על בחינת הבגרות ולימודי אזרחות בבית הספר – לא זאת הדרך

מבחן הבגרות האחרון באזרחות שבו נבחנו תלמידים בחורף תשע"א, 2011 (מספר השאלון 034114) הינו דוגמה מובהקת של חינוך מנותק מציאות ואי-רלוונטיות, נטילת חיים אמיתיים וריקונם לטובת ידע אקדמי נטול רגש וסובייקטיביות. תלמידים אינם עורכי דין ומטרת לימודי אזרחות איננה להכשיר אותם לכך. המערכת צריכה לטפח ולעודד בניית שיקולי דעת רציונאליים, הומניסטיים של האזרחים לעתיד והמבחן האמיתי הוא להציג עמדות בצורה מנומקת ומבוססת מידע בצפייה שהתנהגותם האזרחית תהיה כזאת.

כדי לבסס את הטענות שלי אציג תחילה את מטרות המקצוע כפי שנוסחו על-ידי משרד החינוך. אחר כך אבחן את האמצעים שמוצעים כדי להעריך אותן מטרות. אנתח את טופס בחינת הבגרות האחרונה במועד החורף תשע"א ואציין את נקודות החוזק והחולשה שלה. לבסוף אציג את דעתי בנוגע לדרכים בהן יש לנקוט כדי לבחון את השגת המטרות. אך, כאמור, תחילה מטרות המקצוע.
א. מהן המטרות להוראת אזרחות – מה מצופה שבוגר מערכת החינוך ידע/ ידע לעשות/ יתנהג כתוצאה מלימודי אזרחות בבית הספר?
המטרות ללימוד אזרחות בבית הספר כתובות במסמך תכנית הלימודים לאזרחות בחטיבה העליונה (תשס"ב, עמ' 10 – 11) והן:
המטרות להוראת אזרחות בביתה ספר תשס"ב
א. בתחום הידע וההבנה
- הקניית ידע על מרכיבי המערכת הפוליטית, החברתית והכלכלית בישראל
(התלמידים)... ילמדו את המשטר: עקרונותיו, מוסדותיו ודרך פעולתו.
...יכירו עובדות ונתונים שיסייעו להם להבין את אופי המשטר ואת בעיותיו.
...ידעו ויבינו מושגי יסוד נבחרים במדעי החברה ובמחשבה המדינית ויסתייעו בהם בבירור הנושאים השונים.
...יכירו את קשת הדעות בישראל בבעיות השנויות במחלוקת

- פיתוח הבנה מורכבותה של המערכת הפוליטית, החברתית והכלכלית
(התלמידים)...ילמדו לאתר מתחים והתנגשויות בין ערכים ועקרונות בינם לבין עצמם ובינם לבין המציאות ויעמדו על הקושי לממש ערכים ועקרונות.
...ילמדו לעקוב אחר מגמות ותהליכים פוליטיים, חברתיים וכלכליים.
...יבחינו בקשר ההדוק שבין תהליכים פוליטיים, חברתיים וכלכליים.
...ילמדו לבחון את הנושאים הנידונים מהיבטים שונים: כלכליים, חברתיים, משפטיים ופוליטיים.
...יוכלו להבין, לנתח ולהעריך את המציאות המורכבת הן הפוליטית והן החברתית.
...יבחנו את הנושאים מנקודות הראות של המגזרים והעדות השונות בחברה הישראלית ובעם היהודי.
...יבינו שביקורת ודו-שיח הם מאבני היסוד במדינה דמוקרטית.
...יבינו שפתרון הסכסוכים במדינה דמוקרטית ייעשה בדרכי שלום.

ב. בתחום המיומנויות והכישורים
(התלמידים) ...יישמו את העקרונות והמושגים שלמדו בבחינה ובהערכת המציאות הפוליטית והחברתית במדינה.
...יבחינו בין סוגי טקסטים ויתייחסו למידע המובא בהם מתוך שיקול דעת וביקורת.
...יבינו וינתחו לוחות, תרשימים וכיו"ב, יציגו ממצאים ויסיקו מסקנות מהנתונים
...יעבדו מידע – זיהוי, מיון, השוואה, ניתוח, מציאת קשרים.
...יסתמכו על נתונים ועובדות בניתוח של נושאים אקטואליים.
...יבחינו בין עובדות לבין השערות ופירושים.
...יבחינו בין הבעת עמדה לבין מסירת מידע.
...ינקטו עמדות מנומקות על בסיס ידע, יוכלו לצרוך מידע מאמצעי התקשורת באופן ביקרתי ומושכל.
...ילמדו להאזין לדעות שונות מדעותיהם ולהתייחס אליהן בצורה עניינית.
...יוכלו לאתר נקודות של הסכמה בתוך מחלוקת במגמה לצמצמה.
...יוכלו לקיים דיאלוג עם אחרים גם כאשר אין הסכמה.
...יוכלו לראות בעיה או תופעה על כל היבטיה ומורכבותה.
...יוכלו למתוח ביקורת מבוססת ומנומקת.

ג. בתחום העמדות
(התלמידים) ...יפנימו את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית .
...יטפחו זהות אזרחית לצד טיפוח זהותם הלאומית.
...יכירו בעובדת היות מדינת ישראל מדינת העם היהודי, ויבינו את מערכת הקשרים והמחויבות ההדדית בין מדינת ישראל לבין העם היהודי בתפוצות.
...יפנימו את ערכי הדמוקרטיה ויפעלו למימושם.
...יכירו בחשיבות כיבוד זכויות האדם והאזרח וזכויות המיעוטים ויפעלו למימושן.
...יטפחו רגישות ומוטיבציה להגנה על זכויות האדם בכלל ועל זכויותיהן של קבוצות חלשות ופגיעות בפרט.
...יהיו מוכנים למלא את חובותיהם ולעמוד על זכויותיהם.
...יהיו מעורבים בענייני הציבור בכלל ובענייני החברה שבה הם חיים בפרט.
...יפנימו את ערכי הפלורליזם והסובלנות.

כפי שניתן להתרשם מרשימה זאת מגוון המטרות הוא רחב וכולל מטרות בתחום הידע, המיומנויות האזרחיות הבסיסיות ונקיטת עמדה בסוגיות של זהות יהודית ואזרחית. עוד יש לציין כי מטרות אלה מתבססות על דו"ח קרמניצר משנת 1996. כזכור ועדה זאת חקרה ביסודיות את המשמעות של להיות אזרחים במדינה יהודית ודמוקרטית ומסקנותיה רלוונטיות עד היום.
למיטב הבנתי יש צורך לחזור ולהדגיש את קיומן של מטרות המקצוע, מכיוון שהן מהוות את מכלול הסיבות שבגללן נכלל המקצוע אזרחות בסילבוס הלאומי. ועוד: על פי המטרות, מוצעים ונכתבים התכנים שילמדו, הדרכים הדידקטיות שינקטו המורים בכיתות והצורות שבהן יבחנו התלמידים. ספר לימוד אינו תחליף לתכנית הלימודים ומטרותיה. בחינה מסכמת של החומר איננה התחנה האחרונה של הלימוד. בלהט הביצוע, נראה כי התהפכו היוצרות והאמצעים הפכו להיות מטרות ויעדים. אני מבקש ליצור כאן לסדר ישן/חדש את העניינים, סדר הגיוני: מה שצריך להנחות את העשייה של המערכת, של כותבי ספרי לימוד, של המורים המלמדים ושל כותבי הבחינות הוא המטרות של המקצוע.

ב. כיצד המערכת יודעת שהמטרות הושגו במלואן/ באופן חלקי/ כלל לא? כיצד המערכת מודדת הצלחה או כשלון? מבחנים חלקיים/ בחינת בגרות/ מטלת ביצוע אזרחות היא מקצוע שיש ללמד מחוץ לבית הספר...ברחוב, בבית הכלא, בבית המשפט, בשוק העירוני...שם צריכים התלמידים לפגוש את המציאות החברתיות ואת בעיותיה...לשוחח עם בני אדם ולשמוע את סיפורם, את מצוקתם, את הנרטיב שלהם. עליהם לאסוף מידע ועל בסיסו ללמוד. רק כך ניתן לחשוב על אזרחות פעילה, מעורבת ומחייבת. אזרחות איננה גוף ידע אקדמי קפוא בזמן שנועד להעניק ידיעות אנציקלופדיות נטולות הקשר חברתי. אזרחות נועדה להיות מקצוע ביצועי, ברמה אישית וברמה חברתית.
החתירה המתמדת לקראת השגתן של המטרות החינוכיות שהוצגו למעלה היא היא החינוך לאזרחות. שום מבחן כתוב ושום עבודת חקר לא תהוונה תחליף לדיאלוג שמורה יכול לקיים בכיתתו עם תלמידיו סביב סוגיות אזרחיות אקטואליות ורלוונטיות לחיי התלמיד כאזרח במדינה. על שיעורי אזרחות בבית הספר להיות מפגשים אזרחיים שבהם מועלות סוגיות אקטואליות, מקרים, עובדות, עקרונות, אידיאלים וגם עמדות פוליטיות. הם צריכים לשאוב ליצירת בוגרים בעלי עמדה והשקפת עולם, מושכלת, מנומקת, נטולת אמוציות גזעניות וערכים אנטי-הומניסטיים, שיעורים שבהם תנשב רוח אהבת האדם והמדינה בנימה של אמון ושל ביקורת גם יחד.
ג. מה שואלים ומה בודק מבחן הבגרות? ניתוח טופס 034114 – חורף תשע"א/ 2011
מבחן הבגרות שהורכב על-ידי משרד החינוך בנוי מארבעה פרקים. על התלמידים לבחור שמונה שאלות מתוך עשרים ולענות עליהן. מחצית השאלות המוצגות הן שאלות ידע (למשל, הצג שני מוסדות של מדינת ישראל המבטאים את האופי היהודי שלה). כדי לענות על שאלות אלה התלמיד צריך לזכור את החומר הנלמד. תלמידים בעלי זיכרון טוב לא יתקשו למצוא את התשובה הנכונה מתוך מאגר הידיעות שלהם. המחצית השנייה של השאלות הינן קטעי מקרים אשר מתוכם התלמיד צריך לציין ולהציג את זכויות האזרח המוצגות בהם ולהסביר כיצד זכויות אלה באות לדי ביטוי בקטע. במסגרת זאת יש גם פרק בו על התלמיד להציג חומר לימודי רחב יותר, כגון חוק השבות. כדי לענות על שאלות אלה יש צורך לזכור את החומר ולהבינו. רק השאלה האחרונה של המבחן, שאלה 20, אשר גם היא עומדת לבחירה, יש בקשה להביע את העמדה של התלמיד תוך הצגת טענה ושני נימוקים.
אז איזה סוג של שאלות שואלים במבחן הבגרות? כאמור, מחציתן שאלות ידע ומחציתן שאלות של זיהוי ("ציין") ושל ידע (הצג) המלוות בסוג מסוים של הבנה או אפילו יישום על פי הטקסונומיה של בלום ("הסבר כיצד זכות זאת בא לידי ביטוי בקטע"). מצב זה טוב יותר משאלון בחינת בגרות בהיסטוריה, למשל, ששם סוג השאלות הוא של ידע בלבד. אך הדבר אינו מנחם. האפשרות לחוות דעה בעניינים האזרחים המוצגים, כגון, זכויות הפרט, השסע הדתי, חוק השבות, מעמדן של יהודי התפוצות, ועוד נמנעת מהתלמידים. מדוע?
כששוב מסתכלים על המטרות להוראת אזרחות ומהי הדמות של הבוגר-האזרח הרצוי, הנני חושב ש"לדעת את החומר" הוא דבר בסיסי, להבין את החומר הוא דבר חשוב ומקדם, אך לקבוע עמדה מנומקת הוא הדבר ההכרחי. שום חינוך אזרחי משמעותי לא יתקיים בהיעדר הבעה ונקיטת עמדה מצד התלמיד, תוצאה של ידע ולימוד בסיסיים.
ולכן אני מציע שהפרק הבודק את הידע של התלמיד יתבצע באמצעות שאלות ידע "רגילות", אך הפרק שנועד לבחון את עמדותיו ייעשה עם ספרים פתוחים. התייחסות למקרה זה או אחר באמצעות כתיבת טענה והצגת נימוקים אישיים יכולה להיות מלווה בחומר עזר פתוח בלי חשש להעתקה.
הנני סבור שאם נשנה את שיטת הבגרות, נשנה גם את תהליך ההוראה ואת מה שאנו חושבים היא למידה משמעותית אצל התלמידים. בכיתות בית הספר יתקיימו בעיקר דיונים שבהם יצטרכו התלמידים לחוות דעה בצורה תרבותית ומסודרת. בסופו של דבר הם מביעים עמדות כאשר מסיימים את בית הספר ונכנסים למסלול האזרחות האמיתי, בשנת שירות, בצבא או בכל מקום בחברה. בית הספר צריך ללמד את התלמידים לחשוב ולשקול את האפשרויות השונות העומדות בפניהם, לברר מהם הערכים שמאחורי כל אחת מהעמדות...ועל התלמידים להחליט.

ד. לסיכום
לעסוק בענייני אזרחות ודמוקרטיה מתפרש על-יד יו"ר המזכירות הפדגוגית כעיסוק מפלג את העם על גבול החתרנות השמאלנית. דר' צמרת אינו מעוניין להכיר בחינוך לאזרחות פעילה כחינוך לערכי האדם. לדידו, מה שמפרק את החברה הוא הדיון הציבורי הפתוח, האי-הסכמה. עבורו פתרון הקסם למצב הקיים הוא הוספת ידע ביהדות. באמצעות מדיניות זאת, צמרת מקרב אלינו חברה לאומנית ובלתי סובלנית. אך לא רק הוא.
כאשר הגזענות נגד הזר והאחר משתוללת ברחוב, היחיד שמשפיע בצורה אפקטיבית ואמיתית ומעצב את הזהות היהודית, הציונית והאזרחית של ילדי ישראל הוא השר ליברמן ומפלגתו. הכלים החינוכיים העומדים לרשות אנשי החינוך לא מסוגלים לעמוד מולו ומתגלים כלא מתאימים במאבק על עיצוב הזהות. בזמן שהשר ליברמן ורבני ישראל משנים את המציאות בפועל, החינוך עומד בצד ושותק. לימודי אזרחות אשר נועדו להכשיר אזרחים מעורבים ובעלי תודעה דמוקרטית במדינה שמנסה להיות גם יהודית וגם דמוקרטית מוכיחים את עצמם כלא משמעותיים, דווקא ברגע זה. הרי לכל תלמיד מן המניין מה שמעניין אותו הוא להצליח בבחינת הבגרות. לימודי אזרחות במתכונתם הנוכחית מנותקים מהמציאות החברתית והלאומית.