כיצד לפתח חשיבה ביקורתית בכיתה? - סדנה למורים
השאלות
• מהי ביקורתיות?
• מהי חשיבה ביקורתית?
• מתי אנו אומרים על מישהו שהוא ביקורתי?
• האם ביקורתיות היא דבר ראוי?
• מהם הגבולות של "היות ביקורתי"?
• מהו ההפך מלהיות ביקרתי?
• מה עושים ב "ביקורת מסעדות/ סרטים/ ספרים"?
הגדרות
• ביקורתיות - כתכונת אופי- היא דחף, רצון, צורך של יחיד לבקר הכול לפני שהוא נוקט עמדה כלפיו.
• חשיבה ביקורתית: יכולת להעריך נימוקים, היכולת להעריך טיעון הכוללת מיומנויות כלליות בחשיבה לוגית והבנה של תחום דעת אחד או יותר.
• וגם...היכולת והנכונות לאמוד טענות ולבצע שיפוט באופן אובייקטיבי על בסיס נימוקים מבוססים היטב.
• וגם...היכולת להפעיל שיפוט ולהבחין בין טיעון, עובדה ודעה; שימוש בקריטריונים לצורך קבלת החלטות; רגישות להקשר; חשיבה המתקנת את עצמה. (ליפמן)
• וגם...חשיבה עצמית, נטייה לערער, מודעות למגבלות הידיעה, אמפתיה, הגינות/ יושר אינטלקטואלי.
• חינוך לחשיבה ביקורתית מלמד אדם להביע את דעותיו במילים, להגן על עמדותיו ולדון בהם גם עם אנשים שחולקים עליו (גוטמן, 1987).
• אדם דמוקרטי: על האדם להיות מסוגל לבחון עניינים שבמדיניות ציבורית, לשפוט באופן אינטליגנטי את הנושאים הרבים שעומדים בפני החברה, לחפש נימוקים בעד ונגד הצעות לשינויים חברתיים ולהעריך נימוקים כאלה באופן הגון ולא משוחד... (Siegel, 1988).
הבהרה
רוב החוקרים סבורים כי חשיבה ביקורתית אינה צומחת באוויר. היא אינה תחום-דעת בפני עצמו. אי אפשר ללמד איך לחשוב, מבלי שיהיה ברור על מה לחשוב. חשיבה ביקורתית היא לעולם תלוית-תחום. תנאי הכרחי לחשיבה ביקורתית בתחום מסוים היא הכרת גוף הידע של אותו תחום. אין מיומנות כללית של "חשיבה ביקורתית".
מהם הביטויים הגלויים של הביקורתיות?
• להבין כי תיאור (ולא רק סבר) הוא גם כן פרשנות
• להבין כי דברי ההיסטוריונים/ הסוציולוגים הם פרשנות
• להבין שצילום הוא פרשנות של המציאות
• להבין כי קיימות פרספקטיבות שונות לאירוע (של בני הזמן ושל ההיסטוריונים)
• להבין כי אין פרשנות אחת אמיתית לעובדה עכשווית או היסטורית
• להבין כי ראיות, חפצים, תעודות או מסמכים מייצגים אירועים (והם לא הדבר כשלעצמו) והם מקורות מידע מהם נבנים תיאורים או הסברים (היסטוריים).
• (להבין כי העבר הוא הווה מתמשך)
• להטיל ספק " רק כאשר תתחיל להטיל ספק במה שיש, תוכל לדמיין את מה שיכול להיות." (טראוויס ו-ווייד)
• להתייחס בחשדנות –מה שמוצג כאמת
• לא להאמין
כיצד אנחנו יכולים לעודד חשיבה ביקורתית בשיעור?על פי: Carol Travis and Carole Wade
1. שאל שאלות – היה נכון לטעות. אין סמכות עליונה. אין יודע-כל. חפש תמיד את השאלות שאין להן תשובה בספר הלימוד, על ידי המומחים או על ידי התקשורת.לא לספוג מידע באופן פסיבי. כולם טועים – גם המומחים. יש גם הטיות קוגניטיביות של מקורות המידע עצמם וכדאי להכיר אותן.
2. הגדר את הבעיה. ניסוח טוב וברור קשור בהגדרה מעשית ומדידה של המונחים שבהם משתמשת השאלה. לנסח שאלות ניטראליות, לנסות ולבטל תשובות מונחות מראש.
3. בחן את הראיות. מהי ראיה טובה? עצם העובדה שכולם מאמינים שזה כך – אינה אומרת שזה נכון. עצם העובדה שמומחים מאמינים בכך אינה אומרת שזה נכון – נדרשת מומחיות ספציפית או תת- מומחיות.
4. נתח את ההנחות המוקדמות ואת ההטיות שלך עצמך. קשה לנו לשפוט ללא משוא פנים. הטל ספק גם בעצמך. לחפש את ההטיות המסתתרות, אל תתבייש בהן.
5. הימנע מנימוקים רגשיים. תחושת בטן היא לא נימוק. מחויבות להוטה להשקפה מסוימת יכולה לדרבן אדם לחשוב באופן נועז וללא חשש מפני אחרים, אך כאשר תחושת בטן מחליפה מחשבה בהירה והשקפות פרטיות מחליפות ראיות מסודרות – התוצאה עלולה להיות חמורה.
6. אל תפשט יתר על המידה. להימנע מהכללות, להימנע מסטריאוטיפים. לדחות חשיבה במונחים של או/או.
7. הבא בחשבון פירושים אפשריים אחרים.
8. סבול או התר קיום של אי-ודאות. לעתים אין מספיק ראיות. צריך להשלים עם המצב. לא לפחד להגיד "אני לא יודע". לא לחפש אחר "התשובה".
9. "דיון פתוח המבוסס על נתונים הכרחי לדמוקרטיה בריאה. לכן, הוראה של נושאים אזרחיים מחייבת בהכרח דיון בנושאים שנויים במחלוקת. חינוך אזרחי חייב אם כן לפתח מיומנויות של רפלקציה, חקר ודיון. הוא חייב לעזור לאנשים צעירים לטעון טיעונים מבוססים באיכות גבוהה, לחשוב בעצמם, לפתור בעיות ולקבל החלטות אפקטיביות" Crick, 1998, p. 8))
לעודד דיונים באמצעות...הצגת דילמות, מחלוקות, סכסוכים, בעיות, פרספקטיבות שונות.
1. דילמה מוסרית היא מצב שבו אדם נדרש לבחור בין שתי פעולות המבוססות על שני ערכים היקרים לו מאוד. כל החלטה שיקבל כרוכה בוויתור על אחד משני הערכים. בדרך כלל , במצב כזה האדם אובד עצות ונוטה לא לרצות לפעול כלל, אך הוא נאלץ לבחור בלית ברירה באפשרות הפעולה הרעה בעיניו פחות (ובחרת בחיים, ערך חיי האדם בתרבות ישראל, ת"ל, 1999).
2. מחלוקת היא מצב שבו קיימים הבדלים בין דעות וגישות בנושאים שונים.
3. בעיה היא עניין קשה הדורש פתרון; בעיה כאובה - שאלה מטרידה ומדאיגה ( מילון ספיר ). בעיה- שאלה חמורה, עניין שקשה למצוא מוצא ממנו. (בעיות מדיניות, פתרון בעיה חשבונית, פתרון בעיות בשחמט) (מילון אבן שושן) .
4. סכסוך הוא מצב שבו קיימים אינטרסים, נטיות, רעיונות, משאלות או דחפים הנוגדים זה לזה או סותרים זה את זה; הוא מצב של יריבות, חוסר הסכמה או חוסר התאמה בין שני אנשים או יותר, או בין קבוצות של אנשים, המאופיין לעתים באלימות פיזית. קונפליקט חריף בין מדינות עשוי להביא למלחמה.
5. פרספקטיבות שונות
לסיכום
אל תאמינו לאף מילה שאמרתי לכם היום !!
פרופ' גבי למקוף – 2008
תרגיל1. בחרו נושא/ אירוע היסטורי נושא פוטנציאל לפיתוח חשיבה ביקורתית, חומר עשיר ומורכב, שדרכו אתם מעוניינים לטפח חשיבה ביקורתית אצל הלומדים שלכם.
2. בחרו אסטרטגיה, שיטה, דרך, אחד או יותר האמצעים, טכניקות מן המוצעים בדפים הקודמים אשר נראים לכם מתאימים/ רלוונטיים לכם.
3. כתבו את מהלך הפעילות ואת המטלות המפורטות שעל הלומדים לבצע תוך הסתמכות על הרציונל הביקורתי להן.
השאלות
• מהי ביקורתיות?
• מהי חשיבה ביקורתית?
• מתי אנו אומרים על מישהו שהוא ביקורתי?
• האם ביקורתיות היא דבר ראוי?
• מהם הגבולות של "היות ביקורתי"?
• מהו ההפך מלהיות ביקרתי?
• מה עושים ב "ביקורת מסעדות/ סרטים/ ספרים"?
הגדרות
• ביקורתיות - כתכונת אופי- היא דחף, רצון, צורך של יחיד לבקר הכול לפני שהוא נוקט עמדה כלפיו.
• חשיבה ביקורתית: יכולת להעריך נימוקים, היכולת להעריך טיעון הכוללת מיומנויות כלליות בחשיבה לוגית והבנה של תחום דעת אחד או יותר.
• וגם...היכולת והנכונות לאמוד טענות ולבצע שיפוט באופן אובייקטיבי על בסיס נימוקים מבוססים היטב.
• וגם...היכולת להפעיל שיפוט ולהבחין בין טיעון, עובדה ודעה; שימוש בקריטריונים לצורך קבלת החלטות; רגישות להקשר; חשיבה המתקנת את עצמה. (ליפמן)
• וגם...חשיבה עצמית, נטייה לערער, מודעות למגבלות הידיעה, אמפתיה, הגינות/ יושר אינטלקטואלי.
• חינוך לחשיבה ביקורתית מלמד אדם להביע את דעותיו במילים, להגן על עמדותיו ולדון בהם גם עם אנשים שחולקים עליו (גוטמן, 1987).
• אדם דמוקרטי: על האדם להיות מסוגל לבחון עניינים שבמדיניות ציבורית, לשפוט באופן אינטליגנטי את הנושאים הרבים שעומדים בפני החברה, לחפש נימוקים בעד ונגד הצעות לשינויים חברתיים ולהעריך נימוקים כאלה באופן הגון ולא משוחד... (Siegel, 1988).
הבהרה
רוב החוקרים סבורים כי חשיבה ביקורתית אינה צומחת באוויר. היא אינה תחום-דעת בפני עצמו. אי אפשר ללמד איך לחשוב, מבלי שיהיה ברור על מה לחשוב. חשיבה ביקורתית היא לעולם תלוית-תחום. תנאי הכרחי לחשיבה ביקורתית בתחום מסוים היא הכרת גוף הידע של אותו תחום. אין מיומנות כללית של "חשיבה ביקורתית".
מהם הביטויים הגלויים של הביקורתיות?
• להבין כי תיאור (ולא רק סבר) הוא גם כן פרשנות
• להבין כי דברי ההיסטוריונים/ הסוציולוגים הם פרשנות
• להבין שצילום הוא פרשנות של המציאות
• להבין כי קיימות פרספקטיבות שונות לאירוע (של בני הזמן ושל ההיסטוריונים)
• להבין כי אין פרשנות אחת אמיתית לעובדה עכשווית או היסטורית
• להבין כי ראיות, חפצים, תעודות או מסמכים מייצגים אירועים (והם לא הדבר כשלעצמו) והם מקורות מידע מהם נבנים תיאורים או הסברים (היסטוריים).
• (להבין כי העבר הוא הווה מתמשך)
• להטיל ספק " רק כאשר תתחיל להטיל ספק במה שיש, תוכל לדמיין את מה שיכול להיות." (טראוויס ו-ווייד)
• להתייחס בחשדנות –מה שמוצג כאמת
• לא להאמין
כיצד אנחנו יכולים לעודד חשיבה ביקורתית בשיעור?על פי: Carol Travis and Carole Wade
1. שאל שאלות – היה נכון לטעות. אין סמכות עליונה. אין יודע-כל. חפש תמיד את השאלות שאין להן תשובה בספר הלימוד, על ידי המומחים או על ידי התקשורת.לא לספוג מידע באופן פסיבי. כולם טועים – גם המומחים. יש גם הטיות קוגניטיביות של מקורות המידע עצמם וכדאי להכיר אותן.
2. הגדר את הבעיה. ניסוח טוב וברור קשור בהגדרה מעשית ומדידה של המונחים שבהם משתמשת השאלה. לנסח שאלות ניטראליות, לנסות ולבטל תשובות מונחות מראש.
3. בחן את הראיות. מהי ראיה טובה? עצם העובדה שכולם מאמינים שזה כך – אינה אומרת שזה נכון. עצם העובדה שמומחים מאמינים בכך אינה אומרת שזה נכון – נדרשת מומחיות ספציפית או תת- מומחיות.
4. נתח את ההנחות המוקדמות ואת ההטיות שלך עצמך. קשה לנו לשפוט ללא משוא פנים. הטל ספק גם בעצמך. לחפש את ההטיות המסתתרות, אל תתבייש בהן.
5. הימנע מנימוקים רגשיים. תחושת בטן היא לא נימוק. מחויבות להוטה להשקפה מסוימת יכולה לדרבן אדם לחשוב באופן נועז וללא חשש מפני אחרים, אך כאשר תחושת בטן מחליפה מחשבה בהירה והשקפות פרטיות מחליפות ראיות מסודרות – התוצאה עלולה להיות חמורה.
6. אל תפשט יתר על המידה. להימנע מהכללות, להימנע מסטריאוטיפים. לדחות חשיבה במונחים של או/או.
7. הבא בחשבון פירושים אפשריים אחרים.
8. סבול או התר קיום של אי-ודאות. לעתים אין מספיק ראיות. צריך להשלים עם המצב. לא לפחד להגיד "אני לא יודע". לא לחפש אחר "התשובה".
9. "דיון פתוח המבוסס על נתונים הכרחי לדמוקרטיה בריאה. לכן, הוראה של נושאים אזרחיים מחייבת בהכרח דיון בנושאים שנויים במחלוקת. חינוך אזרחי חייב אם כן לפתח מיומנויות של רפלקציה, חקר ודיון. הוא חייב לעזור לאנשים צעירים לטעון טיעונים מבוססים באיכות גבוהה, לחשוב בעצמם, לפתור בעיות ולקבל החלטות אפקטיביות" Crick, 1998, p. 8))
לעודד דיונים באמצעות...הצגת דילמות, מחלוקות, סכסוכים, בעיות, פרספקטיבות שונות.
1. דילמה מוסרית היא מצב שבו אדם נדרש לבחור בין שתי פעולות המבוססות על שני ערכים היקרים לו מאוד. כל החלטה שיקבל כרוכה בוויתור על אחד משני הערכים. בדרך כלל , במצב כזה האדם אובד עצות ונוטה לא לרצות לפעול כלל, אך הוא נאלץ לבחור בלית ברירה באפשרות הפעולה הרעה בעיניו פחות (ובחרת בחיים, ערך חיי האדם בתרבות ישראל, ת"ל, 1999).
2. מחלוקת היא מצב שבו קיימים הבדלים בין דעות וגישות בנושאים שונים.
3. בעיה היא עניין קשה הדורש פתרון; בעיה כאובה - שאלה מטרידה ומדאיגה ( מילון ספיר ). בעיה- שאלה חמורה, עניין שקשה למצוא מוצא ממנו. (בעיות מדיניות, פתרון בעיה חשבונית, פתרון בעיות בשחמט) (מילון אבן שושן) .
4. סכסוך הוא מצב שבו קיימים אינטרסים, נטיות, רעיונות, משאלות או דחפים הנוגדים זה לזה או סותרים זה את זה; הוא מצב של יריבות, חוסר הסכמה או חוסר התאמה בין שני אנשים או יותר, או בין קבוצות של אנשים, המאופיין לעתים באלימות פיזית. קונפליקט חריף בין מדינות עשוי להביא למלחמה.
5. פרספקטיבות שונות
לסיכום
אל תאמינו לאף מילה שאמרתי לכם היום !!
פרופ' גבי למקוף – 2008
תרגיל1. בחרו נושא/ אירוע היסטורי נושא פוטנציאל לפיתוח חשיבה ביקורתית, חומר עשיר ומורכב, שדרכו אתם מעוניינים לטפח חשיבה ביקורתית אצל הלומדים שלכם.
2. בחרו אסטרטגיה, שיטה, דרך, אחד או יותר האמצעים, טכניקות מן המוצעים בדפים הקודמים אשר נראים לכם מתאימים/ רלוונטיים לכם.
3. כתבו את מהלך הפעילות ואת המטלות המפורטות שעל הלומדים לבצע תוך הסתמכות על הרציונל הביקורתי להן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה