החינוך הפוליטי מתחיל בשאלה

...אז מהי המטרה של החינוך הפוליטי בכיתה וכיצד עושים זאת? המטרה איננה להציג את העמדה הפוליטית של המורה בסוגיה זו או אחרת כדי לממש את חופש הביטוי שלו. המטרה איננה להראות לתלמידים שקיימת דעה אחרת.

המטרה של החינוך הפוליטי היא שהתלמידים יניעו את גלגלי החשיבה שלהם ושירגישו אי-נחת. המטרה היא לגרום לסקרנות לדעת עוד ולברר את העניין. המטרה היא לפתוח ולא לסגור את חשיבה בתוך המרחב הידוע. המטרה היא שיהיו מסוגלים לשמוע דעה שונה ושינסו להבין אותה. המטרה היא שינקטו עמדה אחראית ומנומקת.

לשם כך אני טוען שהמורה חייב "לשחק אותה". עליו להופיע בפני התלמיד כאיש נייטרלי. התלמידים לא צריכים לדעת מהי עמדתו מראש. הוא לא חייב לגלות להם. ...ולמה זה חשוב שהם ידעו מה הוא חושב על תוצאות מלחמת שש הימים או על הדרך הכלכלית הנכונה? החשוב והמרכזי הוא שאני אדע לשאול שאלות, שאאתגר את החשיבה שלהם, שאגרום להם לחשוב. זו המטרה !!!

הפוליטיות של המורה מתבטאת בכך שהוא מעלה את הנושאים, שהוא מביא את החומר הזה לכיתה, שהוא בוחר לטפל בהם בצורה של מחלוקת, של דילמה או של שאלה פתוחה. האלטרנטיבה שהוא שולל היא להציג את החומרים בצורה של הסבר והרצאה פרונטלית. לעשות אקדמיזציה במקום שיש לעשות חינוך.

חינוך מתחיל בשאלה וחינוך פוליטי מתחיל מתמיהה וחוסר הבנה. עלינו להפשיל שרוולים ולהתחיל לעבוד בצורה מקצועית: נשאל שאלות, נלך למקורות מידע, נבנה דבר משותף בעזרה המידע: נערוך פרלמנט פומבי, נסריט סרט קצר, נשדר מסר ברדיו, נכתוב פוסט בפייסבוק, נערוך תערוכת תמונות.

תפקידו של המורה לאזרחות הוא לשאול שאלות פתוחות ופוריות כדי לגרום לחשיבה וללמידה אזרחית. זה הרבה יותר קשה, חכם, חינוכי ויעיל מאשר הצגת עמדה מוגמרת !!!