"הקסם
(fascination) שבמחקר
ההיסטוריה הוא התכונה הקלידוסקופית שלו, הפלסטיות של העובדות. במחקר ההיסטורי החדש
יש עובדות ומסמכים חדשים, הרחבת תחומי המחקר ומקורות מידע, עקרונות מארגנים
ותוצאות.
אתה משנה את העיקרון המארגן או את הכרונולוגיה,
הניתוח או הגישה האידיאולוגית; אתה מתבונן על האירועים דרך הסוציולוגיה הפוליטית,
הפסיכולוגיה החברתית או הניתוח הפסיכו-היסטוריה ואז התמונה בקלידוסקופ משתנה,
מקבלת מימדים וצבעים אחרים. אותן עובדות ומה שונה סיפורן !!! מכאן הנטייה להשתמש בכמה
עקרונות מארגנים (מודל, כלי ניתוח, אורח חשיבה) לגבי אותה מציאות, אותן עובדות.
מקבלים תמונה מורכבת ורב-ממדית, מעניינת יותר אך לא תמיד בהירה יותר. ודאי מתעוררת
השאלה: איך מתקרבים לאמת?"
אריה יפה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה