חזון הרצל
כתב:
גלעד נאמן
הכיתה
ומאפייניה
|
|
נושא
השיעור + שאלה מרכזית מנחה
|
הרעיון
הציוני של הרצל : האם הוא בא לידי מימוש?
|
מסגרת
הזמן
|
45 דק'
|
לפחות
2 פריטים של חומר קריאה ברמת מורה (רמה אקדמית).
הרישום ייעשה על פי הכללים הנהוגים באקדמיה
|
יוסי
גולדשטיין, "בין ציון לציונות", האוניברסיטה הפתוחה, כרך 1.
תיאודור
הרצל, מבולנאז'א עד דרייפוס, בעריכת אלכס ביין ומשה שרף, הספריה הציונית של
הסוכנות היהודית, תשל"ד, כרך א'.
|
מהם
התכנים של השיעור?
|
ציון
כל המושגים המרכזיים של הנושא
בנימין
זאב הרצל, משפט דרייפוס, חזון, ציונות מדינית, מדינת היהודים, אלטנוילנד, היהודי
החדש, רווחה, הקונגרס הציוני.
|
הצגת
3 רעיונות מרכזיים של הנושא (לא ראשי פרקים)
בהתפתחות
האנטישמיות במזרח אירופה בסוף המאה ה-19, לבין כתיבת החזון של הרצל יש קשר של
סיבה ותוצאה
החזון
של הרצל הוא מכיל דעות דמוקרטיות רבות, כמו: רווחה, חינוך, חילוניות וקודש.
החזון
של הרצל מציב את ארץ ישראל כמדינת מופת לכל העולם
|
|
מדוע
חשוב ללמד את הנושא הזה?
למי
זה חשוב?
|
ראשית,
ללמוד את התפיסה כי לכל תוצאה ישנם גורמים.
שנית,
ללמוד על תפיסת עולמו של הרצל, מי שנחשב לחוזה המדינה, ולבדוק האם מדינת ישראל
תואמת לחזון של הרצל.
|
מטרות השיעור
|
מטרות
ידע
הכרת
מאורעות היסטוריים: משפט דרייפוס, חזונו של הרצל.
|
מטרות
פיתוח החשיבה
הבנת
הקשר של סיבה ותוצאה (אנטישמיות באירופה משמת כזרז להתפתחות הרעיון הציוני)
הסקת
מסקנות מתוך קטעי קריאה הנוגעים לחזונו של הרצל.
|
|
מטרות
ערכיות
גיבוש
עמדה דמוקרטית ופלורליסטית של התלמידים ביחס לייעוד של מדינת ישראל (חשיפה
לערכים שנמצאים בחזון של הרצל)
|
|
מהלך
השיעור
|
פתיח
– 5 דקות
שם
השיעור – האנטישמיות בסוף המאה ה-19 כזרז לצמיחת החזון הציוני
השאלה
המרכזית – איזו השפעה יש למאורעות האנטישמיים בתקופה, על חזונו של הרצל
ציר
זמן – לידתו של הרצל, משפט דרייפוס, הוצאת ספריו לאור, הקונגרס הציוני הראשון,
מותו של הרצל.
מפה
– בהתמקדות על מרכז ומזרח אירופה.
|
פעילות
הקניית חומר – 20 דקות
חלק
א'- רקע על הרצל, משפט דרייפוס כשינוי בתפיסה,
התפיסה של הרצל שנקראה "ציונות מדינית" (10 דק). קטעים: הדגל, היחס
לעמים אחרים, יחסי דת ומדינה, חינוך חינם
חלק
ב' – מהו חזונו של הרצל לפי הספרים
"מדינת היהודים" ו"אלטנוילנד".(10 דק), קטעים:
|
|
פעילות
מפתחת מיומנות חשיבה – 10 דקות
חלק
א' - קריאת
קטעים מספריו של הרצל, במטרה ללמוד על האופי הערכי בכתבים של הרצל ובתפיסת מדינת
היהודים.
|
|
פעילות
מטפחת ערכים/ עמדות – 10 דקות
חלק
ב' – קריאת קטעים מספריו של הרצל, במטרה
ללמוד על האופי הערכי בכתבים של הרצל ובתפיסת מדינת היהודים.
|
|
סיכום
– 5 דקות
קריאת
הקטע של הרצל שנקרא "היכל השלום" תפיסת המדינה הפתוחה של הרצל, וחזרה
לשאלה של תחילת השיעור – האם הדבר קשור לאנטישמיות של סוף המאה ה-19?
|
נספח
הדגל
"אין
לנו דגל. אנו זקוקים לדגל. בשעה שרוצים להנהיג אנשים רבים מן ההכרח הוא להניף סמל
מעל לראשיהם. אני מתאר לעצמי דגל לבן עם שבעה כוכבי-זהב. היריעה הלבנה מסמלת את
החיים החדשים, הטהורים; הכוכבים הם שבע שעות-הזהב של יום העבודה שלנו, שכן בסימן
העבודה הולכים היהודים אל הארץ החדשה"
(מתוך: "מדינת היהודים", 1896).
ענו על השאלות הבאות:
מי כתב את הקטע?
מהיכן הקטע נלקח ומתי הוא נכתב?
מהן העמדות או הדעות המוצגות בקטע?
אל מי מיועד הקטע?
האם הכותב מביע את אותה הדעה כל הזמן
או משנה את דעתו?
מה הייתה המטרות של כותב המקור?
צבא
"מדינת
היהודים אמורה להיות מדינה ניטרלית. אין היא זקוקה אלא לצבא קבע - שאמנם יהיה מצויד בכל אמצעי הלחימה המודרניים
- לשמירת הסדר כלפי חוץ וכלפי פנים... את הסדר נקיים בעזרת חיל הגנה, שיהיה אחר כך
הצבא שלנו, שבו יחונכו צעירינו לגברים
גאים."
(מתוך: "מדינת היהודים", 1896).
ענו על השאלות הבאות:
מי כתב את הקטע?
מהיכן הקטע נלקח ומתי הוא נכתב?
מהן העמדות או הדעות המוצגות בקטע?
אל מי מיועד הקטע?
האם הכותב מביע את אותה הדעה כל הזמן
או משנה את דעתו?
מה הייתה המטרות של כותב המקור?
שפה
"אולי יחשבו רבים, כי חסרון
לשון אחת לכולנו יהיה לנו למכשול. הן לא ייתכן, כי נדבר איש עם רעהו עברית. מי
מאתנו יודע עברית במידה מספקת לבקש כרטיס לנסיעה ברכבת? אין אתנו איש כזה. ובכל
זאת פשוט הדבר מאוד. כל אדם ידבר את לשונו ..."
(מתוך: "מדינת היהודים", 1896).
ענו על השאלות הבאות:
מי כתב את הקטע?
מהיכן הקטע נלקח ומתי הוא נכתב?
מהן העמדות או הדעות המוצגות בקטע?
אל מי מיועד הקטע?
האם הכותב מביע את אותה הדעה כל הזמן
או משנה את דעתו?
מה הייתה המטרות של כותב המקור?
היחס לעמים הזרים
"המקומות הקדושים הם ויישארו
קדושים לעולם כולו, למוסלמים ולנוצרים וליהודים. השלום העולמי, שכל האנשים הטובים
נכספים לו בהתלהבות, סמלו יהיה בהסכמת-אחים על המקומות הקדושים."
"בני הארץ יזכו לאחים מצויינים,
כשם שהסולטן יזכה לנתינים נאמנים וטובים, שיפריחו ארץ זו, מולדתם ההיסטורית."
(מתוך מכתב שכתב הרצל לציר הפארלמנט
הטורקי)
ענו על השאלות הבאות:
מי כתב את הקטע?
מהן העמדות או הדעות המוצגות בקטע?
אל מי מיועד הקטע?
האם הכותב מביע את אותה הדעה כל הזמן
או משנה את דעתו?
מה הייתה המטרות של כותב המקור?
יחס דת ומדינה
"הכהונה תכובד מאוד כראוי
לתפקידה הנכבד. אבל אל להם להתערב בענייני המדינה - עם כל ההערכה כלפיהם - פן
יביאו עליה קשיים מבית ומחוץ. כל אדם הוא חופשי ובלתי מוגבל באמונתו או בכפירתו,
כמו בלאומיותו."
(מתוך: "מדינת היהודים", 1896).
ענו על השאלות הבאות:
מי כתב את הקטע?
מהיכן הקטע נלקח ומתי הוא נכתב?
מהן העמדות או הדעות המוצגות בקטע?
אל מי מיועד הקטע?
האם הכותב מביע את אותה הדעה כל הזמן
או משנה את דעתו?
מה הייתה המטרות של כותב המקור?
יחס לתנאי תעסוקה
"יום העבודה הרגיל הוא
יום-שבע-השעות!...
אני גם משוכנע, שיום שבע השעות הוא
בר ביצוע בהחלט. ידועים הנסיונות בבלגיה ובאנגליה. אחדים מן המדינאים הסוציאליים
המתקדמים טוענים אפילו שיום-חמש-השעות עשוי להספיק בהחלט. ...
אכן, יום-שבע-השעות דרוש לנו
כקריאת-היאספות עולמית לאנשינו, שבדין שיבואו מרצונם החופשי. צריך שתהיה זו באמת
ארץ הבחירה..."
(מתוך: "מדינת היהודים", 1896).
ענו על השאלות הבאות:
מי כתב את הקטע?
מהיכן הקטע נלקח ומתי הוא נכתב?
מהן העמדות או הדעות המוצגות בקטע?
אל מי מיועד הקטע?
האם הכותב מביע את אותה הדעה כל הזמן
או משנה את דעתו?
מה הייתה המטרות של כותב המקור?
חינוך חינם
"ואילו אצלנו אין הילדים
מועדפים או מקופחים בגין עסקי הפרנסה של אבותיהם. עם כל דור חדש מתחילים אנו התחלה
חדשה: ולפיכך ניתן החינוך חינם בכל הרמות, מבית הספר היסודי ועד ל`אוניברסיטת
ציון`. עד בחינת הבגרות בבית הספר התיכון לובשים הילדים לבוש אחיד ופשוט. אין זה
נכון מבחינה מוסרית, שדרגה ומצב כלכלי של ההורים יבדילו בין הילדים בבית הספר.``
(אלטנוילנד, 1902)
(אלטנוילנד, 1902)
ענו על השאלות הבאות:
מי כתב את הקטע?
מהיכן הקטע נלקח ומתי הוא נכתב?
מהן העמדות או הדעות המוצגות בקטע?
אל מי מיועד הקטע?
האם הכותב מביע את אותה הדעה כל הזמן
או משנה את דעתו?
מה הייתה המטרות של כותב המקור?
היכל השלום
"הרחובות הגדולות והקטנטנות היו מרוצפות אבנים חדשות, שמורות היטב, חלקות ונקיות כנקיון רצפה בחדר טוב. בתי מעון לאנשים מקרב העם לא היה עוד בעיר העתיקה. כל הבניינים נועדו אך למעשים טובים או לתפילה. בתי מקלט לעולי רגל מבני כל הדתות היו שם. לנוצרים למוסלמים וליהודים היו בתי חסד שונים, בתי מרפא, בתי אסף לחולים שאין למו תקנה, והבתים האלה היו סמוכים זה לזה שורות שורות, אך מרובע כביר אחד לקח היכל השלום האדיר והנערץ, מקום היו שם אספות לאהבי השלום מכל הארצות, וגם למלומדים מכל ענפי המדעים."
"הרחובות הגדולות והקטנטנות היו מרוצפות אבנים חדשות, שמורות היטב, חלקות ונקיות כנקיון רצפה בחדר טוב. בתי מעון לאנשים מקרב העם לא היה עוד בעיר העתיקה. כל הבניינים נועדו אך למעשים טובים או לתפילה. בתי מקלט לעולי רגל מבני כל הדתות היו שם. לנוצרים למוסלמים וליהודים היו בתי חסד שונים, בתי מרפא, בתי אסף לחולים שאין למו תקנה, והבתים האלה היו סמוכים זה לזה שורות שורות, אך מרובע כביר אחד לקח היכל השלום האדיר והנערץ, מקום היו שם אספות לאהבי השלום מכל הארצות, וגם למלומדים מכל ענפי המדעים."
(אלטנוילנד, 1902)
ענו על השאלות הבאות:
מי כתב את הקטע?
מהיכן הקטע נלקח ומתי הוא נכתב?
מהן העמדות או הדעות המוצגות בקטע?
אל מי מיועד הקטע?
האם הכותב מביע את אותה הדעה כל הזמן
או משנה את דעתו?
מה הייתה המטרות של כותב המקור
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה