה כזאת שמעניקה לתלמידים ידע
והבנה על העבר שמסייעים להבין כיצד התפתחה החברה.
·
עוד גורם שיכול לקרב את ההיסטוריה לתלמידים הוא
הקשר בין הידע ההיסטורי לבין ההווה. יש ליצור הזדמנויות כדי ליישם את הכלים שלמדו התלמידים
בשיעור היסטוריה מחוץ לכותלי בית הספר. למשל: אם הם לומדים על השואה, יש לחשוב
מדוע זה רלוונטי לחיים שלנו היום.
·
טעות נפוצה היא ללמד היסטוריה כאילו הוא העבר עצמו. ככל
שיהיו כמה שיותר זיקות לזמן הווה, כך זה יהיה יותר משמעותי וכך התלמידים יהיו
מסוגלים לראות את "התמונה הגדולה".
סיכם
ותרגם: גדי ראונר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה